|
||||
|
||||
רבין הצליח, ככל הנראה, לרכוש מידה סבירה של השכלה עצמית. מאוחר יותר נעשה דיפלומט והיעדר הפורמליות לא ניכר בו. אצל פרץ, משום מה, זה שונה. זה לא עניין של השפם או הבלורית, כמו שמתבדחים, וגם לא של המוצא והמבטא, כמו שמלעיזין. משום מה, חוסר ההשכלה עצמו, גם לולא הסממנים החיצוניים, הוא שניכר בו ובסגנון דיבורו. המחשבה על כך שאולי יהיה יום אחד ראש ממשלה וייצג אותנו בפגישות עם שועי עולם ומנהיגיו, אכן מעוררת מבוכה ודאגה. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על החשמלאי המשופם מגדאנסק? |
|
||||
|
||||
קראתי כמה מתגובותיהם של אנשי תעשיה וכלכלה בכירים שבאו איתו במגע בשנים האחרונות. מדבריהם עולה שהבן אדם מבין בכלכלה, ואפילו פרגמטי יותר מאשר הוא נתפס בעיני הציבור הרחב. ללא קשר לחוות דעתם, אני סבור שאי אפשר להיות יו"ר ההסתדרות לאורך שנים מבלי להבין בכלכלה. אפשר לא להסכים להשקפתו הכלכלית, אבל הבן אדם מבין בכלכלה. רבין הוא הצבר האולטימטיבי, לא? אותה דמות (הצבר) אשר בזה לאינטלקטואליות, עוד יותר מאשר דור החלוצים. ראה בעניין זה את ספרו של עוז אלמוג. אתה טוען, שאצל פרץ "משום מה, חוסר ההשכלה עצמו, גם לולא הסממנים החיצוניים, הוא שניכר בו ובסגנון דיבורו". אני יכול להבין מדוע סגנון דיבורו יכול להותיר את הרושם הזה על אנשים מסויימים. הוא מדבר בצעקות, עם הבלחות של ח' ו-ע'. זה מזכיר לי את הפינה בגל"צ "יש לי מושג". בכל פעם שרצו לחקות מישהו מתלהם/מעמד נמוך/חצי אידיוט - החייל או החיילת דיברו ב-ח' ו-ע'. (מאז השתנו המגישים, ואני לא ממש עוקב אחרי זה כיום). ויש את עבודת הMA שהראתה כיצד בכל פעם כשרצו להראות דמויות נלעגות/פשוטות בפרסומות, הדמות היתה מזרחית. אלו רק שתי דוגמאות מתוך ים של דוגמאות. בהקשר זה אני טיפה מרחם עליך. אני בעצם תופס אותך כקורבן של תקשורת המעצבת את היחס שלך כלפי האחר, וקורבן של ראיה סטראוטיפית (בהנחה שהראיה שלך עוצבה גם על ידי מגע עם בני אדם). |
|
||||
|
||||
תודה על הרחמים. כבר היו לנו בכנסת הוגי חי"ת ועי"ן גרוניות, ומקוצר הזמן אזכיר מתוכם עכשיו רק את שלמה הלל ויצחק נבון - ועומק תרבותם ורוחב ידיעותיהם ניכרו בהם. כלכלת החנות-מכולת שהוציאה את ההסתדרות מהבוץ - קח מהם תשלום ותשתדל לא לתת סחורה, וכשאתה נותן - תן כמה שפחות - מוכרת גם לי, give me a break. אה, וגם להסתדרות היה מזכיר (אז זה עוד נקרא מזכיר) הוגה חי"ת ועי"ן גרוניות, ישראל קיסר - והוא נשמע ממש טוב, בלי קשר להגיית האותיות המדוייקת והיפה שאיפיינה אותו. קשה לי לשפוט מן הפרספקטיבה של היום איזה ציון הגיע לו ככלכלן, אך נראה שהוא יכול היה למלא תפקיד דיפלומטי באופן יותר סביר מן המסתדר הנכחי (שאכן, זהו כנראה עיקר מלאכתו כפוליטיקאי - להסתדר). ולואי וטעות בידי, וימים יגידו. |
|
||||
|
||||
דוגמה מעניינת לכך הופיעה ב-"7 ימים" של שלשום. מקובל בכתבות וידיעות עיתונאיות לתקן את העברית המדוברת של המרואיינים או המצוטטים, כדי שיתאימו לעברית כתובה. למשל, השימוש בגוף שלישי-עתיד במקום גוף ראשון-עתיד, הרווח כל-כך בעברית המדוברת ("אני יגיד לו"), מתוקן כדבר שבשגרה, וכך גם הוספת יידוע שגויה ("הבית-ספר" בשפת הדיבור הופך ל"בית-הספר" בכתב), וכן הלאה. בעיתון האמור הופיעה כתבה על ששי ברגיג, בעל "יקב ששי", יקב בוטיק זעיר המופעל מדירה קטנה בבת-ים. ברגיג לועג לבעלי יינות הבוטיק המתנשאים, והכתבה אוהדת למדי, אבל ההחלטה לצטט את דבריו כלשונם, ללא תיקוני העריכה המקובלים, מקוממת. נמצאים שם ציטוטים כמו "אז אמרתי, אני ירשום את זה"; "חוצלארץ"; "למה שאתה" (במובן "כי כשאתה"); ועוד. אולי הכוונה היא להציגו כ"עממי" במידת האפשר, אבל התוצאה היא התנשאות מגעילה. מבחינתי, מי שיצאו עלוב מהתוצאה הם הכתב והעורך. |
|
||||
|
||||
"חוצלארץ" גובל בחוצפה והשמצה ממש. איך אפשר להבדיל בין "חוצלארץ" ו"חוץ לארץ" בדיבור? |
|
||||
|
||||
זה באמת דוחה, בפרט שאלה אינם ה''תיקונים'' היחידים המקובלים בראיונות בדרך כלל. הרבה פעמים הרי בכלל גם מגביהים את השפה (לדעתי, ללא צורך). אלא אם כן, כמובן, רוצים להראות שהמרואיין ''יענו אותנטי''. |
|
||||
|
||||
זה נשמע מעט מסובך, אבל אני מקווה שעם קצת סבלנות הדברים יתבהרו בסוף. דובר הבית הלבן סקוט מק'ללן ניסה להבהיר לעיתונאים את הקשר הפלילי בין יועץ הבית הלבן קארל רוב וחשיפתה הבלתי חוקית של סוכנת הסי.אי.אי ואלרי פליים. כשהחקירה התחילה לפני כשנתיים מק'ללן אמר שלרוב אין קשר לחשיפה, דבר שהתברר עכשיו כשיקרי. לפני כשבוע במסיבת עיתונאים בבית הלבן כתב אן.בי.סי. אמר שידוע שגם סקוטר ליבי (יועצו המודח של צ'ייני העומד עכשיו למישפט על עדות שקר בנושא הזה) דיבר בנושא ומק'ללן אמר שזה נכון. אולם הפלא ופלא, בתימלול הרישמי של הבית הלבן כתוב כאילו מק'ללן אמר ''אני לא חושב שזה נכון.'' הבית הלבן ניסה גם ללחוץ על ארגונים עיתונאיים בילתי תלויים שמתמללים שיחות בנסיון לשכנע אותם לשנות את התימלול שלהם. מה שהכי מעניין זה שבוש בנאומו לפני יומיים האשים את מתנגדי המלחמה בעירק בניסיון לשיכתוב ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
לואיס "סקוטר" ליבי, יועצו המודח של סגן הנשיא דיק "וייס" צ'ייני, העיד שהוא קיבל אישור מהנשיא ג'ורג' "דוביה" בוש, דרך סגנו, להדליף את שמה החסוי של סוכנת הסי.איי.איי ואלרי פליים בנסיון להכפיש את בעלה, השגריר ג'וסף ווילסון. ווילסון העלה ספקות חמורות ב 2003 נגד טענת המימשל שעירק מנסה לירכוש חומר גרעיני בניגריה. מה עוד חדש? |
|
||||
|
||||
המדהים הוא שפירסום מסוג זה לפני 30 שנה היה כמו רעידת אדמה. היום שום דבר. |
|
||||
|
||||
גם אז, רעידת האדמה לא הייתה מידית, אלא נבנתה לאט. הבעיה עם דיווחים כמו זה של רב''י היא שריבוי מילות הגנאי ביטויי העלבון וההגזמות, גורם לחשוב - נו, עוד קנוניה של התקשורת השמאלנית. |
|
||||
|
||||
אתמהא. איפה ראית "מילות גנאי וביטויי עלבון והגזמות"? לא מדובר על הדלפות? מדובר. לא מדובר על נשיא שהתחייב קטגורית להילחם בהדלפות? מדובר. הנשיא לא עומד בראש? עומד. עדות בבימ"ש של בכיר לשעבר במימשל היא הגזמה? או שכן ואו שלא. האם הביקורת על התנהגות הנשיא באה רק מחוגי שמאל? לא ולא (ראה סיפרו האחרון של האסטרטג הרפובליקני קווין פיליפס, או סנטורים וחברי קונגרס רפובליקנים שמודעים לחומרת הנסיון להרחיב את הסמכויות הנשיאותית ולכרסם בבקרה הפרלמנטרית). |
|
||||
|
||||
אוףףף. אני לא הולך להצדיק את הטמבל הזה מטקסס שיצא למלחמה חסרת סיכוי בעירק. הבעיה שלי היא עם סגנון הדיווח שלך (טוב, לא רק שלך. של כל המאפיה השמאלנית בתקשורת האמריקאית). "דוביה" הוא שם גנאי. דיווח חד צדדי על הפרשה (שהחלה כאשר השגריר לשעבר הדליף מידע, אבל הוא מ"הטובים", אז לא ניטפל אליו) זה הגזמה. בקיצור, אתה פוגע באינטרס, ונשמע כמו מראָה של "פוקס ניוז". |
|
||||
|
||||
כלומר, פוקס ניוז הם תקשורת שמאלנית? תכף אני רץ לראות.. |
|
||||
|
||||
מטיבה של מראה שהיא מחליפה בין ימין ושמאל. |
|
||||
|
||||
במקרה קראתי על הראיון בפוקס עם הסנטור הרפובליקני ארלן ספקטר, יו"ר וועדת חוק ומשפט של הסנט. באתר שלהם יש תמליל מלא. בתשובה לשאלת ההדלפה הוא אמר הנשיא וסגנו חייבים לתת הסבר מפורט לעם האמריקאי. עפ"י מה שנאמר בביהמ"ש, הנשיא מחויב לתת הסבר מפורט. ספקטר אמנם חוזר על הטענה הניקסונית של הבית הלבן האומרת שאם הנשיא מחליט לגלות חומר מסוייג, הרי זה כבר לא חומר מסווג. אבל, אפילו אם הנשיא נקי מחשד, אסור היה לו להדליף כי "אסור שתהיינה הדלפות מהממשלה. אסור לנו." |
|
||||
|
||||
הבנתי. דוביה זה שם גנאי, אבל ''טמבל,'' ''מאפיה שמאלנית,'' וכאלה, זה שמות חיבה נוטפי טוב לב. מה שיפה, זה הנסיון הנואל שלך להטות את הדיון מהעיקר לטפל, תוך נסיון ליצור אווירת התלהמות ולהפוך את הקערה על פיה (''השגריר הדליף''), בעוד הנשיא פעל ממניעים אלטרואיסטים צרופים. בפוקס אני לא צופה. בסי.אן.אן אני לא צופה. אלה לא נחשבים בעיני ערוצי תיקשורת ששווה לבזבז עליהם זמן. הנושא, כמובן, גדול יותר מההדפלה הזו או מההאזנות ה- אהמ, שנויות במחלוקת. |
|
||||
|
||||
חבר המושבעים מצא את "סקוטר" ליבי אשם בעדות שקר, שיבוש הליכי משפט ושבועת שקר. עדיין לא ברור מה היה חלקו של צ'ייני בהדלפה. העונש המקסימלי הוא 30 שנות מאסר, אבל צפוי שהוא יהיה קצר יותר בהתאם להנחיות פדרליות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |