|
אפשר להאשים את אילן שיינפלד בכל מיני האשמות, אבל בורות בעברית היא לא אופציה.
א. אז תשאל, ויענו לך.
ב. כמה זמן נראה לך שצריך להשקיע בביקורת על שיר? האם שעה וחצי, למשל, זה יותר מדי או פחות מדי? ויום וחצי, זה יותר טוב? ואולי שבוע, ואחר כך מניחים את הביקורת לחודש-חודשיים לחשוב עליה עוד קצת, וחוזרים אליה לעשר דקות והנה היא גמורה? או שצריך להכין לו"ז ביקורות ולהיצמד אליו? כמה מחשבה צריך להשקיע בביקורת על שיר, וכיצד זה יכול להימדד? האם אתה חושב שהיית יכול לנפק הסברים ותובנות זהים לאלו שמופיעים לעיל? דומים? שונים?
ג. האם כל שיר או ביקורת שיר באייל יעבור תמיד בוויה דולורוזה של "מזשיר" ושל "גם ילד בן 5 יכול לצייר ככה" ושל "לא הבנתי כלום"? האם לנצח נצטרך להתפלמס על מטא-מטא-שאלות שכאלה בנושאים האלה בדיוק, ולעולם לא להגיע לדיון מושכל בטקסט עצמו? ולמה אני חוזרת ונכנסת לדיון הזה שוב? ואיפה אביב י. שיביא קישור לדיון קודם על מהי אמנות, ואם יש אמנות טובה? ואיפה ארז לנדוור שייתן את רשימת 100 השירים הטובים בכל הזמנים1?
(אלו שאלות רטוריות, רטוריות. אני מנסה כעת להבטיח לעצמי להיצמד לדיון שעוסק בשיר ובמשוררת, ומקווה שאעמוד בזה).
1 ראשון משהו של נתן זך, אח"כ ג'ון דון, שלישי יעקב אורלנד (בקטגוריית השירים המולחנים), רביעית סיוון בסקין, חמישי שוב נתן זך ורק בסוף-בסוף אלן גינזבורג, בקטגוריית "שירים שכתבו משוררים בעלי זקנים שעשו ל.ס.ד".
|
|