 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא צודק הכותב. למעשה אין ערים ערביות בארץ, מלבד נצרת, ואולי רהט (כמה מוזר). מה שיש הם כפרים גדולים עד ענקיים (אום אלפחם, סחנין, באקה אלגרביה-ג'ת, טייבה ועוד, אשר 10 מהם הוגדרו על ידי משרד הפנים כערים. אל הגדרה זו אינה הופכת את הכפרים הללו לערים, אלא רק מגבילה את אפשרויות הבנייה בהם, ותו לא. ההכרזה על הכפרים הערביים כעל ערים לא גרמה למשרד הפנים לתכנן כפרים אלה כערים, ולסוכנות היהודית להקים בהם ספריות עירוניות. באום אלפחם (44,000 תושבים) הוכרזה גם היא כעיר בשנות ה - 80, אבל לא הוקם בה היכל אופרה (כמו בעפולה השכנה, 43,000 תושבים), לא הורחבו הכבישים הפנימיים, ולא נסללו מצדיהם מדרכות (דו"ח מבקר המדינה משנת 2003 מציין שמות ילדים מתאונות דרכים בתוך הכפרים הערביים גדול ב - 38% ממקרי מוות של ילדים בישובים יהודיים, בשל התשתית המסוכנת בהם). תבדוק באתר "מידעיר" של מרכז השלטון המרכזי ותראה שלכל עיר יהודית יש יעד צמיחה במספר תושבים (בדרך כלל פי שלוש עד 2020), ובהתאם מתוכננות התשתיות הפיזיות. לכפרים הערביים אין יעד צמיחה מתוכנן, ובהתאם אין להם תכנית מתאר עתידית. במקרה הטוב היא צילום מצב קיים, שאינו אלא סד מגביל. אולי לכן רואה הכותב גם את שפרעם ה"עיר" ככפר, והוא צודק. אכן זהו כפר, שלא עונה על קריטריונים של עיר, חוץ מן ההגדרה הכפויה והמלאכותית של משרד הפנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, אם מדברים על תשתיות, אני לא בטוחה שלישובים הערביים אפשר לקרוא אפילו כפרים. גם תשתיות לכפר אין להם בדרך כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדרכות וכו' הן באחריות הרשות המקומית, אשר מלבד מקרים ספורים בלבד (ועדה קרואה) מאיישים אותה ערבים מבני המקום, והיא נבחרת ע''י תושבי המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגית, עידן. בדוק בתקציב משרד התחברה ותמצא שם סעיף לדרכים פנימיות בישובים (דרכים עירוניות):http://www.mof.gov.il/budget2005/mainpagin.htm. תקציב הפיתוח לדרכים עירוניות הוא כ - 1.3 מיליארד ש"ח, בעוד התקציב השנתי לכל הישובים הערביים כולם בשנים האחרונות הוא כ - 60- 45 מיליון ש"ח. תקציב בסדר גודל מעין זה משקיעה, לדוגמה, העיר חדרה לבדה בשנה אחת. את המימון היא מקבלת ממשרד התחבורה, וגם מהארנונה מאזור התעשיה שלה (11 מ"ר לתושב, בהשוואה ל - 0.25 מ"ר לתושב בבאקה אלגרביה השכנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגית, לא קוראים לי עידן. העקרון לפיו מתוקצבות רשויות מקומיות הינו על סמך הארנונה שהן גובות, כלומר על כל שקל שהעיריה גובה ארנונה מהתושבים (או בתי העסק) היא מקבלת סכום מסויים (שאינו זכור לי בע''פ) מהשלטון המרכזי. הארנונה ביישובים ערביים נמוכה בהרבה מאשר ביישובים היהודיים, וגם רמת הגביה נמוכה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, יותר מדי אנשים טועים בשם שלך, משמע שאתה מטעה את הציבור בכוונה. כתוב אותו בעברית. העקרון שעיר שיש בה 44000 תושבים מתוקצבת כמו כפר קטן שיש בו שלושה מפעלים- אינו הופך להיות חכם בגלל שהוא נקרא עקרון. אתה צריך לשאול את עצמך מדוע אין בערים/כפרים הערביים איזורי תעשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. העקרון חכם מכיון שהוא מעודד רשויות לגבות ארנונה מהתושבים. ב. אני מציע שתשאל את ראשי הרשויות הערבים מדוע הם לא מקצים שטחים לטובת אזורי תעשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מישהו מאפשר להם להתרחב במילימטר כדי שיהיה שם מקום לאזורי תעשייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו עוזר להם לבנות רבי קומות כדי שלא כל הקרקע יתבזבז על בנייה למגורים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |