בתשובה להאייל הצעיר, 11/11/05 3:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהרצאה שנשא הפילוסוף אוסטין על השפה הוא דיבר על זה שלצרוף של שלילה וחיוב "כן לא" יש משמעות שלילית, ולצרוף של שני שלילים כמו "לא לא" משמעות חיובית. אבל, טען אוסטין, אין צרוף של שני חיובים שמשמעותם שלילית. מן הקהל נשמעה רטינתו של הפילוסוף השנון סידני מורגנבסר, yeah, yeah. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צב"ר :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי דוגמא נאה לכך, ששפה אינה מוגבלת רק למשמעות האנליטית אלא נתנת להאחבה גם לתחום הטונלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במדויק. שפה מדוברת היא טונאלית מעצם הגדרתה. זה דוגמא לכך שהמשמעות לא טמונה בסימונים. וד''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות אינה מוגבלת לסימונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי גרסא אחרת: yeah, right
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית: כן, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב ישנה גרסא קולעת יותר: כן, בטח |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |