|
||||
|
||||
חרדים מוזמנים לא להסתכל. לבקש ממני לא לנשום זו בעיה קצת יותר קשה. |
|
||||
|
||||
אל תנשום כאן. תנשום בצד השני של הרחוב. אם אתה מציע רטיה לחרדים, אני מציע לך חתיכת בד (עם רצועת גומי) על האף. |
|
||||
|
||||
ברחוב אני באמת עובר לצד השני. בבית קפה, בזמן שאני לגמרי לא מסתכל לכיוון של המעשנים - אני עדיין לא יכול לנשום. ואין לי לאן לברוח (חוץ מהחוצה, שזה מה שעשיתי. אבל מה אם עוד לא סיימתי את הקפה שלי?) |
|
||||
|
||||
ואל תשאל. החרדי, זה מהתגובה הקודמת, עבר כבר לצד השני. אלא שגם שם הוא כבר לא יכול להסתכל. אין לו לאן לברוח. |
|
||||
|
||||
זב"שו. אף אחד לא מכריח אותו להיות שם. מה עושה בן אדם שלא סובל סיגריות ועובד בחברת טבק? |
|
||||
|
||||
אף אחד גם לא מכריח אותו לחיות בארץ. איזו מין אמירה זאת? יש הבדל בין מקום עבודה לבין רשות הכלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |