|
סליחתך על האחור בתגובה. שמחתי לשמוע שאנו מסכימים על מה שנראה לי כנקודה המרכזית בדיון. די מרגיז אותי לקרוא עיתונאים ומשקיעים לא-זוטרים ולא-טיפשים שמגיבים פבלובית על כל מקרה (מרגיז כשלעצמו) של הונאה או חמדנות בהקצאת אופציות. לענין הvesting - אתה צודק. אגב, מנהל לא צריך לחכות לתום ה-4 שנים (ממילא הספיק כבר לקבל מנת אופציות נוספת שעדיין לא הבשילו במלואן) - רק להחליט שהכמות שהבשילה בנתיים מצדיקה מניפולציה במחיר המנייה שתעשיר אותו דיו. עדיין מדובר בתגמול לטווח ארוך. לגבי מחיר המימוש - התכוונתי שמחיר ה-exercise (המתורגם בד"כ כ"מימוש" - המחיר שיש לשלם לחברה עם המרת האופציה למניה) שווה למחיר השוק של המניה ביום הענקת האופציה. אני מודע לכך שבעת חישוב ערך האופציה (לפי בלק ושולס, לא בשיטה הנאיבית) יש לאופציה שווי גם אם מחיר מימוש=מחיר מניה ביום ההענקה. לענין הבונוסים - השקעתי בתוקף תפקידי בעבר מחשבה רבה (והון לא מועט שזרם ליועצים חיצוניים) איך ניתן לקשור בונוסים לביצועים ארוכי טווח, ללא הצלחה. לראייה וחיזוק - שיטות התיגמול שפותחו בחברות שונות (עוקפות אופציות) מבוססות אף הן על תגמול העובד לפי עליית מחיר המנייה - "אופציות פאנטום", מניות חסומות ויתכן שגם שיטות דומות.
|
|