בתשובה לLG, 04/11/05 15:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי כאן עלית על עקב אכילס של השיטה הקאפיטליסטית-תאגידית. מה שחברת מניות שואפת הוא העלאת הערך לבעלי המניות ודיוידנד מקסימלי בקיצור, מקסימום כסף. החשיבה לטווח הקצר מובנית בתוך השיטה הזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"עקב אכילס של השיטה הקאפיטליסטית-תאגידית"? נשמע מוגזם. זה עניין שצריך להטריד את המשקיעים, ואלו מהם שהעובדה הזו מטרידה אותם מדי לא חייבים לקנות את המניות של חברה שמנוהלת בצורה כזאת, או אפילו לא לקנות מניות בכלל. השמיים לא נופלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי שחלוקת האופציות היא עקב אכילס. הטווחים הקצרים יחסית שעובדים בהם הרבה משקיעים הם עקב אכילס. בוא נחזור לרעיון המקורי של הנפקת מניות. נניח שיש לך מפעל ואתה רוצה לפתח אותו. אתה מציע לציבור לקנות בעלות על חלק מהמפעל כדי שתוכל להשתמש בכסף להשקיע במפעל. כלומר, מי שמשקיע במפעל שלך קושר את כספו במפעל לטווח ארוך. החזר השקעה בציוד או בבניה אינו מחושב בטווח של שנה אחת או שנתיים. הסדרי האופציות, לכאורה, אמורים לקשור את העובדים לטווח ארוך יותר-ארבע שנים. לעומת זאת רבים מהמשקיעים היום רוצים לראות רווחים עכשיו. לכן בהרבה מקרים הם יעדיפו דוקא קיצוצים ומה שקרוי התייעלות שיעלו את הרווחים באותה שנה או שנה לאחר מכן, ערך המניות של החברה יעלה והם ימכרו אותה. אינני אומר שלא משקיעים גם בחברות לטווח ארוך (טבע למשל). משקיעים מקצועיים מתרחקים מסנטימנט לחברה ולאנשיה כמו מאש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |