בתשובה לאיתי, 04/11/05 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לחלוטין לא נכון. מטרת החברה היא יצירת ערך לבעלי המניות. כל אחוז שניתן כחלק מהESOP, משמעו שחלקם של בעלי המניות מדולל באותו יחס. דוגמה פשוטה: אם לחברה יש 1000 מניות, ושוויה בשוק 1100 ש"ח, אזי לכל מניה ערך של 1.1 ש"ח, עכשיו נניח שהיא מקצה 100 מניות לESOP, כל מחזיק מניה שווה עכשיו רק 1 ש"ח, כלומר כל מחזיק מניות איבד 10% מהשקעתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי מדויק (אבל אוף טופיק במקצת) - כללי ESOP קובעים, בד"כ, תשלום עבור האופציה (exercise price) בשווי ערך המניה בשוק ביום ההענקה. הדילול יתרחש רק בעת המרת האופציה למניה. בעמ"נ נפגעים רק בשיעור עליית מחיר המניה בין יום ההענקה ליום המימוש. אם השיעור הוא 0, בעל האופציה משלם 110 ש"ח עבור 100 אופציותיו שהומרו למניות, כך ש1100 המניות מחלקות בינהן 1210 ש"ח, ובא לציון גואל. אבל נלך עם טיעון הדילול (שהוא אחד משני הטיעונים העיניניים היחידים לטובת חישוב האופציות כהוצאה) - פוגע בבעמ"נ, נכון. זו בדיוק הסיבה שנדרש אישורם להקצאה. בעמ"נ צריכים לעשות את החשבון שלהם - האם דילולם שווה את הטובה שתצמח לחברה (וכתוצאה מזה - ערכה יעלה) בגיוס עובדים, שימורם וכו'. למותר לציין שבעמ"נ יכולים גם להתנות הסכמתם, כך שההקצאה תמלא את מטרותיה (לדעתם). אבל ממתי דילול נרשם כהוצאה? מדוע חיוב החברה לרשום אופציות כהוצאה הוא-הוא הסנקציה האמורה למנוע הקצאות (מופרזות או בכלל)? גם אם ראוי לעודד חברות להיות חסכניות בהקצאה, מדוע חיובן בהוצאות יתר (שאין לה שום עיגון תיאורטי בכללי החשבונאות) הוא המכשיר הראוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת החברה, יש כאן התחייבות כספית (שכן האופציה ניתנת בד"כ במחיר נמוך הרבה יותר מהמחיר האמיתי, לפעמים אפילו סמלי - 1 סנט למניה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום אופן לא בחברה שכבר נסחרת, ואף לא בחברה שכבר גייסה גיוס פרטי משמעותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |