בתשובה לאלון עמית, 01/11/05 9:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה זוכר במקרה איפה מדורגת קאל-טק? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קיבלתי מוטיבציה לבצע גיגול פשוט. הנה רשימה שנראית לי מוכרת, וגם מקיימת בדיוק את הסטטיסטיקה של צב: קאל-טק במקום הששי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה PNAS לא נמצא בין הנייצ'ר לסיינס בכל הדירוגים האלו? מהעיתונות הכללית עושה רושם שהם די חשובים1. 1 ומסתבר שגם ממש נחמדים: http://www.pnas.org/misc/about.shtml#free |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השאלה מופנית אלי? למה?) (כן, PNAS עיתון חשוב מאוד, ויש עוד חשובים. אפילו PLoS החדש כבר צבר יוקרה, ושם הם אפילו עוד יותר נחמדים. אני לא חושב שהוספת עיתון נוסף לרשימה היתה יוצרת הבדל מהותי בתוצאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Proceedings of the National Academy of Sciences
http://www.pnas.org/ Public Library of Science http://www.plos.org/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6 נכון ל2004 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונ. תל אביב מופיעה לפני מכון וייצמן. מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי. שני המוסדות באותו דרוג (101-152). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה כן יש הבדל בדירוג. הלכתי צעד אחד קדימה וחישבתי את הציון שמתקבל משקלול הנתונים שלהם. מסתבר שהטכניון ות"א neck to neck במקומות ה 104 ו 105 בהתאמה (עם 23.7 ו 23.5 ציון משוקלל), ומכון וייצמן במקום ה121 עם 21.9 הסיבה לכך היא המתודולוגיה של המחקר http://ed.sjtu.edu.cn/rank/2005/ARWU2005Methodology.... המוטה מעט לטובת מוסדות המתמחים במדעים החברה והרוח (או יותר נכון לרעת מוסדות טכנולוגיים בלבד). בעוד לגבי מוסדות כאלו מתעלמים ממס' המאמרים ב Nature and Science, הרי שמוסדות טכנולוגים לא מקבלים את אותה הנחה לגבי מס' המאמרים ב Social Science Citation Index, and Arts & Humanities Citation Index, ואכן הציון של מכון וייצמן (כמו גם של הטכניון, כצפוי) נמוך יחסית בתחום זה. לא ברור גם הדירוג לגבי גודל האוניברסיטה - ת"א (הגדולה פי כמה מוייצמן) מקבלת דירוג גבוה יותר. אני הייתי מצפה שהדירוג בפרמטר זה יעלה ביחס הפוך לגודל. למותר לציין שהדירוג של העברית עדיין לא כולל את זכייתו של אומן בנובל. _____ גילוי נאות: הכותב למד לתואר הראשון בטכניון ולתואר השני בת"א |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שכל הדירוגים שאתם מסתמכים עליהם, מדרגים את האוניברסיטאות ע"פ רמת המחקר שלהם (מספר פרסומים, ציטוטים, פרסים וכו'). זה בסדר גמור, רק שזה קשור במידה לא רבה לנושא הדיון: שיטת מימון לימודי הסטודנטים. מבחינת הסטודנטים רמת המחקר היא גורם משפיע עקיף. מבחינתם ומבחינת העניין כאן מה שחשוב הוא יוקר המחיה והלימוד, רמת ההוראה, מספר המקומות לסטודנטים, רמת הברירה בכניסה, רמת המבחנים וכן הלאה. למשל בטכניון של בנגלור תנאי הכניסה קשים יותר מאשר ב-Ivy league. אם מתעניינים רק ברמת המחקר, כל ה"מאמצים" של לבנת הם ברכה לבטלה. שכן רמת המחקר מושפעת רק בעקיפין ממספר הסטודנטים ושיטות מימון שכה"ל (והקשר לדעתי דוקא הפוך ולא ישר). במילים פשוטות, תקטין את מספר הסטודנטים, תרכז את הסיוע בסטודנטים מצטיינים מעטים ותזרים כסף לתקציבי מחקר. ושוב, השאלה היא לדעתי מה מנסים להשיג: 1. להעלות את רמת המחקר? 2. להגדיל את מספר הבוגרים כדי לספק את דרישת המשק או להוריד את משכורות האקדמאים? 3. להגדיל את הניידות החברתית? 4. לבצע תרגיל מנהלתי-פוליטי מקובל שיהיה מספיק מסובך כדי להסוות קיצוץ נוסף במימון האוניברסיטאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי ששואל "מה הקשר", אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא עם מה שהכותבת מוציאה מחוץ לפוקוס, קריא איראן, שהיא מדינה מפותחת מבחינה מדעית, ואני לא ממליץ לאף אחד לגזור גזירה שווה בין פרשת הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק עם זה של איראן. א. אני מתיחס לתגובות במקום אחר שהעלו את האפשרות שאיראן יותר רחוקה מנשק גרעיני מאשר מה שנטען ע"י ישראל/ארה"ב. ב. בדרך כלשהו ההשוואה מחזקת את דברי הכותבת בלינק (חולשת המחקר המדעי בעיראק). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |