בתשובה לראובן, 31/10/05 12:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הלינק שלך מספר שהיא ושותפה כלל לא קיימו את ה-double blind. הם חשפו את התוצאות לפני הניתוח הסופי והגישו תוצאה מעובדת. מתברר גם שלא כל המממנים היו פרטיים. בין המממנים היה גם משרד הבטחון (זה בלינק שלך או בשלי). נראה שהנקודה החשובה ביותר בלינק שלך, היא מידת האימון שיש לתת במנגנון הנקרא "בחינת המאמר בקריטריונים מדעיים ע"י הבודקים והעורכים של הפירסום". בסופו של דבר הבוחן נאלץ לתת אימון ביושרה של המחבר. מה שהמחבר לא מספר לבודק (ותמיד יש דברים כאלו) הוא לא יכול לדעת. הוא רק קורא של המאמר ולא בלש מדעי ומכונת אמת. אני חושב שהמנגנון קיים כדי לנפות דברים שהם חסרי ערך על פניהם. הוא אינו יכול להיות קריטריון לערכו הממשי של המאמר. להבדיל למשל מ"הדירות" (אישור של תוצאות הניסוי ע"י גורם בלתי תלוי. עוד דבר שחסרונו במקרה הזה היה חשוד מראש). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שיש הערכה מופרזת ליכולות ביקורת העמיתים. אבל המנגנון לא קיים כדי לנפות דברים חסרי ערך (למרות שזאת לפעמים תוצאה טיבעית). ביקורת העמיתים נועדה לנסות לתפוס נואנסים שהמחבר עצמו פיספס. בדיון על הטרחנים שוחחנו פעם על העניין הזה. הטכניקה הזאת היא בעיתית יותר במאמרים ניסיוניים או נומריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי כמה מקרים שמתמטיקאים עובדים בקבוצות קטנות (2-3 אנשים) והם בודקים איש את רעהו כדי לגלות טעויות, קפיצות ו"מגרעות" לוגיות. בגלל רמת ההתמחות היום, אני לא מצפה מבודק שיגיע לרמה הזאת. כלומר לפעמים, עצם העובדה שהמחבר מגיש את המאמר אומרת יותר לגבי נכונותו מאשר בדיקת הבודק. לדעתי חשוב להדגיש נקודה זו. המעסיקים שלנו לעולם לא יקבלו אותה, משום שמשמעותה היא שאין להם ברירה ובשלב מסויים הם תלויים ביושרה שלנו ו"כלי הערכה אובייקטיביים" הם מושג מפוקפק או לפחות טעון הוכחה. אני נכנס לכל הסיפור הזה, רק משום שבלינק שלך יש דוגמה ממש יפה. עורך העיתון שבדק אישר ופירסם את המאמר, גם ערב לקרידיטציות המדעיות שלו במידה כזו או אחרת. ברגע שסופר לו על הצורה שבה טיפלו בתוצאות הוא לפתע "התנער" לגמרי מן ה"עריבות" שנתן. השאלה הנשאלת היא האם הוא יכל לגלות בעצמו את מה שסופר לו. מסופקני. המסקנה היא שפירסום מדעי בעיתון נחשב הוא קריטריון חשוב אבל לא תמיד מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב עצים, שכחתי את היער. ואם גם כתבי עת מדעיים שורצים במאמרים לא חשובים/לא נכונים/לא מדעיים מה האסון אם בכנס מדעי תהיה "הופעת חימום" של הרב הרנטגן? אני מבין שמפחדים מן הספק של "חותמת כשרות מדעית". מאחר ואני מפקפק בערכה של החותמת, אפילו אם היא כשרה למהדרין מן המהדרין, אני מסרב להיבהל. מבחינת אלו הרוצים להשתכנע אין הבדל בין כנס מדעי רציני או הרצאה במתנ"ס או המלצה של תמהוני עם תואר מדעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נראה לי שהייתי זע באי נוחות לו הרנטגן היה מופיע בכנס רדיולוגים, אבל נדמה לי שהדלאי לאמה הוא לא בליגה הזאת בכלל, ולא צריך להתרגש במיוחד. אם הבחור השתתף במחקר, שיציג אותו, אדרבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מסכים איתך. חשוב על כל דברי ההבל שמפיצים חסידי היוגה והמדיטציות למיניהן (תורת השדה המאוחד). ספק אם חסידי הרנטגן מגיעים לרמה הזאת. במחשבה שנייה, כל העסק נראה לי מפוקפק. זה לא נראה בדיוק כנס מקצועי-מדעי. הרי הדאלאי-למה לא ערך את המחקר. לא אתפלא אם מארגני הכנס הזמינו את הדאלאי-למה כדי לעורר עניין ציבורי רחב בכנס שלהם ואולי אפילו יזמו בחשאי את העצומה נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיר באלאק, מדובר על הדלאי לאמה, לא על המהרישי יוגי. הוא חתן פרס נובל לשלום והמנהיג הגולה של טיבט. אגב, היכרתי פעם מישהו שרצה ללכת לכינוס מדעי שאירגן ה"רברנד" מון ( או שמא זה היה המהרישי, זיכרוני בוגד). טענתו היתה: אם נותנים כסף למחקר מדעי, מה איכפת לי מה המקור. ברגע האחרון הוא השתפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכונים מהכנס: http://www.wired.com/wired/archive/14.02/dalai.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי אחד שהתחתן אצלו. (ישראלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב ביקורת עמיתים, בphysics today לפני כמה חודשים יש סיפור חצי משעשע על איינשטיין: מתברר שהוא החרים את ה phys rev מכיוון שהם שלחו לו דו"ח ביקורת על מאמר שהוא ניסה לפרסם שם. במקום להתייחס להערות הבודק, הוא נעלב ושלח את המאמר למקום אחר. בדיעבד התברר שהבודק צדק והוא טעה, והוא נאלץ לתקן את המאמר ברגע האחרון, אבל הוא לעולם לא חזר לפרסם ב phys rev. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |