|
||||
|
||||
לא, אתה לא רוצה להיות פוגעני. אתה רק משווה אותנו לנאצים, טוען שאנחנו רוצים להשמיד אנשים, חושב שאנחנו שקרנים פאתולוגיים, ומאשים אותנו בציד מכשפות. מה אנשים עשו בשנות ה-40 ממש לא מעניין אותי (בדיוק כמו שמה שבריטניה עשתה בשנות ה-40 לא צריך לעניין אותנו בדיון על פגיעת ישראל בזכויות האדם). אנשים מוזרים, לפעמים, מה אני אגיד לך. זה לא אומר שאני צריך לסבול. אבי מעשן עוד מלפני שנולדתי, ועדיין אני לא יכול לסבול עשן סיגריות. אני לא מדמיין, אני לא מגיב למראה הסיגריה. אני מגיב לריח המזוויע הזה. חבר שלי גר בגרעין נח"ל. בזמנו, כשידעתי שבקושי יש להם כסף לאוכל, תהיתי מאיפה הכסף לסיגריות של חלק מחברי הגרעין. לתדהמתי, הוא סיפר לי שהם מוציאים כסף מתקציב הגרעין כדי לממן להם סיגריות. כלומר - לא מספיק שאותו חבר שלי ואחרים צריכים לסבול מהריח ומהנזק, הם גם צריכים לממן את זה. לחבר שלי זה לא נראה מוזר. הוא חשב שזה הגיוני. אז מה, הוא מאזוכיסט? לא, הוא סתם קורבן של אנשים כמוך, אנשים שחושבים שבגלל שהם מעשנים יש להם זכויות יתר שאין לאף אחד אחר - הזכות לפגוע בזולת. אתה חולה? יש לך בעיה נפשית של התמכרות? לך למכון גמילה. צא לי מהריאות. ואל תעז לקרוא לי נאצי. |
|
||||
|
||||
ניתן להאמר: בבל"ת, פופוליזם זול, תוך הסתמכות יתירה על גימיק מוכר היטב שניתן לכנותו "כעסת -צדקת". זה שהינך "כועס" אינה הוכחה שדבריך תקפים. יש כאן היפוך לוגי המקובל מאוד ברטוריקה: נכון שאדם החש צודק - כועס לעיתים, משום שצדק פונה לרגשי "תיקון העיוות" הניסמכים על רגשות כעס (כעס הינו תגובה חשובה, בין היתר לאי צדק). ובכן הצודק -כועס, אך מכאן לא נובע שהכועס - צודק (הגם שגימיק זה מקובל למשל על אנשים המנסים להצדיק הדחפות לראש תור, והם פותחים בהתקפת "צדק עשוק"). נראה שתוך ניצול המומנטום החזק הראשוני של תקיפת הכעס בשם "מה שראוי וצודק", המשכת לאחר מכןבסילופי דברים -וזה עיקר טענתי (אין ביכולתי להוכיח כמובן כי כעסך, הגם שיש כאן קלסיקה של שימוש בדמגוגיה רטורית by the book הינו לא הולם, ומעבר לפרופורציית הדברים הנטענים על ידי, וכי דומה שעוצמת הכעס שהותזה בהתחלה נועדה להסיח את הדעת מסילופים קשים שיבואו בהמשך). יחסת לי דברים בלי קשר לנאמר על ידי תוך שימוש בשברי ביטויים ללא קשר למה שאמרתי באמת, ותוך השמצה/נאצה אישית קשה כלפי. הבעייה כאן הינה, שכעס לרוב בא בסיומם של דברים, כתגובה להם - הרי אנו מגיבים ברגשותינו למציאות מסויימת, ולא פוצחים ברגש הכעוס, ואחר מסיידים המציאות בשחור עם הרגש הזה. ובכן העסק נראה, לאחר התנערות מהפגזת הזעם הראשונית וההשתלחויות שבהמשך, כדמגוגיה, פופוליזם, הסחת דעת, השמצה חסרת שחר, ובבל"ת. |
|
||||
|
||||
לא ציפיתי ממך לשום דבר מלבד התנערות, מיכאל. הפתעת אותי לטובה במספר המצומצם של מילים ארוכות, לעומת זאת. מיכאל, יש לך מחלה. אתה מכור. ויותר גרוע - אתה מתעקש להדביק אחרים במחלה שלך. כשאחרים אינם מוכנים להנזק מהמחלה שלך אתה מזדעק כקוזאק הנגזל - איך אנחנו מעיזים לאסור עליך לחנוק אותנו?! מי אנחנו חושבים שאנחנו?! לא יעזור לך להאשים אותי במיני מילות גנאי חסרות משמעות והקשר. אתה חונק אותי. זה סוף הדיון. |
|
||||
|
||||
מאד מאכזב אותי להיות עד להתלהמות הפרימיטיבית הזאת שבאה מכיוונו של מי שמתיימר בדרך כלל להיות אדם נאור יחסית ואפילו פלורליסטי. אתה באמת מאמין שקמפיין שכותרתו היא שקהל המעשנים הוא חבורה של מניאקים מסריחים פותר בעיה כלשהי? הגישה שלך ושל טל כהן שמתגאה באפס אחוזי מאמץ להבין את מצבו של הצד השני ובמקום זה מאשימה אותו באופן קולקטיבי בפגיעה אישית ומכוונת בכם, היא טקטיקה "ימנית" מוכרת שמטרתה לחסל כל סיכוי לפשרה עוד לפני שמתחילים לדון באחת כזאת. שיטה זו גורמת באופן כמעט רפלקסיבי לכל צד להתבצר בעמדותיו, מה שמביא בסופו של דבר להעמקת הפער בין עמדות שני הצדדים ומרחיק את הפתרון עוד יותר. |
|
||||
|
||||
מצטער, אבל כשמאשימים אותי בנאציזם ושאר מרעין בישין בגלל שאני לא מוכן לנשום עשן סיגריות - אני נוטה להתרגז ולהתלהם. אני לא חושב שכל המעשנים הם מניאקים מסריחים ככלל. אבל ברגע שיש להם סיגריה בפה, איכשהו כל בדל של התחשבות נעלם מעיניהם, והם פשוט מתעללים בסובבים אותם עם הסרחון הדוחה הזה. תראה - ניסו בטוב, ניסו על-ידי איסור בחוק. אבל המעשנים לא מתייחסים. אנשים עדיין מעשנים בבתי חולים, אנשים עדיין זורקים את בדלי הסיגריות המגעילים האלו בכל מקום (למה אני צריך לעשות סריקת מוקשים לפני שאני נשכב על פיסת דשא, כדי להמנע מלקום עם עורך מסריח?), אנשים עדיין מאפרים על הרצפה, אנשים עדיין תוקעים את הסיגריות שלהם מתחת לאף שלי. לאנשים עדיין לא אכפת שאסור לעשן איפה שהם נמצאים, וכפי שכבר ציינתי, הם נוטים לצחוק על כללים שכאלו בפה מלא. אני לא רואה כאן הרבה מקום להידברות. לקהילת המעשנים אין מנהיגים. צריך לאכוף חוקים קשוחים. אנשים שהם מנומסים ונעימים מטבעם בכל מקרה לא יעברו עליהם. השאר - ישלמו את המחיר. כפי שאמר לי חבר: אין שום מחקר מדעי שמוכיח שקבלה (פאסיבית) של צ'אפחות בעורף מזיקה לבריאות. אתה יכול לצ'פח אנשים ברחוב באופן חופשי. אם הם מתלוננים - זו בעיה פסיכוסומאטית-נאצית שלהם. שלא ידכאו אותך ואת ההרגל המהנה והבלתי-מזיק שלך! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |