בתשובה להאייל האלמוני, 17/10/05 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני באופן כללי חש כמוך. הייתי שמח לו היתה במאמר אמירה משמעותית יותר. אבל לחלוטין איני מסכים עם האבחנה שלך. לדעתי המצב הוא אמביוולנטי ולכן הדרך הראויה היחידה להתיחס אליו היא מתוך הבלטת האמביוולנטיות. לדעתי הכותב אפילו התעלם מאחד מן העניינים האמביוולנטיים ביותר לגביו (על כך בהמשך). ברצוני להעיר כמה הערות בנוגע למאמר ולדיון שהתפתח בעקבותיו. א. נראה לי שהכותב מפריז מעט בתאור עוינותם של תושבי שפאעאמר למדינת ישראל (כ-40% מהם נוצרים ודרוזים) ולעומת זאת מצניע לחלוטין את עוינותם אליו כתושב אשחר. איני רוצה לקפוץ ולהביע דעה על הלגיטימציה המשפטית של תושבי גוש שגב בגליל התחתון (פשוט משום שאיני יודע), אבל אני בטוח שערביי האזור רואים בהם גזלנים הגוזלים את "זכויותיהם" (אדמותיהם). במילים אחרות, אני טוען כי ברמת המציאות היומיומית, העוינות של ערביי הגליל למדינת ישראל מוזנת מעוינותם למתישבי שגב ולא להיפך. הרי לך אמביוולנטיות החסרה במאמר. ב. נדמה לי כי ראוי גם לשאול על מה ולמה יצאו תושבי שפאעאמר להפגנה? האם לא ראוי להצביע על עמדתם של המפגינים כאילו נתן זאדה הוא בדרך כלשהי שליח של מדינת ישראל כעל תעמולה עויינת וחסרת בסיס כלפי ישראל? האם בכלל ראוי להשתתף בהפגנה כזו? נראה שהטמיעה העיקרית של ערביי המדינה בין שאר אזרחיה היא ב"חיבתם" להפגנות. נראה שהפגנות הפכו בישראל לסממנים של אימפוטנציה. כאשר נראה שאין מה לעשות, עושים הפגנה (או תשדיר שירות). ג. כמו המחבר, הייתי רוצה שמשתתפי הלינץ', יתפסו ויעמדו לדין. יחד עם זאת תמהני מה היתה עמדת הכותב, אם המשטרה היתה נכנסת לכבר ומתחילה להפעיל "לחץ מסיבי" כדי לגלות את הפוגרומיסטים. נראה לי שבמקרה זה להסתמכות על זכרונו וידו הארוכים של החוק אין תחליף סביר. ד. בדיונים כאן הועלתה תופעת ה"נוקמים" היהודיים ב-1945. ברצוני להביע דיעה חריגה. לדעתי התופעה היתה פסולה מכל וכל. היא לא ביטאה שום מימד של צדק אלא אי שביעות רצון מהנחישות של שלטון החוק (של שלטון הכיבוש) בהענשת האשמים (שכן החוק הסכים עם הנוקמים לגבי אשמת הפושעים). בכך היא מקבלת את אופייה האמיתי כמעשה לינץ'. אני לא מיחס חשיבות לדברי ה"נוקמים" לגבי האמצעים שהם נקטו כדי לודא את אשמת המוצאים להורג. אני כן מאמין שכל המוצאים להורג היו פושעים זוטרים או לא אשמים (המודיעין של הנוקמים היה רובו ככולו הלשנות של שכנים). אני כן מאמין שדברי המתפארים מנפחים מקרים מועטים שהיו. כאשר חושבים על התוכניות שלמרבה המזל לא יצאו לפועל (הרעלה של משלוחי לחם ומקורות מים), אפשר להבין שהפרק ההוא אינו צריך להיות מקור לגאווה. אפשר אולי להבין את מניעיהם של המבצעים, אבל צריך להדגיש כי המעשה היה לא ראוי. לדעתי, ראוי לאלו שהיו מעורבים במעשה להמשיך לשתוק. שתיקתם זו תהא כפרתם. ה. כחובב קיפלינג הייתי שמח אם הוא היה נשאר מחוץ למאמר זה. התואר "נביא האימפריאליזם" הוא בודאי רק פליטת קולמוס שכן קיפלינג (1865-1936) חי בסוף עידן הקולוניאליזם. הכוונה היתה כנראה לתארו כמנסח של ההצדקה האידיאולוגית והאתית של הקולוניאליזם כפי שהתבטאה בתמציתה בשיריו (Recessional: a Victorian Ode (1897 ו-(1899) The White Man's Burden. קיפלינג אכן היה מעין אידיאולוג של השקפת העולם הויקטוריאנית (השיר הידוע "If") ולכן גם של הקולוניאליזם והג'ינגואיזם האירופאי (ונוסף על כל הצרות גם אנטישמי). אולם לקיפלינג היה גם צד אחר. אחד מסיפוריו (1888) (Ba Ba Black sheep (Wee Willie Winkie הופך אותו גם לאב רוחני של אורוול. לאחר מותו של בנו במלה"ע ה-I חל שינוי גם בדעותיו הג'ינגואיסטיות של קיפלינג והן הפכו יותר דו-משמעיות ושיקפו יותר את קורות חייו הבלתי מאושרים. נראה לי שכבר בשלה העת לזכור את קיפלינג כגדול סופרי הילדים של העידן הויקטוריאני. כאשר אני נזכר בספר המופלא "קים" בו אהבת קיפלינג לארץ הולדתו (הודו של הראג') נובעת מכל דף, קשה לי לראותו כגזען. כאשר אני קורא לפעמים את הגיגיהם אפופי הקטורת של טיילי הניו-אייג' בהודו, אני מעדיף את "קים" אלפי מונים. בכל מקרה הקשר ציונות-קולוניאליזם הוא כל כך מעוות ותעמולתי שכדאי להתחיל להיגמל ממנו. הקישור בין 2 תופעות שונות על בסיס כרונולוגי הוא מסימניה של התעמולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר לכנות מצב כלשהו "אמביולנטי"? אני מניחה שהשתמשת בתואר הזה באורח מטאפורי, אבל גם כך הוא נראה לי מטעה. א. ערביי הגליל רואים בתושבי גוש שגב מתנחלים לכל דבר ועניין כמעט. ב. אינני בטוחה שההפגנה התייחסה בהכרח לזאדה כאל שליח של מדינת ישראל. אולי יותר של הציבור הישראלי יהודי. חשוב, למשל, על שביתות הרופאים/פסיכיאטרים מדי פעם אחרי פגיעה של חלוים ובני משפחותיהם באחד מהם. האם הם רואים בפוגעים שליחים של המדינה? ה. הקישור בין הציונות לקולוניאליזם לא נעשה על בסיס כרונולוגי. אני אמנם מאוד מסופקת לגביו - לא ממש השתכנעתי שיש קשר בין הדברים - אבל אם מהמעט הידוע לי, ייחוס הקשר מתבסס על כך שהיהודים באו הנה כזרים, כבשו את הארץ, השליטו את ההגמוניה שלהם עליה, ויחסם למקומיים היה דומה מאוד ליחסם של קולוניאליסטים אחרים אל ה"נייטיבס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. עוד דוגמה לשביתה מיותרת (ראי תועלתה). ה. העניין הוא שהמאפיין המרכזי חסר. הכוונה לנצל את משאבי הקולוניה לטובת מושבת האם. אם מתעלמים מן הדרישה הזו, הרבה דברים יכולים להחשב קולוניאליזם (יציאת מצריים, מסעי הצלב, ארה''ב, דרא''פ, אפילו ההגירה לאירופה של זמננו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לדבריך, אני ממליץ מאד לקרוא את הספר "תשובה לעמית פוסט ציוני" , שדן בנושא ארוכות. בנוסף למה שציינת, יש להוסיף את העובדה שהמפעל הציוני רואה בישראל את ארץ האם, ולכן רואה ייעוד בהתיישבות יהודית כאן. יש לשים לב גם לעובדה שבקולוניאליזם יש מעבר כסף/סחורות מהרבה ארצות חסות למדינת האם בעוד שבמקרה של מדינת ישראל מדובר במעבר הפוך לחלוטין. כנ"ל מעבר המתיישבים- מארצות רבות לארץ אחת. כך שהקישור צינות=קולוניאליזם, לדעתי, הוא דמגוגיה לשמה. ומה שחמור יותר, זה טיעון שתופש בגלל בורות וצביעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל להמנע משימוש בשמות עצם מופשטים לתופעות, תנועות או אפילו מדינות. זה מונע ממני מליפול למלכודות מוטמנות היטב. השימוש בהם טוב לפוליטיקאים שאוהבים לטשטש, לפשט ולהעצים תופעות. לכן אם תאמר שישראל היא מדינה קולוניאליסטית זה יהיה שונה מאשר אם תאמר שהצדדים האלו והאלו במדיניות ישראל הם בעלי סממן קולוניאליסטי כי... במבצע ששמו פרח מזכרוני, אך במרכזו היה טיהור ג'נין, ריאיינו חייל על מעשיו. הוא ענה: "אנחנו נלחמים בטרור". גם החייל האמריקאי שישב בצ'קפוינט צ'רלי נלחם נגד הקומוניזם העולמי וכך גם גיסי בג'ונגלים של ויאטנם. לגבי הכוונה לנצל את משאבי הקולוניה לטובת ארץ האם- היה גם היה המאפיין הזה במדיניות ישראל. בכל אוםן,הקולוניאליזם יותר מוגדר מטרור ובולשביזם בהתייחסות של היום ואף מהקומוניזם. אלו מונחים שאינם יותר מגידוף שמשתמשים נגד מישהו. (היה לי מורה שכינינו אותו-טרוריסט. קצת סטיתי אך לא לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במבצע ששמו פרח מזכרוני, אך במרכזו היה טיהור ג'נין, ריאיינו חייל על מעשיו. הוא ענה: "אנחנו נלחמים בטרור"... לגבי הכוונה לנצל את משאבי הקולוניה לטובת ארץ האם- היה גם היה המאפיין הזה במדיניות ישראל." לא הבנתי איך הלחימה בג'נין (שאגב, עלתה המון כסף וחיי אדם) הייתה "ניצול של משאבי הקולוניה לטובת ארץ האם". 1. מי היא ארץ האם ? 2. מי היא הקולוניה ? 3. ואילו משאבים עברו לארץ האם במהלך חומת מגן ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. ארה''ב ודרא''פ הן אכן תוצר של הקולוניאליזם. בלי להתעלם משום דרישה. כמו גם אוסטרליה וניו זילנד ובעצם כל יבשת אמריקה בגלגולה כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא למותר לציין שאין לזה סוף, גם ארצות ערב הן תוצאה הקולוניאליזם הערבי, כל ההבדל הוא אלף שנים וההצלחה הרבה יותר של הערבים לכפות את תרבותם ודתם בכוח על המקומיים. העלאת הטענה הקולוניאליסטית בהקשר היהודי-ערבי היא בעיקרה ניסיון של הערבים לרכוב על גל האנטי-קולוניאליזם העולמי. חוץ מהבסקים והבושמנים (אולי), כל שאר העמים בעולם הם תוצאה של קולוניאליזם והערבים דווקא קרובים לראש הרשימה, עוד יותר מהיהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בהחלט מיותרת, אולי, אבל זה רק אומר לך שאנשים עורכים הפגנות/שביתות גם סביב אירועים ספציפיים ובלי להרחיב בהכרח את משמעותם באופן שתיארת. ה. באופן עקרוני אתה צודק, כמובן - אבל, ראשית, יש גם אנשים המגדירים את דרא"פ שלפני מנדלה, וגם את אוסטרליה, כקולוניות; ושנית, במובן מסוים אפשר בהחלט לומר שישראל היוותה "משאב בטחוני" למערב בכל תקופת המלחמה הקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור עוד אוהד של ''קים'' אני חושב שאי אפשר להתעלם מהגזענות. כל הספר מסתובב סביב העליונות המנטלית של קים על ההודי הטיפוסי (ראה אפיזודת קערת הדיו), עליונות שנובעת (על פי הספר) ממוצאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את "קים" כל כך מזמן, שכל הפרטים נשכחו. מהי אפיזודת קערת הדיו? אם אני זוכר נכון קים היה בן תערובת בן לחייל אנגלי ואם הודית. אל תשכח שקים החצי-הודי מצליח לסדר גם את המרגלים הרוסים. גם הלאמה, שקים "מתחפש" לתלמידו, אמנם אינו מוצג כעילוי אינטלקטואלי בנוסח עדות הניו-אייג', אבל מוצג כאדם רוחני וטוב-לב והוא אחד הגיבורים החיוביים של העלילה. בחברה מתוכה כתב קיפלינג (הראג' של הודו) שהיתה באופן מעשי חברה של אפרטהייד מוחלט, קשה לצפות ממנו ליותר. הניסוח שלי הוא כזה: קיפלינג האמין בעליונות הגזע הלבן ובפרט הגזע האנגלי. עליונות זו התבטאה מבחינתו בחובת האדם הלבן לקדם את הגזעים האחרים לרמתו. אני חושב שהוא לא ראה בכך משימה סיזיפית וחסרת סיכוי (כמקובל בימינו), ולכן אני סבור שלא היה גזען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להאמין, בו זמנית, בזה שמישהו האמין בעליונות הגזע הלבן - ובזה שאותו אדם לא היה גזען? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדימוי שבו קיפלינג השתמש לילידים (ומוצג במאמר שלמעלה) הוא של חצי ילדים וחצי פראים. כלומר בני אדם שצריך לחנך ולקדם אותם לרמת האדם התרבותי. הגזען היה אומר שהילידים הם נחותים באופן קבוע וחסרים באופן מוחלט את היכולת להתקדם. (סליחה על כל המרחאות שהשמטתי). אצל קיפלינג אפשר למצוא ייחוס איזה זדון עמום להמון הילידי, אך תחושה כזו קיימת גם אצל אנטי-קולוניאליסטים מודרניים כמו אורוול וקאמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גזען ה*קיצוני* היה אומר אולי שאין ל"ילידים" אפשרות להתקדם. הגזען הבינוני אולי להא היה צריך להרחיק לכת כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיבה למה אתה כותב שפאעאמר ולא שפרעם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |