בתשובה להאייל האלמוני, 21/10/05 11:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תעשיית הסרטים האמריקאית היא קרטל. וכמו בכל שוק שיש בו קרטל, קיומו של הקרטל *פוגע* במגוון האפשרויות הזמינות ללקוח. העובדה שהסרטים האמריקאים הם טובים יותר, מושקעים יותר, ועם כוכבים גדולים יותר, זה מכיוון שקרטל יכול להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי, יש לו תדמית טובה יותר וכמובן שזה תהליך של היזון חיובי - הוא ימשוך יותר צופים, מה שיוסיף לו כסף ותדמית וכו'. הבעיה בשוק הקולנוע (או בשווקים עם מאפיינים דומים) זה שהקרטל הוא כל כך דומיננטי עד שהמתחרים אינם יכולים להרשות לעצמם להביא מוצר עם אותה רמת השקעה (כספית), וגם אם יביאו מוצר שכזה, הם לא יוכלו להרוויח את אותה כמות כסף שמרוויח הקרטל. היבט נוסף בבעיה, הוא שרשתות בתי הקולנוע הגדולות בוחרות להציג סרטים רווחיים ככל האפשר, ואך ורק סרטים כאלו. בכך הן מפחיתות עוד יותר את הבחירה שיש ללקוח, ואת הרווחים שיכול סרט לא אמריקאי להרוויח, וזה עוד תהליך היזון חיובי משולב בזה שצויין קודם. כדי שאני לא אובן לא נכון: אין שום דבר רע בכך שחברות הסרטים האמריקאיות, או שרשתות בתי הקולנוע הגדולות, מנסות להגדיל את רווחיהן. אבל לדעתי, גם אין שום דבר רע בכך שמדינה מנסה להגביל את הקרטל ולהגדיל את אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוחות. הכל עניין של מינונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תעשיית הסרטים המאריקאית היא קרטל? למה לא מספרים לי שום דבר? אם הייתי יודע, אז הייתי יכול להסביר את עליות המחירים המוגזמות של כרטיסי הקולנוע, ואי התפתחות של תעשיות סרטים מקבילות במדינות רבות (כנראה שגם בוליווד היא חלק מהקרטל). גם המגוון הדל של הסרטים ואיכותם מוסברים ע"י הקרטליזציה המבורכת. בכלל, צריך שתמיד יהיו מונופולים או קרטלים, כי הם יכולים להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה, אני כאן בשביל לספר לך: תעשיית הסרטים ההוליוודית1 מורכבת ממספר קטן של אולפני ענק, השולטים על רוב שוק הסרטים העולמי. זאת עובדה. הם מקיימים גם מערכת מתואמת של לחצים גלויים וסמויים על חברות שונות. כל מה שצריך זה חיפוש קטן בגוגל כדי לגלות זאת2. לא נתווכח על ההגדרה של קרטל, מבחינתי אפשר להחליף את המילה קרטל בתגובתי הקודמת ב"אוסף של חברות מתואמות בינהן, ששולטות על רוב השוק" - אני עדיין עומד מאחוריה. ואם זה לא משכנע מספיק - עד לא מזמן האיחוד האירופי קיים חקירה ממושכת על התנהגות קרטלית (תאום מחירים) נגד 6 אולפנים (היא נפסקה לאחר שהאולפנים נעתרו לשנות את תנאי ההסכמים שלהם עם חברות אירופאיות מסויימות). לא הבנתי כיצד קיומה של תחרות, המגוון של הסרטים או האיכות שלהם, מוכיח שאין פה קרטל (או "אוסף של .. רוב השוק"). אותה הוכחה מראה שמיקרוסופט אינה מונופול. ואגב, בקשר לסיפא שלך, אכן יש יתרון משמעותי בכך שיש קרטל שמרכז את רוב הכסף בשוק מסויים, ויכול להשקיע אותו באיכות ובקביעת סטנדרטים (שוב אפשר לקחת את MS כדוגמא). אבל לטעון שזה מגדיל את אפשרויות הבחירה של הלקוח? 1 אפשר להוציא מכלל זה את האולפנים העצמאיים. 2 שעורי בית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה תעשיות תחרותיות למדי יש מספר מצומצם של ענקיים ועוד הרבה קטנים ובינוניים. לא ראיתי דבר בתגובתך (או בחיפוש קטן בגוגל) שהראה לי שאין תחרות בענף זה. נהפוך הוא: כל מה שאני מכיר (איכות, מגוון, מחיר ההנאה ויכולת כניסה לשוק של מתחרים במידה ויתהווה קרטל) דווקא תומכים בתחרותיות עזה בשוק זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע למה אתה מתכוון במילה "תחרותיות". לאיכות, מגוון, מחיר ולהנאה אין קשר לתחרות (כמו שאני מבין את המושג). לפי הקריטריונים האלו, גם בשוק מערכות ההפעלה יש "תחרותיות עזה". בכל מקרה, זה לא קריטי, כי אני דיברתי לא על תחרותיות אלא על אפשרויות בחירה ללקוח. באפשרות בחירה אני מתכוון לאוסף *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*. כיום ללקוח של בתי הקולנוע יש אומנם מגוון רחב של סרטים אבל הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל. ואם מדברים על כניסה לשוק של מתחרים חדשים - לשום מתחרה ישראלי אין יכולת להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהשקה ופרסום של סרט. וגם אם תאורטית היה מתחרה כזה, מצב העניינים בשוק הוא כזה שהתדמית של הקולנוע הישראלי, והתדמית של הכוכבים הישראליים (בהשוואה להוליווד) הוא כזה שהסרט יהיה רווחי הרבה פחות מסרט הוליוודי באותה השקעה. שוב, בדומה למצב הקלאסי של מונופולין בשווקים אחרים. תאורטית, מתחרה חדש יכול ליצור מערכת הפעלה באותה השקעה של window XP. אבל קשה להאמין שהוא יחזיר את ההשקעה. אבל למה אנחנו מדברים בתאוריה? העובדות מדברות בעד עצמן. תעשיית הסרטים הישראלית היא דלה בצורה בלתי פרופורציונלית לחלוטין בהשוואה לתחומי תרבות דומים בארץ (מוזיקה, ספרים). והרווחיות של סרטים ישראליים גם היא דלה מאוד. אם היתה "יכולת כניסה לשוק של מתחרים", הם כבר היו נכנסים ממזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי אם נשווה למדינות מערביות אחרות דווקא נגלה שתעשיית הסרטים הישראלית אינה דלה בהשוואה לתחומי תרבות אחרים. נחוצים לנו נתונים כאן לגבי מספר הסרטים המופקים כל שנה לעומת מספר הספרים היוצאים לאור והדיסקים שיוצאים מהמכבש (או הצורב) במדינות שונות. יש לך נתונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ.... אמא שלי קוראת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון שמאלני חביב להתרת ההיזון החיובי הזה שם מציעים שכעבור זמן מה מיום הפצת הסרט (נגיד 3 שנים), מותר לכול להעתיק אותו. פתרון פחות רדיקלי יהיה להתיר לכול למכור "מרצ'נדייז" בהשראתו לאחר שנתיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |