|
על פי דבריך , שום דבר לא שייך לשום דבר. הכל אוסף של אטומים. אני לא תופס כך את הדברים. מלחמת השחרור הסתיימה בצורה מסויימת; אנחנו הפסדנו מספר מקומות ביניהם כפר דרום, גוש עציון, בית הערבה, הרובע היהודי בעיר העתיקה. הרווחנו- כבשנו הרבה יותר וגם דאגנו לרוקן את המקומות מתושביהם. חלק ברחו לבד וחלק "קיבלו הצעות שאי אפשר לסרב להן". חלק נשארו בתחומי ישראל כ"נפקדים נוכחים". כדי שיהיה לנו בסיס חוקי, הוקם משרד האפוטרופוס לנכסי נפקדים וחוקקו החוקים המתאימים. איך אתה יכול להפריד את הדברים? אם אתה רוצה ששם המשחק יהיה קדושת הקניין אז תתכונן שיש הרבה יותר בעלי קניין ערבים שקניינם הוחרם מיהודים שקניינם נלקח. עדיף לא להשמש בטעונים הקנייניים. דוגמא: ערבי שהיתה צלו וילה בירושלים החליט לנסוע לחו"ל עד שוך הקרבות; אולי היו גם יהודים כאלה. הוא נפקד והיהודי-לא? התכוונתי שהקרקע של טעונים קנייניים היא קרקע ביצתית.
|
|