בתשובה לאיציק ש., 19/10/05 5:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו דיברנו על כפר דרום, הוא היה שייך ע''פ כל קריטריון ליהודים, עד שבא יהודי אחר וגירש אותם. מה קרה בירושלים זה סיפור אחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על פי דבריך , שום דבר לא שייך לשום דבר. הכל אוסף של אטומים. אני לא תופס כך את הדברים. מלחמת השחרור הסתיימה בצורה מסויימת; אנחנו הפסדנו מספר מקומות ביניהם כפר דרום, גוש עציון, בית הערבה, הרובע היהודי בעיר העתיקה. הרווחנו- כבשנו הרבה יותר וגם דאגנו לרוקן את המקומות מתושביהם. חלק ברחו לבד וחלק "קיבלו הצעות שאי אפשר לסרב להן". חלק נשארו בתחומי ישראל כ"נפקדים נוכחים". כדי שיהיה לנו בסיס חוקי, הוקם משרד האפוטרופוס לנכסי נפקדים וחוקקו החוקים המתאימים. איך אתה יכול להפריד את הדברים? אם אתה רוצה ששם המשחק יהיה קדושת הקניין אז תתכונן שיש הרבה יותר בעלי קניין ערבים שקניינם הוחרם מיהודים שקניינם נלקח. עדיף לא להשמש בטעונים הקנייניים. דוגמא: ערבי שהיתה צלו וילה בירושלים החליט לנסוע לחו"ל עד שוך הקרבות; אולי היו גם יהודים כאלה. הוא נפקד והיהודי-לא? התכוונתי שהקרקע של טעונים קנייניים היא קרקע ביצתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה אינך יודע כיצד בנוי דיון, עליך למצא מה היתה השאלה המקורית (האם הקו שאותו רוצים לנתק מבזק גזול) ולהתיחס אליה. אני ממליץ בחום על קצת (הרבה) משנה/תלמוד/גמרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתלמוד הבבלי מסופר על הפרדסן שקנה בשנות ה-30 את אדמות כפר דרום. זה היה הדיון. רוצה גם רש"י? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על האדמות שנקנו בכסף רב (30 ל"י) גידל האיש תאנים, שמהן אשתו הייתה מכינה עוגה כה טעימה, שמי שהיה אוכל ממנה היה אומר "יבורך הפרדסן ותבוך זכות הקניין". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר לא בתלמוד הבבלי, אלא בבבלוד התלמי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |