בתשובה לאלכסנדר מאן, 27/03/00 21:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין שום דבר דומה בין הסיכום שלך ובין מה שכתבתי. אם לא הבנת את דבריי אבהיר שאני חושב בדיוק הפוך ממש ששמת בפי. אני חושב שתוכל לקבל את שיא גינס בעוצמת הסילוף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ הנכבד, עצם הצורך אותו הינך מביע בתגובתך באומרך כי הבנתי את הדבר ההפוך מדבריך והתאמצותך לנסיון הסבר נוסף - מוכיחים פעם נוספת את מניעיך החבויים, ומכאן את הסיבות הפרוזאיות להתלותך בדוגמאותיך באילנות גבוהים כגולדשטיין ועמיר. קביעותיך הקטגוריות כי מעשיהם של ניצולי הטבח המוסלמים הינו רצח ולא הגנה עצמית והערתך המאלפת שאת עצמך כבר שכנעת - מעידות אלף מונים על המוטיבציות מהם הינך שואב את תעצומות נפשך. בוודאי תתפלא לשמוע שאינני שולל על הסף הקלה מסויימת בעונשו של שקולניק, אך השוואותיך האויפמיסטיות בין מעשיו של קהל ניצולי טבח מערת המכפלה לבין מעשי שקולניק הינן סהרוריות לחלוטין, ואינני בטוח כלל אף אם אדם כשקולניק היה מאושר מהמשוואה אותה פיתחת. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדבריך הראשונים טענת שאני מצדיק את מעשיו של גולדשטיין. אני לא התייחסתי בדבריי כלל למעשיו של גולדשטיין אלא למעשים של אחרים חוץ ממקום אחד שבו כתבתי ''ככולם אני מגנה את מעשיו גינוי מוחלט''. לכן דבריך הם דיבה וגם אם דברי אלה הם ''הסבר נוסף'' על ''הנוסף'' הקודם העובדה שדבריך דיבה נשארת בעינה. לפעמים כשאנשים לא מבינים בפעם הראשונה צריך כנראה להסביר הרבה פעמים . איני רוצה לומר שאי הבנתך נובעת מ ''מניעים חבויים'', ואני מציע שכיון שהמניעים החבויים הם חבויים איש לא ידון במניעיו החבויים של חברו כי קל לטעות. אני באמת חושב שהמתתו של גולדשטיין הייתה מעשה רצח , ואחזור על כך שוב ושוב עד שישכנעוי שאני טועה. דעתי זו לא קשורה בשום מניעים חבויים כשם שדעתי שהמתתו של מחבל קו שלוש מאות הייתה מעשה רצח אינה נובעת ממניעים חבויים. אשר למעשיו של שקולניק, בעניין זה אתה מרחיק לכת יותר ממני. במשפט הראשון שבמאמרי כהגדרתי את מעשהו כ ''חמור מאד וראוי לעונש כבד''. לא התייחסתי כלל להחלטה על ההקלה בעונשו, והאמת היא שלא נתתי עד כה את דעתי על כך. התייחסתי רק להשוואות שעושים בוויכוח על ההחלטה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שגולדשטיין נרצח כיוון שהמשיכו להכותו גם אחרי שאיבד את הכרתו. במרוצת הדיון הוזכר מקרהו של החייל שהרג את אביו אחרי שנות התעללות מחרידה באמו. אותו חייל תקף את אביו בכוונה ברורה להמיתו, אך הורשע בהריגה (אם לא בסעיף קל יותר - על רצח העונש הוא כידוע מאסר עולם). אם החייל הורשע בהריגה, מדוע שתקיפת גולדשטיין הרשע תוגדר כרצח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה "רצח באחריות מופחתת"? או שאני מתבלבל עם כרמלה בוחבוט (?), שרצחה בעצמה את בעלה (?) בנסיבות דומות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |