|
||||
|
||||
לא חושבים שהגיע הזמן לפשט את שיטת הניקוד העיברית, כך שתתאים גם לבני תמותה ארציים? |
|
||||
|
||||
לא. זה היופי שבשפות השונות בעולם - המורכבות שלהן, החוקים המשונים וההיסטוריה שהביאה אותם. אם אתה תומך-פשטות נלהב, אז אולי נבטל את השפות לגמרי ונשאיר רק אחת? גם אני לא בקיא ברזי הניקוד, ולכן אני לא משתמש בו, אבל אני שמח שהוא קיים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים. ובכל זאת... היופי בשפות הוא שעושר שלהן, שבא בהתפתחות טיבעית והדרגתית, כך שלכל אחד ולכל מקום יש את הניב והסגנון שלו. עברית, בניגוד לרוב שפות העולם, הייתה שפה כמעט מתה במשך אלפי שנים, עד בא בן-יהודה. אני לא יודע מה הוא באמת שינה לנו בשפה, אבל יש בניקוד חוקים שנראים לי מיותרים באופן מקומם. ואולי לא צריך להאשים דווקא את בן-יהודה. הרבה פעמים ההבדלים בין קמץ ופתח היו נהגים באופן שונה, כמו בהיגוי בערבית. אולי חוסר ההתאמה בין הניקוד ובין ההיגוי נובע מכמות העצומה של המהגרים האירופים שלמדו את השפה בו זמנית, וכך הם סיגלו את השפה לעצמם במקום להסתגל אל השפה. |
|
||||
|
||||
לא, לא בשמים היא. בניגוד לטענתו של חזי, שיש מעט חומר ללמוד בנושא הלשון, יש הרבה חומר שאפשר ללמוד. אני יכול לנקד באופן מושלם, בניגוד לרובם המוחלט של בוגרי מערכת החינוך. לא למדתי זאת בבית הספר. לדעתי, כל אחד יכול ללמוד כיצד לנקד, בעזרת תרגול מספיק. את זה לא עושים היום, וחבל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |