בתשובה לשומשום, 01/09/01 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. העובדה שאין פתרון קסם שניתן לכתוב אותו בשלוש שורות לא גורעת מחשיבותה של הבעיה. ב. יש דרכי ביניים בין קומוניזם לקפיטליזם דורסני שיכולות להקל על הבעיה. נתחיל בהשקעה מאסיבית בחינוך (ילד יהיה בבית ספר עד השעה 4, יכין את השיעורים שם תוך שימוש בעזרה של מורים לתלמידים מתקשים, ויקבל שיעורי העשרה בתחומים שמחוץ למערכת הלימודים לפי בחירת הוריו והכישורים שלו, בחינם). בהכשרה מקצועים למבוגרים, בשילוב עם עידוד מיכון בתעשיה מה שיאפשר לעובדים להתקדם מבחינה מקצועית ובכך לשפר את תנאי השכר שלהם ובמקביל יגדיל את הפריון של המפעלים. נמשיך בהשקעה בתשתיות תחבורתיות שיאפשרו לאנשים במרכז לעבוד בפריפריה (מה שיגדיל השקעות שם) ויאפשר לאנשים מהפריפריה לעבוד במרכז (מה שיפתח בפניהם יותר הזדמנויות). הורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות והוספת מילגות על בסיס סוציאלי. ועוד כמה שינויים בתחומי הבריאות והשיכון (שאותם אני מכיר פחות טוב ולכן לא אציע את הרעיונות שלי בידיעה שבכך אחשוף את בורותי אם עדיין לא עשיתי זאת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההצעות האלה מעולות (רק שצריך למצוא להן את התקציבים הדרושים, ופה קבורים כמה וכמה כלבים). אך מוישה אופניק קבל נגד מעמדיות בחברה. מעמדיות כזאת תתקיים תמיד [אפילו בין בע"ח שבטיים, כמו קופים, יש תמיד זכר שולט (אלפא) וכולי]. גם אם תעלה את ההשכלה של כולם, ואת המשכורות של כולם, עדיין יהיו עשירים ועניים (עוני יחסי). אולי הדרך היחידה להלחם במעמדיות היא להתחיל להדגיש ערכים רוחניים. אין זאת אומרת שמותר לשבת בחיבוק ידיים. כאמור, ההצעות שלך נכונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד העני יחסית יוכל לקבל את כל הצרכים הבסיסיים ברמה סבירה, ומוביליות חברתית תתקיים (כלומר סיכוייו של ילד עני לגדול להיות מבוגר במעמד ביניים ושל ילד במעמד ביניים לגדול להיות מבוגר עשיר יהיו סבירים), זו לא בעיה אלא מבנה חברתי (תקין) ואין טעם להלחם במעמדיות. במצב הנוכחי, זו בעיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |