|
בדיוק סיימתי לכתוב את תשובתי לעניין ההוא והרי היא לפניך:
אני לא טוען שאם, למשל, מאה עדים יעידו שראו את הנאשם רוצח את קורבנו, ולא יהיה שום ספק בכך, דורנר תזכה את הנאשם רק בגלל שנמצאה תעודת "מפאיניק" בכיסו. במקרים מובהקים וברורים ברור שדורנר כמו כמעט כל אחד, וגם אדם חסר השכלה משפטית לחלוטין, יוציאו משפט צדק. הבעיה היא דווקא במקרים שאינם ברורים לגמרי, ושבהם גם בקרב הציבור יש מחלוקת. טענתי היא שאם העניינים האלה קשורים בפוליטיקה, השופטים יטו להטות את פסק דינם לכוון שבו שוכנות דעותיהם הפוליטיות, והידע המשפטי שלהם לא דווקא הוא זה שישנה את הפסק שלהם ממה שהיה פוסק סתם אזרח מין השורה. למקרה הבניה בחברון (אני מסתמך רק על הידיעה בקישור שהבאת. לא ידוע לי שום דבר נוסף). כאן המקרה שייך לקבוצת המקרים הברורים מאד, שלא אפשרו אפילו לדורנר להפליג לכוון שבו רצה לבה. מה טענת העותרים ? שהבניה נעשית ללא התר המדינה ? עומדים נציגי המדינה בבית המשפט ואומרים שהם מתירים, אז בגלל בעיה בירוקרטית בעבר צריך לאסור לבנות היום, ואי הוצאת התר בעבר בגלל סיבות טכניות לא עקרוניות, יאסור על המדינה להוציא היתר כזה בעתיד ? הנימוק השני הוא שיש פגיעה באתרים ארכאולוגיים. אבל כאן יש תשובה ברורה של המדינה לפיה נתנה המדינה את דעתה לבעיה זו, ויחד עם מומחי הארכאולוגיה שלה פתרה את הבעיה. העתירה היא קנטרנית ובלתי הגיונית על פניה ואפילו דורנר לא יכלה לעזור להם.
|
|