|
||||
|
||||
חששתי שמישהו יגיד את זה... אין לי תשובה טובה. אני מניח שאודטה יכולה אפילו לגרום לקהלה את "חוויית המומחה" שתיארתי. התקווה היחידה היא שאודטה, כמישהי עם קצת חינוך, תצביע על מיכאל הנדלזלץ (כמשל), ואז גם הוא יזכה בכל ציון המומחיות המד-אים שלה. אבל במקרה הגרוע אני יכול לסגת מהטענה שהמודל שלי משקף את מה שנתפס כאיכות, לטענה שהוא משקף זאת יותר טוב מרשימת רבי המכר; זאת מכיוון שמידת השפעתה של אודטה במודל היא בערך (או לכל היותר) כמידת השפעתה על רשימת רבי המכר. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מציע לשאול אנשים בנפרד את שתי השאלות: איזו ספרות אתה אוהב? ואיזו ספרות היא בעינך ספרות משובחת? (ולקוות שהם לא יענו את אותה תשובה). |
|
||||
|
||||
"כלומר"? זה אכן אחד הפרמטרים שאפשר לשחק איתם בהצעה שלי, אבל אני לא רואה שהוא בא לידי ביטוי בתגובה הקודמת. |
|
||||
|
||||
המטרה שלך היא להפריד בין השאלות "מה עושה יצירה לטובה" ו"איך יודעים שיצירה היא טובה", ומציע דרך לעקוף את השאלה הראשונה ולבדוק ישירות את השניה - על-ידי פניה לדעת הקהל (משוקללת באופן מסויים). ברגע שאתה פונה לקהל, אתה מתנגש בשאלה שלישית "איזה יצירות אנשים אוהבים (או: קונים)", שעליה עונים באופן טבעי בדרך הזו. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי מה הטעם להצמיד להכל תארים ודרגות. יש מקרים פרטיים שם זה ברור (מהירות מירבית מותרת לנסיעה בכביש בין-עירוני למשל), אבל לא באופן כללי, ולא במקרה הספיציפי הזה. למה לטרוח להמציא ולמדוד את "ספרות איכותית באופן אוניברסלי"? למי זה מועיל? שאלתי אותך כבר במקום אחר, אבל טרם קיבלתי תשובה מספקת, אז אני מעלה את השאלה שוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |