|
||||
|
||||
אנסה לחפש. אך לא טענתי שפסה"ד מסתמך על *חוות-דעת* של מערכת הבטחון, אלא על כלל ה*מידע* שמערכת הבטחון סיפקה, או בעצם על כך שמערכת הבטחון כשלה באספקת מידע שמבסס את הערכתה שהתרת הביקורים תקטין את הסיכוי לשחרור הישראלים. |
|
||||
|
||||
אין ''מידע'' כזה. הכל שאלה של הערכה. זה כמו באמ''ן. יש איסוף ויש מחקר. המחקר כולו עיסוק בניתוח והערכה. וכמובן ככל שהדבר נוגע להערכה קל לטעות, כמו שהיה ערב מלחמת יום הכיפורים, אבל בעניינים כאלה מקבלים את הערכותיהם, ולא את הערכותיו של בית המשפט העליון. במקרה ''יער שקד'' בית המשפט נהג בדיוק בצורה הפוכה. הרמז הראשון של נציג הצבא שאי השמדת היער תפגע בהסכמי השלום בגלל עיכוב בביצוע ההסכמים גרמה מפולת מידית, ובית המשפט לא איפשר כלל דיון בנושא, והבאת דעות הפוכות של מומחי העותרים. במקרה ההוא קל מאד היה להראות שטענת נציג הצבא מופרכת על פניה. אהה. . . ואז דוקא דעתו של יוסי שריד הייתה הפוכה, אבל, כידוע, יש כלל שלכל כלל יש יוצא מהכלל . . . |
|
||||
|
||||
כאמור, הצגתי בפניך כבר ''יוצא מן הכלל'' שני (אלא אם יוסי שריד תומך בבנייה לישראלים בתל-רומיידה). |
|
||||
|
||||
בדיוק סיימתי לכתוב את תשובתי לעניין ההוא והרי היא לפניך: אני לא טוען שאם, למשל, מאה עדים יעידו שראו את הנאשם רוצח את קורבנו, ולא יהיה שום ספק בכך, דורנר תזכה את הנאשם רק בגלל שנמצאה תעודת "מפאיניק" בכיסו. במקרים מובהקים וברורים ברור שדורנר כמו כמעט כל אחד, וגם אדם חסר השכלה משפטית לחלוטין, יוציאו משפט צדק. הבעיה היא דווקא במקרים שאינם ברורים לגמרי, ושבהם גם בקרב הציבור יש מחלוקת. טענתי היא שאם העניינים האלה קשורים בפוליטיקה, השופטים יטו להטות את פסק דינם לכוון שבו שוכנות דעותיהם הפוליטיות, והידע המשפטי שלהם לא דווקא הוא זה שישנה את הפסק שלהם ממה שהיה פוסק סתם אזרח מין השורה. למקרה הבניה בחברון (אני מסתמך רק על הידיעה בקישור שהבאת. לא ידוע לי שום דבר נוסף). כאן המקרה שייך לקבוצת המקרים הברורים מאד, שלא אפשרו אפילו לדורנר להפליג לכוון שבו רצה לבה. מה טענת העותרים ? שהבניה נעשית ללא התר המדינה ? עומדים נציגי המדינה בבית המשפט ואומרים שהם מתירים, אז בגלל בעיה בירוקרטית בעבר צריך לאסור לבנות היום, ואי הוצאת התר בעבר בגלל סיבות טכניות לא עקרוניות, יאסור על המדינה להוציא היתר כזה בעתיד ? הנימוק השני הוא שיש פגיעה באתרים ארכאולוגיים. אבל כאן יש תשובה ברורה של המדינה לפיה נתנה המדינה את דעתה לבעיה זו, ויחד עם מומחי הארכאולוגיה שלה פתרה את הבעיה. העתירה היא קנטרנית ובלתי הגיונית על פניה ואפילו דורנר לא יכלה לעזור להם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |