בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 03/10/05 22:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי התפיסה השדמית, אנחנו יכולים לחוות את הפשטות המוחלטת, ולכן היא בהכרח קיימת, והיא רמת הפשטות המקסימלית. ואיך אנחנו מבצעים את המדידה? אנחנו פשוט חווים את הפשטות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל, אבל אז זה לא נשמע כמו מתמטיקה, אלא יותר כמו ניו אייג'. כמובן ששדמי יכול לטעון שזו המתמטיקה ה''אמיתית'' היחידה ושכולנו נופלים קורבן לחשיבה הפורמליסטית הממיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל אז זה לא נשמע כמו מתמטיקה, אלא יותר כמו ניו אייג'." - וזה מפתיע אותך? דורון פשוט טוען שיש דברים שקיימים, ושאנחנו יכולים לחוות אותם, אבל אין לנו יכולת לחשוב עליהם. לכל היותר אנחנו יכולים לדבר עליהם אחרי (או בזמן) שאנחנו חווים אותם. ה"חוויה" המרכזית שעליה מתבסס דורון היא היותו של הזכרון "רצף". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ופשטות זו אינה דואלית, לא יתכן בה מצב של מודד ונמדד, לכן אם התודעה חובה את הפשטות הרי שהיא הפשטות, והיות ופשטות זו אינה יחסית, היא המכנה המשותף של כל תודעה, כמו שפוריות האדמה אינה זמינה רק לצמח מסויים המבטא אותה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |