|
||||
|
||||
אני מאד מקווה שדוקטרינת הבטחון הישראלית גורסת שכניסת כחות מיץריים לסיני היא סיבה לגיוס מילואים (ואח"כ כמובן לפעולה מדינית נמרצת). אם מה ששמעת נכון - אז זה מטריד מאד (אם כי יש לקחת בחשבון את היקף הכניסה, אני משער). נדמה לי שלקח מרכזי ממי"כ הוא שמוטב לנקוט פרשנות מחמירה ביחס לכוונות האויב, ולפעול בהתאם לפוטנציאל האיום של *מעשיו*. לאור לקח זה, אני חושב שהרבה מהתנאים שאיפשרו לקונספציה להבנות ב-73 אינם קיימים היום. עוד דבר שניסיתי לומר הוא שמאד סביר שהמודיעין הישראלי, המגיע למידע על פעולות בהיקף מצומצם בהרבה, יגיע למידע על ההיערכות לביצוע תכניתו של ערפאת (מדובר ב-2000 חיילים. קשה להאמין שריכוז מודיעי השב"כ בכחות של ערפאת נמוך מ-1 ל-2000). הדבר יהווה "התרעה חמה" על התכנית ועל המתקפה הצפוייה בעקבותיה, ויאפשר פעולות-מנע מבעוד מועד. |
|
||||
|
||||
לקח _מבצעי_ מרכזי ממלחמת יום כיפור הוא שמסוכן להכנע לשיקולים בינלאומיים כשאתה עומד בפני פתיחה וודאית של מחחמה כוללת (שים לב להדגשים) שלא כמו במלחמת ששת הימים, עמד בפני גולדה השיקול של מה יגידו בשש אחרי המלחמה אם ישראל תירה את היריה הראשונה, שלמעשה מתחילה עוד לפני הלחיצה הממשית על ההדק, בגיוס. |
|
||||
|
||||
אני דווקא אהיה מאד מופתעת אם ריכוז המודיעים גבוה מ 1 ל-2000. להזכירך, מודיעים הם בוגדים. הם מסכנים את עצמם ואת משפחתם והם פועלים בניגוד לחינוך ולאמונה שלהם. אתה מאמין שריכוז החפרפרות הפלשתינאיות בצה"ל גבוה מ 1 לאלפיים? שבכל חטיבה יש בוגד? |
|
||||
|
||||
המודיעים אמנם מסכנים את עצמם ואת משפחותיהם, אולם הסיכון הזה (המחושב לא-נכון, אולי) הוא מה שכרוך, מבחינתם, בדרך בה הם בחרו להתמודד עם בעיות (בד"כ כלכליות) של עצמם ושל משפחותיהם. באשר לחינוך ולאמונה - קטונתי מלהתיימר לדעת את צפונות לבם. ההערכה שלי (ריכוז גבוה מ-1 ל-2000) מתבססת על ההתרשמות מפעילות מבצעית-סיכולית של כחות הבטחון כנגד התארגנויות ממודרות ומצומצמות בהרבה בהיקפן מ-2000 איש. (ובכל זאת, יש להזכיר שיומינט רחוק מלהיות אמצעי-האיסוף הבלעדי של המודיעין הישראלי). אני סבור שריכוז החפרפרות הפלסטינאיות בצה"ל נמוך בהרבה מ-1 ל-2000, ואני מקווה שאין צורך להסביר את חוסר-הסימטריה במצב (שככלל אינו נובע, כמובן, מהבדלים בין "טבע האדם" של חיילי צה"ל לבין זה של חברי המיליציות הפלסטינאיות). |
|
||||
|
||||
התרעה של שעות בודדות מתחילת ההתארגנות ועד הגעת החוליות אל היעדים - בהחלט כן, לפחות על המבצע של ערפת, עדיין לא בהכרח סימנים למלחמה כוללת. השאלה היא אם זה לא מאוחר מדי. לסיכום, יש פה לדעתי פוטנציאל לאיום קיומי, שהוא יכל להיות גדול ויכל להיות קטן, קשה לי להעריך את משמעותו במדויק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |