|
||||
|
||||
רון בן-יעקב, אם תחשוב על המושגים "קבוצה" ו-"שייכות" הריי שאתה חוקר למעשה את היחס בין תכונה מאגדת לאוסף אלמנטים. כאשר חקרתי יחס זה תוך הכלת תהליך החקירה עצמו כחלק מהחקירה, הבנתי כי קיימים שניי מצבי יסוד בתודעה, המקיימים ביניהם יחס של עצמאיות-הדדית כמו היחס הקיים בין שתיי אקסיומות, ומצבים אלה (אשר, כאמור, אינם נגזרים זה מזה, אלא הם עצמאיים הדדית) הם רצף ואוסף. הרצף או הפן המאגד של התודעה, וניתן לתיאור כזכרון (מקבילי/סדרתי) והוא מקביל לתכונה המאגדת של מושג הקבוצה. האוסף ניתן לתיאור כמגוון הפעולות המנטליות שלנו המקושרות זו לזו במגוון דרכים, המתקיימים בין מצב סימולטני מקבילי למצב עוקב סידרתי. התודעה עצמה או המודעות העצמית, הינה מעין תכונת הפניה-עצמית המאפשרת לתודעת לחקור את חקירת עצמה, כאשר תכונת ההפניה העצמית היא התכונה וממנה נובע מושג הפונקציה או מושג המיפוי. כיניתי מיפוי עצמי זה של התודעה בשם "פונקציית-גישור", והתחלתי לחקור ולמיין את תבניות-הגישור המתקיימות בין הרצף לאוסף. לצורך זאת השתמשתי במספרים הטבעיים כאשר אני בודק את מצבי הגישור הקיימים בכמות סופית נתונה > 1, וכאן עלתה בי לראשונה התובנה המכוננת הקושרת בין מושג המספר הטבעי למצבי ארגון תבניות חשיבה המתקיימות בין מצב סימולטני מקבילי למצב עוקב סידרתי. כשבחנתי תבניות אלה יותר לעומק, נתברר לי כי תבניות החשיבה המקבילית עומדות בבסיס מה שאנו מכנים "אינטואיציה", ואילו תבניות החשיבה הסדרתית עומדות בבסיס החשיבה האנליטית, אך הדבר המרתק באמת היה גילויים של מצבי הביניים המתקיימים בין מצבי הקיצון הנ"ל ומאפשרים מעבר מדורג בין אינטואיציה לחשיבה אנליטית ובחזרה. אימון התודעה לעבור בצורה מדורגת ומודעת בין חשיבה מקבילית (אינטואיציה) לחשיבה סדרתית (אנליטיקה) ובחזרה, מאפשר לנו לנו לגשר באופן אורגני בין אינטואיציה לאנליטיקה ולרתום באופן משמעותי לפיתוח יכולת חשיבה אינטואיטיבית/אנליטית, כאשר שתיי תכונות חיוניות אלה משלימות ומעשירות זו את זו. אין מדובר פה בתכני-חשיבה כאלה או אחרים הקיימות בתודעה זו או אחרת, אלא במכנה משותף פשוט ביותר המתקיים בכל תודעה המודעת לעצמה באשר היא. היות והשתמשתי במספרים הטבעיים כמודל ראשוני ופשוט של תבניות-חשיבה, כיניתי תבניות אלה בשם "מספרים-טבעיים-אורגניים". כמובן שכל תאוריה איננה אלא רק מודל של מציאות נתונה, שבה תמיד רב הנסתר על הנגלה, ולכן הבנתי כי יש לכלול מושגים כמו אי-וודאות ויתירות כתכונות מסדר ראשון של מודל המתיימר לתאר תהליכי חשיבה. מצאתי יחס ישר בין המושגים סימטריה, כוללות, מקביליות ואינטואיציה מחד, ואסימטריה, מובחנות, סדרתיות ואנליטיות מאידך, כאשר שניי מצבי קיצון אלה הם ברי-גישור ומתקיימים במשולב תוך הפגנת עצמאיות-הדדית. מחקר מסוג זה הינו למעלה מכוחו של אדם אחד, ואוסף מחקרי הישירים והעקיפים בנושא זה נמצא ב- http://www.createforum.com/phpbb/index.php?mforum=ge... עד כה מצאתי רק אדם אחד, בשם משה קליין, אשר עבר דרך דומה לשלי, וחקירותינו הנפרדות בנושא הצטלבו זה בזה לפני כ-3 שנים. אומרים כי העין רואה כל דבר למעט עצמה, וזהו באופן כללי מצבה של התודעה, בעיקר בעולם המודרני המערבי, אשר איננה עירה להיותה התשתית הקיומית של תובנותיה ותוצריה תובנותיה, והרבה פעמים "מרכז-הכובד" שלה ממוקם מחוץ לה במושאי חוויותיה, כאשר החצנה זו מקטינה את עומק המודעות-העצמית של התודעה. פיתוח שיטות כיוונון לכיול "מרכז-הכובד" של התודעה (בדומה לכיוונון כלי נגינה טרם השימוש בו) הינם, לדעתי, תחום מחקר חיוני מעין כמוהו ליצורים תבוניים, ורתימת שפת המתמטיקה כאמצעי לפיתוח שיטות לכיול התודעה, עומד, לדעתי להיות אחד מענפי המחקר המשמעותיים והמעניינים ביותר שידעה האנושות מעולם. |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך כבר במילה הראשונה ''אם,'' וזה בקשר לשאלה כיצד עלה בך הרעיון במערכת שלא תלויה ביצוג. |
|
||||
|
||||
כשאני מתכוון לייצוג אני מתכוון ל''אדרת''. מחקרי עוסק בחקירת ''קיומה העירום'' של ''הגברת'' ללא תלות ב''אדרת''. |
|
||||
|
||||
הבנתי אם כך שתודעתך תופסת את "קיומה העירום של הגברת" ללא כסות, ללא חיץ, ללא תיווך, ללא פירוש, ללא הטמרה, ישירות. האמנם? |
|
||||
|
||||
"הבנתי אם כך שתודעתך תופסת את "קיומה העירום של הגברת" ללא כסות, ללא חיץ, ללא תיווך, ללא פירוש, ללא הטמרה, ישירות. האמנם?" את "הגברת העירומה" כל אחד תופס בתוכו הוא, זו איננה שיחה "על" הגברת אלא התנסות ישירה בה בתוכך. ראובן יכולתך לראות את תודעתך ב"מערומיה" היא תכונה טבעית לחלוטין של כל תודעה המודעת לעצמה. ומודעות עצמית טבעית זו, היא הבסיס המיטבי לקשר תבוני עמוק בין תודעות. האנלוגיה של אדם וחווה העירומים בגן-עדן היא למעשה תיאור הקשר התבוני העמוק בין תודעות המודעות ל"מערומי" עצמן, החפות מכל סיבה לכסות את עצמן. כמובן שזהו מצב אידאלי, אך לפחות אנו יודעים כי כדי לנו להשקיע בחקירת ופיתוח התמאים שיאפשרו לנו לעדן את הכסות החוצצת ביננו לבין עצמנו, וביננו לבין הזולת. |
|
||||
|
||||
שוב נתקעתי במילה הראשונה ''את.'' עפ''י המשפט המסכם שלך אני מבין שיש ''אתה'' ויש ''עצמך'' ויש ''כסות''. אני קצת סחרחר מהאפשרויות האלה, אז אני פורש. |
|
||||
|
||||
ראובן, התבונן בך לא בי, כי מדובר פה בתהליך של התנסות ישירה ולא בדו-שיח באינטרנט. לצור העניין ''אתה'' הוא הצד הפעיל של מגוון הפעולות המנטליות ו''עצמך'' הוא הרצף המאגד שהוא איננו מחשבה אלא המקור ה''שקט'' והבלתי משתנה שממנו נובעת בהדרגה הולכת ומובחנת כל פעילות מנטלית. הכסות הינה התוצאה של זיהוי ''עצמך'' רק ברמה של ''אתה''. |
|
||||
|
||||
דורון, התבונן לא בך, לא בי, אלא בשם המגיב שאיתו אתה מנהל את הדיאלוג. כך תגלה שאתה מגיב לרון בן יעקב. |
|
||||
|
||||
ואם שמך היה אלי בן-יעקב, האם היית משתנה מן היסוד? |
|
||||
|
||||
הגדר יסוד. |
|
||||
|
||||
יסוד הוא תנאי הכרחי לקיומו של דבר, הנשאר קבוע בעת תמורות הכלות בדבר. |
|
||||
|
||||
אז כן. |
|
||||
|
||||
אם קיומך תלוי בשמך, אז ביי. |
|
||||
|
||||
לא,אל תעשה לו סצינה..לא,זה לא כדאי.. |
|
||||
|
||||
מה סצינה? מספר לי אדם שיכולתו להבין תלויה בשמו, ואני אמור להמשיך בדו-שיח איתו אחרי הצהרה כזו? |
|
||||
|
||||
מבלי להתייחס כרגע לשאלת הקיום, שמו של ראובן מייצג אותו כאן, אותו ואת דעותיו - זאת מאחר וזהו אתר אינטרנט וכולנו איננו משוחחים פנים אל פנים ואיננו רואים זה את זה. בתגובה 328357 ביקשת: "על נא תקשור אותי לתגובותיו של משה, בשום צורה ואופן.." איך היית מגיב לו אנשים כאן היו מתחילים לקרוא לך באופן קבוע "מר משה קליין", במקום "דורון"? |
|
||||
|
||||
אין לי בעייה עם זה אם אתה מתייחס בצורה אמיתית ורצינית לתוכן הדברים שאני כותב. יש לי בעייה אם מייחסים לי (ולא משנה מהו שמי) תוכן שנכתב ע''י מישהו אחר. אשמח אם נפסיק לעסוק בדיבורי סרק ונתחיל לנסות להבין את תוכן הדברים הנאמרים. אתה מוזמן לעבור על הדו-שיח ביני לבין ראובן, ולהביע את דעתך תוך התייחסות מעמיקה לתוכן הדברים. תודה. |
|
||||
|
||||
זה לא ראובן! זה רון בן-יעקב. |
|
||||
|
||||
אייל צעיר, אשמך אם תגיב לתגובה 332738 ולדו-שיח הבא בעקבותיו, שהתפתח בין רון בן-יעקב וביני. תודה. |
|
||||
|
||||
עכשיו תראה משהו מוזר: למי בדיוק אמרת ביי? לראובן, לרון בן יעקב, או אולי לאלי בן יעקב? כנראה שאמרת ביי לאריאל הורביץ. |
|
||||
|
||||
הביי הוא לך ראובן |
|
||||
|
||||
מכיוון שלשיטתך, שינוי שם לא משנה דבר מן היסוד, הביי שלך אינו מוגדר היטב. |
|
||||
|
||||
ההיפך הוא פונה אליך אפילו אם שינית את שמך. |
|
||||
|
||||
את זה תגיד לרון בן יעקב, לא לי. |
|
||||
|
||||
מי אתה? האם אתה מודע לעצמך ללא תלות בקיום או אי קיום שמך, או שכל מודעותך תלוייה התכונה ברת-שינויי כמו שמך? האם מודעותך היא כמוץ אשר תידפנו רוח, ישתנה שמך, וזהותך העצמית תאבד איתו? |
|
||||
|
||||
אני גדי. אני מודע לעצמי? נראה לי שכן, תלוי איך מגדירים את זה בדיוק. מודעותי תלויה בתכונות ברות שינוי? כן! כמוץ אשר תידפנו רוח? "בפרק הראשון שבתהלים... הכתוב מדמה כאן את הצדיק ל"עץ שתול על פלגי מים" ולעומת זה מצייר את הרשע "כמוץ אשר תדפנו רוח", יש בדברים האלה עומק של הסתכלות..." מתוך http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=4633 אתה מוזמן לקרוא את המאמר ולחוות את דעתך עליו. ישתנה שמי, זהותי העצמי תאבד איתו? תלוי את מי שואלים. לדוגמא: http://astrology.walla.co.il/?w=/53/571163 אתה מוזמן גם כאן לחוות את דעתך על המאמר. פנית אל ראובן? גדי וראובן אלה רק שמות. |
|
||||
|
||||
"אני גדי." האם באמת "אני זהה לגדי?" את דעתי בנושא ניתן למצוא ב: תגובה 332818 תגובה 332837 תגובה 333098 |
|
||||
|
||||
דעתך "בנושא"? באיזה נושא? לא התייחסת בכלל למאמרים שהפנתי אותך אליהם, אולי היית יכול להבין אותי טוב יותר לאחר עיון במאמרים הנ"ל. |
|
||||
|
||||
גדי קראתי את הכתוב. גישתי לנושא איננה מטפיזית, אלא מבוססת על חקר מושג הסימטריה. סימטריה נמדדת לפי מידת אי-השונות המקיימת אותה. ככל שמידת אי-השונות גדולה יותר הסימטריה היא עמוקה יותר. בבסיס אינסוף אוסף דרגות הסימטריה השונות, מתקיימת אי-שונות מוחלטת המהווה את המקור הפשוט ביותר לכל שונות, ומקור זה אין פשוט ממנו. תודעתנו אנו על כל רבדיה, כולל המציאות הסובבת אותנו, נובעים מאותה פשטות, כאשר לתודעה יש את היכולת להתנסות בפשטות זו באופן ישיר שאינו תלוי בשינויים הפוקדים אותה. דומה הדבר לתודעה המסוגלת להתנסות בים באופן שאינו תלוי בקיומם של גלים או זרמים, אלא ב''דממה-הדקה'' של הים במצבו השקט ביותר. יש תאורים למכביר של אנשים שהתנסו ב''קול-דממה-דקה'' זה, והמפורסם בתולדות עמנו הוא אליהו הנביא. |
|
||||
|
||||
גישתך "לנושא"? לאיזה נושא? ומה הקשר למאמרים שאני הפניתי אליהם? |
|
||||
|
||||
"לאיזה נושא?" תלות/אי-תלות |
|
||||
|
||||
בתגובה 333314 התייחסת ל-"אני זהה לגדי?" ועכשיו אתה מתיחס לתלות/אי תלות. הנושא אליו אתה מתייחס הוא תלות/אי תלות או זהות/שונות? האם תלות שקולה לזהות ואי תלות לשונות? או שתלות שקולה לשונות ואי תלות שקולה לזהות? |
|
||||
|
||||
תלות שקולה לשונות ואי-תלות שקולה לזהות |
|
||||
|
||||
האם יש תלות בין תכולת התיק שלי לארוחת הבוקר שלך למחר? אם אין תלות אז מחר בבוקר תאכל ניירות. |
|
||||
|
||||
אתה חושב לרוחב, ואני חושב לעומק. כוונתי היא שאי-השונות היא הבסיס לשונות ולכן השונות תלויה מעצם טבעה ביחסה לאי-השונות. לכן הזהות האמיתית והבלתי-משתנה (בלתי-תלויה) הינה המצב הפשוט ביותר של סימטריה. |
|
||||
|
||||
אני מנסה להשתמש במושגים שאתה מגדיר. "הזהות האמיתית והבלתי-משתנה (בלתי-תלויה) הינה המצב הפשוט ביותר של סימטריה." "אי-תלות שקולה לזהות" ומכאן שאי התלות האמיתית והבלתי משתנה בין תכולת התיק שלי לארוחת הבוקר שלך למחר, הינה המצב הפשוט ביותר של סימטריה בין תכולת התיק שלי לארוחת הבוקר שלך. מה זה אומר על ארוחת הבוקר שלך מחר? |
|
||||
|
||||
''אני מנסה להשתמש במושגים שאתה מגדיר.'' שימוש ללא הבנה לא מוביל אותך לשום מקום. כפי שאמרתי, אתה חושב לרוחב, ולכן אינך מבין כי תכולת התיק שלך וארוחת הבוקר שלי הם ''שני גלים באותו הים''. |
|
||||
|
||||
אני מנסה להבין. הסבר לי בבקשה מה אומרת אי התלות הנ''ל על ארוחת הבוקר שלך. |
|
||||
|
||||
זה אומר שב''מצב הים השקט'' ''גל'' תכולת התיק שלך ו''גל'' תכולת ארוחת הבוקר שלי אינם מתקיימים יותר כ''גלים'' התלויים בקיום ה''ים'', אלא כל מה שיש זה אי-התלות והזהות-המוחלטת של ה''ים השקט'' לעצמו. |
|
||||
|
||||
בשביל מי שמתעקש על דקויות השפה, מפתיע שאתה לא שם לב להבדל המהותי כל כך בין ''שונות'' (בין שני אובייקטים) ל''שינוי'' (של אותו אובייקט בזמנים שונים). |
|
||||
|
||||
אינני עוסק בשינוי כתהליך אלא ביחס שבין שונות לאי-שנות מוחלטת, כאשר אי-השונות המוחלטת היא המכנה-המשותף לשונות. |
|
||||
|
||||
"יש תאורים למכביר של אנשים שהתנסו ב"קול-דממה-דקה" זה, והמפורסם בתולדות עמנו הוא אליהו הנביא" והאחרון שבהם הוא אריאל שרון? |
|
||||
|
||||
הציניות שלך, ממה היא נובעת? (חוץ מאשר מקול דממה דקה). |
|
||||
|
||||
מפונקציית הגישור בין התודעה שלי לסימטריה של הקבוצה המלאה והרצף האלמנטרי. |
|
||||
|
||||
"קול דממה דקה" אתה מוזמן לעיין ב- http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic... שם תראה שקול דממה דקה דורש הבנה של הרעש שלפניו. ואז אין משמעות להתעמקות באינסוף אי השונות, שהרי הוא ניתן לתפיסה רק ע"י הבנת השונות הסופית. |
|
||||
|
||||
''ואז אין משמעות להתעמקות באינסוף אי השונות, שהרי הוא ניתן לתפיסה רק ע''י הבנת השונות הסופית.'' טעות בידך, התנסותו של אליהו הינה תיאור מעבר הקשב של התודעה מהסופי והמשתנה אל האינסופי והבלתי-משתנה, המתואר כשילוב עילאי בין הניגודים ''קול'' ו-''דממה'', כאשר עליאיות זו היא מקור המוחלט והיחסי כאחד. |
|
||||
|
||||
אוסף המצבים המשתנים של הסופי המשתנה, גם הוא סופי, אחרת הסופי המשתנה על כל מצביו הוא אינסופי. כיוון שהסופי המשתנה על כל מצביו הוא סופי יש לנו קבוצה סופית, שאינה משתנה. לכן כל שעלי לעשות הוא להתמקד במשהו סופי על כל מצביו ותודעתי מוצאת את דרכה אל הבלתי משתנה. הבלתי משתנה הסופי הזה הוא מקור המוחלט והיחסי כאחד. |
|
||||
|
||||
עולמך הוא פשטני מידי אם אתה מתעלם מהלא-נודע. הלא-נודע הינו אי-השלימות המובנית של כל אוסף , ההופכת אותו לאינסופי אם הוא מושווה לרצף המוחלט שאין לו התחלה ואין לו סוף. רצף זה הוא כה פשוט עד שלא ניתן לתארו במונחים של אוסף והוא משנה את השקילות "קבוצה" ~ "אוסף" ומרחיב את מושג הקבוצה לכדי מרחב דיון, שבו ניתן לדון גם בשאינו-אוסף. הקבוצה-המלאה (שהיא ההיפוך המדוייק של הקבוצה-הריקה) הינה רצף אינסופי אשר לא מקיים בתחומו שום תת-אלמנטים, אך הוא משמש כבסיס הפשוט והבלתי משתנה לכל אוסף, כאשר כל אוסף נתון מתקיים בין מצב סימטרי של אי-מובחנות ובין אסימטריה של אלמנטים מובחנים היטב. האקסיומות היסודיות ביותר של תורת הקבוצות של המתמטיקה המודרנית, מבוססת רק ואך ורק על אסימטריה של אלמנטים מובחנים היטב, ומתעלמות לחלוטין מהרצף-המוחלט, וממגוון האוספים אשר אינם מבוססים על אסימטריה מובחנת היטב. הנה לדוגמא מרחב הסימטריות הפנימי הקיים בכל מספר טבעי, כאשר המתמטיקה המודרנית מתייחסת רק לסימטריה השבורה לחלוטין של כל מספר נתון הגדול מ-1: |
|
||||
|
||||
תיקון לתגובה קודמת, מרחב הסימטריות הפנימיות מתייחס למספרים הטבעיים 1-6 בלבד. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא שיש עוד אפשרויות בין "מודע לעצמך ללא תלות בקיום או אי קיום שמך" ובין "*כל* מודעותך תלוייה התכונה ברת-שינויי כמו שמך" (ההדגשה שלי, שגיאות ההגהה לא). נקודה אחרת היא, שכשאתה כותב בטעות שם של מישהו אחר, אתה יכול להגיד "סליחה, התבלבלתי" ולא לנסות לבנות פילוסופיה מופרכת שמצדיקה את זה. |
|
||||
|
||||
"הנקודה היא שיש עוד אפשרויות בין "מודע לעצמך ללא תלות בקיום או אי קיום שמך"" מסכים איתך בהחלט. להלן מחקרי בנושא בתגובה 333397 |
|
||||
|
||||
הנה מה שיש לרון בן-יעקב (נא לא לשכוח את המקף בעתיד) לומר. השאלה הזו נבדקה בניסויים מבוקרים- בהצגה אקראית של אותיות, אנשים מגיבים חזק יותר לאותיות המרכיבות את שמם. |
|
||||
|
||||
אכן רון בן-יעקב, זוהי דוגמא לתלות הקשב הפנימי של רובנו בגירויים חיצוניים, אשר לא אימנו עצמם להיות מודעים למצב הפשוט ביותר של תודעתם, שהוא המקור המשותף הן למחשבותיהם, והן לקיום הפיזי הסובב אותם. כמו-כן, אם תגובה מהירה לשם נותנת יתרון שרידתי, הריי שהברירה-הטבעית ''תעדיף'' יצורים המגיבים לגירוי המכוון אליהם. |
|
||||
|
||||
ולדוברי העברית שביננו? |
|
||||
|
||||
שילמדו שדמית. |
|
||||
|
||||
רעיונות חוצי תרבות לרוב אינם תלויים בשפה שבה הם מבוטאים. |
|
||||
|
||||
"רעיונות חוצי תרבות לרוב אינם תלויים בשפה שבה הם מבוטאים." "אי-תלות שקולה לזהות" ולכן: רעיונות חוצי תרבות לרוב זהים לשפה שבה הם מבוטאים. |
|
||||
|
||||
"ולכן: רעיונות חוצי תרבות לרוב זהים לשפה שבה הם מבוטאים." הזהות היא בתובנה חוצת-תרבות ולא בשפה המבאטת אותם. אתה ממשיך לחשוב לרוחב. |
|
||||
|
||||
בוא אני אסביר לך את דורון: נכון ש*אין שום קשר* (או תלות) בין "אי-תלות" ל"זהות"? לפיכך, "אי תלות" זהה ל"זהות". :-) |
|
||||
|
||||
בוא ואעזור לך: אי-תלות היא זהות מוחלטת ובלתי-משתנה תלות היא זהות יחסית ומשתנה. הזהות-היחסית משתנה ביחס לזהות-המוחלטת. |
|
||||
|
||||
לדוגמא: שמו של אדם הוא זהותו היחסית. רצף תודעתו, המשמש כמקור פעילותו המנטלית, הוא זהותו המוחלטת. |
|
||||
|
||||
אז שמו של האדם הוא תלות שלו? מה המשמעות של המשפט הזה? |
|
||||
|
||||
אם אתה מזהה את עצמך בדברים יחסיים וחולפים, הריי שזהותך אינה זהותך האמיתית. |
|
||||
|
||||
הבנתי למה אתה טוען שזהות היא אי-תלות. גישה מעניינת. (ובכל זאת, במקרה של רון היית פשוט צריך להגיד ''סליחה, התבלבלתי''.) |
|
||||
|
||||
אני שמח שיש לנו הבנה משותפת בנושא יסודי. עכשיו, זהות בלתי משתנה זו איננה אשליה, אלא נהפוכו, היא היסוד לקיומך הן בתחום המנטלי והן בתחום הפיזי, אך מכיוון שהיא הפשטות בהתגלמותה, אינך יכול להכיר בה ברמת הפעילות המחשבתית, כי כל מחשבה שקולה לגל בים, בעוד שפשטות זו שקולה לים עצמו. קיום הגלים תלוי בקיום הים, אך קיום הים אינו תלוי בקיום הגלים. הים הוא הקיום המאגד של כל חלקיך והוא מזוהה על ידך כתכונת הזכרון, המאגדת את מגוון הפעילויות המנטליות שלך לזהות אורגנית אחת. |
|
||||
|
||||
''עכשיו, זהות בלתי משתנה זו איננה אשליה, אלא נהפוכו, היא היסוד לקיומך הן בתחום המנטלי והן בתחום הפיזי'' עד כאן הבנתי. בקטע עם הים והגלים איבדת אותי. |
|
||||
|
||||
ים קיים גם ללא גלים. גלים לא קיימים בלי ים. עכשיו חשוב נא על התודעה שלך כעל ים, ועל המחשבות שלך כגלים. כדי להתנסות בים, אתה צרך לצלול אל השקט שבבסיס הגלים, ואז אתה מתנסה במקור המאגד של כל פעילות מחשבתית שהיא, יהא תוכנה אשר יהא. מחשבה על השקט המאגד, איננה השקט המאגד עצמו, כי כל מחשבה הינה כמו גל פעילות הנובע ממעמקי אי-השונות ים התודעה (רצף התודעה). רצף זה הוא המקור האחיד והיחיד לכל אוסף גלים, המתקיימים באינסוף רמות שקט, שאף אחת מהם איננה ים השקט המאגד עצמו. |
|
||||
|
||||
לא נראה לך שטעית בדיון? דיון 2447 |
|
||||
|
||||
ממש לא, ניתן לתרגם את אנלוגיית ים השקט המאגד לאי-השונות של סימטריה מוחלטת הקיימת כבסיס הפשוט ביותר של כל רמת סימטריה יחסית, אשר אינה יכולה להיות פשוטה כמו האי-שונות המוחלטת. אי-השונות המוחלטת הינה תכולת הקבוצה-המלאה ואי-תכולת הקבוצה-הריקה. תורת-הקבוצות האקסיומטית מתייחסת רק לפן הריק של אי-שונות מוחלטת זו, והמתמטיקה המונדית ''משלימה את התמונה'' ע''י הכללת הקבוצה-המלאה בתורת-קבוצות. |
|
||||
|
||||
ים שקט ולא פשוט, איגוד מוחלט ואי-שונות. השלם תמונה, קבוצה מלאה, בקבוק שבור אינו תכולה. כן. טעית! |
|
||||
|
||||
מה מציק לך אייל אלמוני? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |