 |
|
 |
||
|
||||
 |
רצח הוא רצח הוא רצח. אם כבר רוצים לקבוע נסיבות שבהם יוכר רצח אחד כמוצדק יותר מרצח אחר, מה דעתכם על הקריטריון הבא? רצח טרוריסטי הוא רצח שבו הרוצח אינו מכיר את הקורבן, ופוגע בו רק בשל השתייכותו לקבוצה מסויימת (יהודי, ערבי, הומוסקסואל, ג'ינג'י, בעל שיניים בולטות וכדומה). רצח 'רגיל' (אודה על הגדרה פחות מצמררת) הוא רצח על רקע אישי כלשהו, שבו הרוצח התכוון לפגוע דווקא בקורבן המסויים. לכן - הטבח שביצע ברוך גולדשטיין הוא הצורה השפלה ביותר של רצח ללא אבחנה של מוסלמים דתיים. הריגתו של ברוך גולדשטיין על ידי הסובבים אותו לא נחקרה, ככל הידוע לי, ועל פניו היא נראית כהגנה עצמית מוצדקת לחלוטין. רצח מתנחלים הוא שפל באותה מידה כמו טבח המתפללים, למרות פניני הלשון של מר גורביץ. רצח העציר הכפות נמצא בדרגת חומרה קצת פחותה, משום שהרוצח התכוון לפגוע דווקא בו, בשל דברים שעשה, לדעתו. כנ"ל רצח מחבלי קו 300. עם זאת, העונשים המוטלים על ידי מערכת המשפט שלנו הם מגוחכים בדרך כלל. עונש סביר נראה לי, לדוגמא, הוצאה להורג על רצח טרוריסטי ומינימום של 20 שנים בכלא על רצח אחר (ללא קציבת עונש, הורדת שליש ופעולות מתימטיות נלוות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האזרח המצוי, כמזכירים לו את רצח רבין, לבו מגביר את קצב פעימותיו, מהירות זרימת הדם בגופו גוברת, והוא נוטה לשים את מעשה הרצח הזה בראש הסולם שבין מעשי הרצח. אני כנראה איני ''אזרח מצוי''. בעיני אדם שרצח זקן כדי לקחת את כספו, למשל , הרצח שביצע מתועב יותר מזה שביצע יגאל אמיר , וראוי אף לעונש חמור יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה הראשונה שלך והמשפט הראשון שאחריה מראים על חשיבה בוגרת והגיונית. מה שבא אחר כך הופך את הקערה על פיה. מה זאת אומרת? ובכן, רצח רבין, ברמה האישית (ועל כך בהמשך), אינו גרוע יותר מכל רצח אחר - פוליטי, פלילי, לאומני. אולם, וכאן נחשפת ערוותך המחשבתית, רצח רבין אינו *פחות* מאף רצח אחר! מדוע אדם שרצח זקן כדי לקחת את כספו ראוי לעונש חמור מזה של אדם שרצח ראש ממשלה כי התנגד למדיניותו? או אולי, בסתר לבך, אתה מצדד באותו רצח פוליטי ומספק לנו מס שפתיים? איני יכול שלא לחשוב כך לנוכח התבטאות מוזרה ומכוערת זו באשר לחומרת העונש. וכעת, מעט הסברים הגיוניים, היות ונראה כי מרבית המגיבים לוקים משהו בתחום זה. אם כן: 1. *רצח*, לצורך העניין, הוא גרימת מותו של אדם אחד או יותר *בכוונה*, ובחלק מהמקרים מתוך *תכנון מראש*. 2. *הריגה* היא גרימת מוות *שלא בכוונה* או *מתוך רשלנות*. 3. *הריגה מתוך הגנה עצמית* - כשמה כן היא. במילים אחרות: ברוך גולדשטיין *לא נרצח*. הוא הוכה למוות באקט של הגנה עצמית ע"י המתפללים, לאחר שקצר בהם. השאלות מתי זה קרה, כמה זמן זה לקח, מה היו האמצעים או מה מרגישה אלמנתו *אינן רלוונטיות* והנן *נטולות כל חשיבות שהיא* המחבל הכפות, לעומתו, *נרצח*. מדובר בפעולה מכוונת שקדם לה תכנון מראש, והיו לה סיבות מוצהרות ע"י הרוצח. בדיוק, אגב, כמו במקרה של רצח רבין. זהו רצח במלוא מובן המילה, והשאלה *מה התכוון המחבל לעשות* אינה רלוונטית כלל, ואינה ממין העניין, אלא דמגוגיה זולה. לסיום - רצח רבין ברמה הגלובלית *חשוב* יותר מרצח זקן ברחוב. מדוע? לא בגלל היות רבין איש שמאל, או היות יגאל עמיר ימני או דתי. לא בגלל הפגיעה בתהליך השלום (אם היתה כזו). הסיבה: רצח זה הוא סוג של התבטאות פוליטית. ככזה, השפעתו חורגת מהתחום המצומצם של רצח "פשוט", ומשפיעה עלי ועליך. וכאן בדיוק חשיבות הענין. את רצח רבין צריך לזכור לדראון עולם לא בגלל רבין, אלא בגלל המשמעות הרחבה שלו. ואת זה, מר אנשלוביץ, תכניס לך לראש טוב טוב, לפני שאיזה אדיוט ירצח את המנהיג הפוליטי החביב עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לא מובנת לי. רצח רבין היה רצח פוליטי. ככל רצח - הוא פסול לחלוטין, במיוחד בחברה שלנו, שבה ניתן להחליף ראש מדינה באקט לא אלים. הוא גרם נזקים חמורים לחברה שלנו, משמאל ומימין. לשמאל הוא ערף את הראש, אך מעל לכך - קיבע את שנאת השמאל לימין במידה שנזדקק לדור שלם (!) כדי להתגבר עליה. לימין - הוא גרם לדה-לגיטימיזציה שהחזירה את המדינה כ-45 שנים אחורה (בלי חרות ומק"י). מעבר לכך - הוא גרם להעלאתו של פוליטיקאי בינוני לדרגת קדושה. חבל. מבחינת העונש? ככל רצח פוליטי, מארלוזורוב, דרך קנדי ועד ברנדוט. ההבדל הוא שכאן הרוצח נתפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ניסית בדבריך הראשונים ליצור טבלת סווג למעשי הרצח, ובאופן כללי אומר שהרעיון נראה לי. מקובל בכל החברות היום שרצח הוא דבר פסול. אבל בתוך כל מקרי הרצח שכולם מעשי פשע אפשר למצוא דרגות שונות. למשל אותו בחור שרצח את אביו שנהג להכות ולאנוס את אמו במשך שנים רבות (עוד שם שפרח מזכרוני. שמו הפרטי נדמה לי שוקי) ביצע מעשה רצח , אבל אנו (החברה) נהגנו בו בסלחנות משום שאיך שהוא סווגנו את המעשה שעשה בדרגה פחות חמורה ממעשי רצח אחרים. בעצם, כל אדם ששומע על מעשה רצח נותן בלבו למעשה איזו דרגת חומרה. בקיצור: רצח כרצח הוא מעשה חמור אך יש גם איזה סולם פנימי בתוך כלל מעשי הרצח. אני ניצלתי את התיאוריה שלך שאני מסכים לה, להעלות מחשבות בקשר ליחס של רוב האנשים למעשה הרצח שביצע יגאל עמיר. ברור שמדובר ברצח , וברצח בדרגת חומרה הרבה יותר גבוהה מהרצח שביצע אותו שוקי שהזכרתיו למעלה. אבל בניגוד לרוב האנשים אני חושב שהוא לא החמור שבמעשי הרצח, והבאתי דוגמה לרצח, שבעיני חומרתו רבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם ביצעו רצח. אין זו הגנה עצמית כפי שהסברתי וחזרתי והסברתי ולא אחזור על כך. איפה אני מציב אותו בסולם החומרה ? חמור ממעשהו של שוקי בסו (נזכרתי בשם המלא) אבל פחות חמור ממעשי הרצח האחרים שהזכרתי בתגובתי הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה קרה שם במערת המכפלה, באותו פורים שמח (ח. פורת). נניח שזה כמו שאתה טוען, אחרי שכבר נגמרה לו המחסנית, והם קודם גרמו לו לאובדן הכרה ורק אחר כך גרמו למותו. עדיין: מדובר בסיטואציה שבה זה עתה הוא ריסס למוות ארבעים ומשהו אנשים. לפי תגובתך זה עתה, אתה בוודאי רואה בכך נסיבות מקלות משהו. אבל זה יותר מכך: חזור נא להבחנתו של ניר יניב למעלה בין רצח להריגה. רצח הוא מה שנעשה עם תכנון מראש, מה שמכונה לעתים "בדם קר". האם במערת המכפלה ניתן לדבר על תכנון מראש כלשהו של אלו שהרגו את גולדשטיין? האם ניתן לדבר על "דם קר" בלי להחשד בהומור מקאברי במיוחד? נסה שנייה לדמיין את הסיטואציה, אפילו שאנחנו לא ממש יכולים, וענה בכנות: האם זה באמת דומה למקרה שקולניק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה קרה שם במערת המכפלה, באותו פורים שמח (ח. פורת). נניח שזה כמו שאתה טוען, אחרי שכבר נגמרה לו המחסנית, והם קודם גרמו לו לאובדן הכרה ורק אחר כך גרמו למותו. עדיין: מדובר בסיטואציה שבה זה עתה הוא ריסס למוות ארבעים ומשהו אנשים. לפי תגובתך זה עתה, אתה בוודאי רואה בכך נסיבות מקלות משהו. אבל זה יותר מכך: חזור נא להבחנתו של ניר יניב למעלה בין רצח להריגה. רצח הוא מה שנעשה עם תכנון מראש, מה שמכונה לעתים "בדם קר". האם במערת המכפלה ניתן לדבר על תכנון מראש כלשהו של אלו שהרגו את גולדשטיין? האם ניתן לדבר על "דם קר" בלי להחשד בהומור מקאברי במיוחד? נסה שנייה לדמיין את הסיטואציה, אפילו שאנחנו לא ממש יכולים, וענה בכנות: האם זה באמת דומה למקרה שקולניק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש דברים דומים. למשל אין לי ספר שהאלמנט של ''חמימות מח'' בניגוד ל ''קור רוח'' היה קיים גם במקרה של שקולניק. אין לי ספק שלו שקל בקור רוח את תוצאות מעשיו , ישיבתו בכלא (למרות החנינה) וכו' ,לא היה עושה את המעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יכול להיות שהשיקול של שקולניק היה מחושב מאד. ראשית, אידיאולוגית, הוא מאמין ברצח ערבים וב"צורך לעורר את העם". מה זה קצת סבל לעומת הגשמה אידיאולוגית? שנית, בהחלט יתכן שהוא עשה את החישוב הבא: הוא ירצח את האדם הכבול, ויהפוך לגיבור, לפחות בקרב הקהילה אליה הוא משתייך. יש סיכוי סביר שהוא לא ישב בכלא, ואם הוא ישב, הוא ישב זמן קצר מאד, כמו אנשי המחתרת היהודית. לכשישתחרר, הוא יהיה גיבור לאומי וגם יהנה מאצטלת הקדוש המעונה, שהיה מוכן לשלם את המחיר על מעשיו. לא רע בשביל בנאדם שמתפרנס מנהיגה במיניבוס, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיכת יריביך הפוליטיים למפלצות, והתמנוה שאתה מצייר רחוקה מהמציאות כרחוק מזרח ממערב. שקולניק לא הפך גיבור בעיני הסובבים אותו. הוא הביע חרטה כמה פעמים, לדעתי בכנות. איני יודע מדוע אני טורח בכלל להגיב על דברים מסוג דבריך האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי מתבססת על תקדימים. על היחס לאנשי המחתרת היהודית, למשל. על היחס למרגלית הר-שפי, למשל. על כל התמונות של האנשים שרוקדים ושרים "עוצו עצה ותופר" סביב רוצח או מסייע לרצח. רוצה להתערב שיהיו ריקודים כאלה, גם כששקולניק ישתחרר? אשר לכנות חרטתו של שקולניק, הוא לא שכנע את הפסיכיאטר שלו, והוא בטח לא שכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אני חייב להעיד בהתפעלות כי מתגובותיך במאמרים שונים אתה מצליח, בעקביות מעוררת הערצה, להתעלם מהעובדות. האם מרגלית הר-שפי הואשמה ברצח? למיטב זכרוני, ההאשמה היתה שהיא לא עשתה מספיק כדי למנוע את הרצח, האשמה שלדעתי שמה לצחוק את פרקליטות המדינה. (אפרופו צחוק - לא שמעתי אותך דורש בתוקף את העמדתו של אבישי רביב לדין, שלפי כל העדויות, גם שלו עצמו, "תרם" הרבה יותר לרצח מאשר הר-שפי). מניין הידע המעמיק על הלכי-נפשו של שקולניק, המאפשר לך לקבוע כי הוא רואה ברצח ערבים "אידיאולוגיה"? ובכלל - אם המתנחלים רואים בכך באמת אידיאל - איך יתכן שהיו כל כך מעט מקרים של רצח ערבים בידי מתנחלים (ארבעה, אם אני זוכר נכון) לעומת מאות, אם לא אלפי, מקרים הפוכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מרגלית הר-שפי הורשעה באי מניעת רצח. זה לא הפריע לאנשי ישובה לקבל אותה בחגיגות וריקודים, שכן הנרצח היה איש שמאל. אגב ריקודים, למי שזוכר את התגובות הראשונות לאחר רצח רבין, לפני שירד עלינו מסך "אהבת ישראל" הכבד, יזכור שמשלחת בני עקיבא בפולין פצחה בריקוד סוער כאשר נודע על הרצח. ב. ישנם עשרות מקרים של רצח פלסטינאים בידי מתנחלים - לא ארבעה, כפי שאתה טוען. ויש שורה ארוכה של מעשי רצח שלא פוענחו, ושהחשד בהם נופל על מתנחלים. הם לא שיות תמימות. אם תרצה, דוגמא מחו"ל: יש מאות אלפי חברים בקו-קלוקס-קלאן, אבל רק מיעוט מזערי מתוכם מעז להגשיפ במעשה את מה שרוב החברים רק מדברים וחולמים עליו. ג. אין לי ידע על הלכי נפשו של שקולניק. אני יודע רק מה הוא אחר לאחר הירי: "צריך להרוג כמה שיותר ערבים", ו"עשיתי את זה כדי לעורר את העם". כאמור, אני פסיכולוג קטן מאד, אבל המשפטים הללו מעוררים אצלי חשד שהאדם מחזיק באידיאולוגיה שאיננה רואה בהריגת פלסטינאים בעיה מוסרית חמורה. ד. אשר לרביב: רביב לא היה שותף לתכנונים לרצח רבין, כמו הר-שפי. רביב לא הלך לרב הישוב שלו, ושאל אם דינו של רבין מוות, כפי שעשתה הר-שפי. רביב לא דיווח לרוצח על הפרצות בנשקיה של ישובו, ולא המליץ על סימום השומר שם, כפי שעשתה הר-שפי. הר-שפי מעורבת ברצח רבין עד צווארה. חלקו של רביב, לעומת זאת, בכלל לא ברור. יתכן שהוא דרבן את הרוצח לרצח; על כך הוא אכן עומד לדין. אבל צריך לזכור שהרוצח אמר שהוא לא היה עושה את מעשהו אלמלא היה משוכנע שיש לו סמכות רבנית לעשות כן - ואת הסמכות הרבנית הזו, ולא את רביב, צריך לרדוף. כל הרעש סביב רביב הוא נסיון של הימין להתחמק מאחריותו לרצח רבין. זה לא ילך. הילד הזה הוא ילד חוקי למהדרין של הימין הדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אנשי ישובה של גברת הר-שפי חושבים שהיא זכאית, וזכותם המלאה לחשוב כך כל עוד הם אינם מבצעי מעשה הנוגד את החוק. במדינה שלנו אין עדיין איסור על מחשבה. אינני יודע מניין מצצת את הסיפור על משלחת בני עקיבא, אולם מכיוון שאיני יודע מאין מצצת עוד "עובדות" רבות, אפילו לא אטרח להתעכב על זה. ב. דוגמאות חבוב, דוגמאות. ג. כמי שמצדיק רצח מתנחלים, נראה לי שאין לך את הזכות לומר משהו בגנותו המוסרית של שקולניק. ד. רביב העלה את רעיון הרצח, דרבן את יגאל עמיר, עזר לו בתכנון וסיפק לו חומרי תעמולה רבים. כל זאת - על פי עדותו שלו עצמו. זאת ועוד: רביב היה גורם מרכזי בארגון הפגנות סוערות ובלתי חוקיות, ואף צולם מספר פעמים מחזיק שלטי נאצה, ביניהם שלט ה-ס.ס. המפורסם. כל זאת, כאמור, על סמך עדותו ועל סמך צילומי טלויזיה. ואפרופו רבנים: למרות כל הרעש וההמולה, עוד לא נמצא רב אחד שהכריז כי יש לרצוח את יצחק רבין. לעומת זאת, אוכל לספק לך רשימה של "אנשי רוח" מהשמאל המעודדים רצח מתנחלים (לא כולל אותך, ברשותך. אתה אינך "איש רוח" אלא בעיקר "עושה רוח"). גם אותם צריך לרדוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. וזכותי המלאה לומר שהם עושים מעשי תועבה. במדינה דמוקרטית מותר לעשות מעשי תועבה, כל זמן שהם אינם מנוגדים לחוק. זה לא הופך אותם לפחות מתועבים. ב. רשימה חלקית בלבד: אנשי המחתרת היהודית, ברוך גולדשטיין, שקולניק, רוצחו של חילמי שושא, האנשים שהרגו את שני הזקנים ביום שכהנא חוסל, ושאר המתנחלים שהרגו כ-140 פלסטינאים (על פי דו"חות "בצלפ"). מספיק, או שתאלץ אותי ללכת לארכיון? ג. בציבור הדתי נהוגה שיטת השתיקה של המאפיה, וכל מי ש"מלשין" שם על אדם אחר למשטרה, נקרא "מויסר" (בהטעחה אשכנזית), וכולנו יודעים מה דינם של אלה. הרבנים, כמובן, לא יסגירו את עצמם, וצאן מרעיתם די מרוצים - כך שגם הם לא יסגירו אותם. די אם אזכיר את הרעש שקם בעולם הרבני כשיואל בן-נון ניסה לשבור את קשר השתיקה. ואגב, מי הם אנשי הרוח התומכים ברצח מתנחלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "רוצחו" של חילמי שושא, כמו שאתה קורא לו, זוכה לחלוטין בבית משפט ישראלי, ואני מניח שאתה יודע זאת היטב. חוץ ממנו נשארנו עם שלוש דוגמאות: גולדשטיין, המחתרת ושקולניק. מעולם לא שמעתי על רצח שני זקנים ביום בו נרצח כהנא, ובטח שלא על ידי מתנחלים. ולכן - קדימה לארכיון! ב. מאחד שמכיר כל כך טוב את הציבור הדתי, הייתי מצפה שידע שחלק ממנו בכלל לא מדבר בהגיה אשכנזית..:-). וברצינות: מנין אתה שואב את כל הנתונים האלה? הרי גם לפי שיטתך, לא ידוע על רבנים שפסקו כך, אז מניין אתה כל כך בטוח שיש כאלה? ג. שתי דוגמאות קטנות: יהונתן גפן במדורו הקבוע בידיעות, קרא "לסקול את המתנחלים". תומרקין קרא "לירות להם בין העיניים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרב לווינגר מה, עז? בסדר, אז במקום ההוא שלא הורשע ברצח שושא קבל את שני הנערים ה"שובבים" שרצחו תושב פלסטינאי מבוגר ע"י הכאתו במקל ארוך מתוך רכב נוסע (שבו, אגב, שהו יחד עמם עוד עשרות מתנחלים צעירים שלא העלו בדעתם למנוע מהשניים את ביצוע המעשה). נמשיך. העובדה שלא שמעת על אירוע עדיין אין בה משום הוכחה שהוא לא קרה. ביום בו נרצח הרב כהנא אכן בוצעה ע"י זוג מתנחלים "פעולת תגמול" שתוצאתה הטרגית היתה שני פלסטינאים הרוגים. לצערי שכחתי מאז את שמם המלא של הרוצחים אבל לאשה קראו, אם אינני טועה, בשם רחל. גם הם יצאו לא מזמן מהכלא לאחר קציבת עונשם וקיצור תקופת המאסר באופן משמעותי כמקובל במקרים בהם יהודי הורג ערבי. נמשיך הלאה. "המחתרת" איננה אירוע יחיד, כפי שאתה מנסה להציג אותה. המחתרת היהודית מנתה עשרות פעילים שהיו מעורבים אקטיבית בתכנון וביצוע עשרות פיגועי טרור, רציחות ונסיונות לרצח ולחבלה חמורה על רקע פוליטי/גזעני. חלק מהפיגועים שיזמו האחים היקרים לא נפלו בדבר מפיגועי החמאס בימיו הטובים, ועם זאת לא ידוע לי אפילו על אחד מאנשי המחתרת שהשלים מניין אחד של שנים בין כתלי בית הכלא. לסיום, כאחד שעובדות והוכחות הן נר לרגליו, לדעתי הגיע הזמן שתחזור בך מהקביעה כאילו היו רק ארבעה מקרי רצח של פלסטינאים בידי מתנחלים. היו הרבה יותר, ובנוסף ישנן כבר מאות עדויות על מקרים של גילויי אלימות וירי בלתי מבוקר שחלקם נגמרו ברצח וחלקם לא. כמו כן ישנם עשרות תיקי רצח "בלתי-מפוענחים" שסיכומיהם קובעים במפורש שהרוצח הוא אחד מבין כמה מתנחלים חשודים, אך מכיוון שלא ניתן לקבוע מי מבין חבורת החשודים ביצע את המעשה בפועל נסגר התיק מחוסר הוכחות. הכתובת לקבלת פרטים נוספים היא כמובן ארגון "בצלם" שבידיו העדויות. אם אתה כבר ניגש לשם, בקש מהם תיעוד כלשהו ל"אלפי המקרים" (כהגדרתך) של רצח מתנחלים. כשהם יגמרו לצחוק, אולי ילמדו אותך דבר או שניים על ההבדל בין עובדות ממש לבין רחשי לב ומחשבות שמקורם בתפיסת עולם דתית-גזענית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית מספר עובדות: א. שני הנערים הרוצחים לא היו מתנחלים, ולמיטב ידיעתי - אפילו לא דתיים. נכון שהאירוע עצמו היה בשטחי יש"ע, אולם הנערים עצמם שהו במוסד מיוחד בישוב מעלה חבר. ב. המחתרת אינה אירוע יחיד, וזה נכון. אולם הבאתי דומאות של פעולות והתארגנויות מצד מתנחלים, וככזאת - היא בהחלט יחידה. ג. "כאחד שעובדות והוכחות הן נר לרגליו", הייתי מצפה גם ממך לעובדות והוכחות, שאותן לא סיפקת, רק כתבת שאני טועה. ד. האמת שאין לי כח להתחיל לפרט את כל הפיגועים שהיו נגד מתנחלים, גם בגלל שהרשימה ארוכה וגם בגלל שאיני זוכר את כולה, ואין לי כח להתחיל לנבור בארכיונים ("בצלם", אני מניח, לא יעזרו לי בזה). אז במקום זאת, ענה לי אתה, עם יד על הלב: לדעתך, מה היו יותר: פיגועים נגד מתנחלים, או רצח פלסטינים בידי מתנחלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתה תספר לי על רצח ערבים,אלא אני אספר לך על רצח יהודים(לא מתנחלים אלא מה שקרוב אליך)מה תגיד על פיגועי תופת שהיו בת"א וירושלים גם בזה המתנחלים אשמים? אז בבקשה לפני שאתה מאשים את העם שלך קודם תראה מה הם עשו לנו. במקום לעזור לעם שלך לחזק את המדינה אתה בא ומאשים אותם ברצח,ראית פעם רוסי או אמריקאי שבא ואמר העם שלי רוצח במיוחד אחרי פיגועים? לא! להיפך אחרי פיגועים הם תמיד היו יותר אכזריים.ראית פעם את אחת מארצות האו"ם הנכבדות מוסרות אדמה ? תבדוק בהיסטוריה על צורת הכיבושים שלהם איזה נאורים הם היו.אבל בטח בעל המאה הוא בעל הדעה-אנחנו אין לנו כסף והשפעה אז אנחנו טועים אבל לערבים יש נפט אז לא נרצה לעצבן אותם,נכון? אז בבקשה לפני שאתה שופט מישהו ובמיוחד את הרב מאיר כהנא הי"ד תבדוק את האמת ואולי(אם באמת חשוב לך לבדוק את האמת תקרא את מאמרי הרב כהנא ואז תחליט להתראות.( |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לך לאתר של "בצלם". אני מאמין שהם ישמחו לתת לך את רשימת המתנחלים הרוצחים. ב. פסק הדין של בית המשפט היה בזיון. הוא אמר שמתנחל לא הרג את שושא, אבל הוא לא הסביר ממה, אם כן, הוא מת. אם אני צריך לבחור בין אופציה של מתנחל שרוצח לבין אופציה של מוות ספונטני, נטול סיבה טבעית, של ילד, אני הולך על המתנחל. אגב, כידוע לך היטב, הפרקליטות ערערה על ההחלטה הזו. ג. יגאל עמיר אמר שהוא לא היה פועל בלי הנחיה רבנית. מרגלית הר שפי שאלה את רב ישובה אם יש לרבין דין רודף, והוא ענה בשלילה; יש להניח שנמצא לפחות רב אחד שענה בחיוב. מועצת יש"ע הודתה שהיא שאלה 40 רבנים האם על רבין חל דין רודף; היא לא פרסמה את שמות הרבנים ואת תשובותיהם. יואל בן-נון דיבר על רבנים שפסקו דין רודף, והוא צריך לדעת על מה הוא מדבר. ד. מדורו הקבוע של גפן הוא במעריב, לא בידיעות. לא קראתי את זה, ואם זה אכן נכתב, זה ראוי לגינוי. על תומרקין אני לא מוכן לקחת אחריות. זהו? בזו מסתיימת רשימת "אנשי הרוח השמאלנים שלך"? משורר שלא פרסם שום דבר במשך 15 שנה ופסל שהעיד על עצמו שהוא שתוי תמידית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן........ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה דבר רע עשתה מרגלית הר שפי ? לא מנעה פשע ? בחייך. עזוב אותך מהשטויות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקוראי את תמליל השיחה בין מרגלית הר שפי לבין אבישי רביב . אני מנסה להבין איך הרשיעו אותה באי מניעת רצח ועל סמך מה? כאשר אפילו העיתנות מפרסמת תמליל שיחה אשר ממנו אין אפילו עדות אחת לכך שלא מנעה את הרצח. אלא ההיפך היא התווכחה עם יגאל עמיר. השאלה הנשאלת במוחי האם בית המשפט התעלם לחלוטין מין הראיות וזאת במטרה למצוא לו שעיר לעזאזאל . אם השב"כ עם כל תשתיתו לא מנע את רצח רבין כיצד יכלה לעשות זאת מרגלית הר שפי. משהו פה לא מסתדר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ הנכבד לפלא הוא בעיני מדוע טורחים המשתתפים השונים לענות ולהתייחס לנימוקיך הסופיסטים אשר ניתן לסכמם במישפט אחד: 'מנימוקי הוועדה כלל לא ברור אם רצח המתפללים המוסלמים בוצע על ידי מר גולדשטיין עצמו - ובכל מיקרה הגיע להם למות, ולו משום שהללו רצחו את מר גולדשטיין.' בברכת חזק חזק ונתחזק א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר דומה בין הסיכום שלך ובין מה שכתבתי. אם לא הבנת את דבריי אבהיר שאני חושב בדיוק הפוך ממש ששמת בפי. אני חושב שתוכל לקבל את שיא גינס בעוצמת הסילוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ הנכבד, עצם הצורך אותו הינך מביע בתגובתך באומרך כי הבנתי את הדבר ההפוך מדבריך והתאמצותך לנסיון הסבר נוסף - מוכיחים פעם נוספת את מניעיך החבויים, ומכאן את הסיבות הפרוזאיות להתלותך בדוגמאותיך באילנות גבוהים כגולדשטיין ועמיר. קביעותיך הקטגוריות כי מעשיהם של ניצולי הטבח המוסלמים הינו רצח ולא הגנה עצמית והערתך המאלפת שאת עצמך כבר שכנעת - מעידות אלף מונים על המוטיבציות מהם הינך שואב את תעצומות נפשך. בוודאי תתפלא לשמוע שאינני שולל על הסף הקלה מסויימת בעונשו של שקולניק, אך השוואותיך האויפמיסטיות בין מעשיו של קהל ניצולי טבח מערת המכפלה לבין מעשי שקולניק הינן סהרוריות לחלוטין, ואינני בטוח כלל אף אם אדם כשקולניק היה מאושר מהמשוואה אותה פיתחת. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדבריך הראשונים טענת שאני מצדיק את מעשיו של גולדשטיין. אני לא התייחסתי בדבריי כלל למעשיו של גולדשטיין אלא למעשים של אחרים חוץ ממקום אחד שבו כתבתי ''ככולם אני מגנה את מעשיו גינוי מוחלט''. לכן דבריך הם דיבה וגם אם דברי אלה הם ''הסבר נוסף'' על ''הנוסף'' הקודם העובדה שדבריך דיבה נשארת בעינה. לפעמים כשאנשים לא מבינים בפעם הראשונה צריך כנראה להסביר הרבה פעמים . איני רוצה לומר שאי הבנתך נובעת מ ''מניעים חבויים'', ואני מציע שכיון שהמניעים החבויים הם חבויים איש לא ידון במניעיו החבויים של חברו כי קל לטעות. אני באמת חושב שהמתתו של גולדשטיין הייתה מעשה רצח , ואחזור על כך שוב ושוב עד שישכנעוי שאני טועה. דעתי זו לא קשורה בשום מניעים חבויים כשם שדעתי שהמתתו של מחבל קו שלוש מאות הייתה מעשה רצח אינה נובעת ממניעים חבויים. אשר למעשיו של שקולניק, בעניין זה אתה מרחיק לכת יותר ממני. במשפט הראשון שבמאמרי כהגדרתי את מעשהו כ ''חמור מאד וראוי לעונש כבד''. לא התייחסתי כלל להחלטה על ההקלה בעונשו, והאמת היא שלא נתתי עד כה את דעתי על כך. התייחסתי רק להשוואות שעושים בוויכוח על ההחלטה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שגולדשטיין נרצח כיוון שהמשיכו להכותו גם אחרי שאיבד את הכרתו. במרוצת הדיון הוזכר מקרהו של החייל שהרג את אביו אחרי שנות התעללות מחרידה באמו. אותו חייל תקף את אביו בכוונה ברורה להמיתו, אך הורשע בהריגה (אם לא בסעיף קל יותר - על רצח העונש הוא כידוע מאסר עולם). אם החייל הורשע בהריגה, מדוע שתקיפת גולדשטיין הרשע תוגדר כרצח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה "רצח באחריות מופחתת"? או שאני מתבלבל עם כרמלה בוחבוט (?), שרצחה בעצמה את בעלה (?) בנסיבות דומות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |