בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 21/09/05 17:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיפור עם ניו אייג' ותורת הקוואנטים הוא מסובך. מאוד מפתה להסתכל בעיניים חשדניות על כל מי שמנסה לגזור מזה מסקנות לא רלוונטיות, (כבר דיברנו על הסרט 'בליפ' בדיון הזה). אבל מצד שני, פיזיקת הקוואנטים זה באמת דבר די מדהים. יש לך שם חלקיקים שקופצים ממקום אחד לשני מבלי לעבור בשום נקודה באמצע, חלקיקים שמשפיעים אחד על השני ממרחק, חלקיקים שמתנהגים אחרת כשאתה בודק אותם וכשאתה לא. תסכים איתי שזה די מוזר, העניין הזה. כדי לבנות תורה שמסבירה גם את זה וגם יחסות (די מוזר בפני עצמו) וגם תופעות פיזיקליות "רגילות", הם נזקקים לתורה על מיתרים קטנטנים שרועדים בתדרים שונים ומתקיימים בחלל עם בין 11 ל-26 ממדים, שחלקם מתקפלים סביב עצמם. זה נשמע יותר מיסטי מהמופרעות שבתורות המזרח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה זה נשמע לך ''מיסטי'', אלא אם אולי אתה מתמקד רק בהיבט החיצוני ביותר של התורה הזו, בדיוק כמו שאפשר להסתכל על תורת היחסות הפרטית (המדעית בהחלט) ולהגיד שהיא ''מיסטית''. לכן מי שמשתמש בתורת הקוואנטים בצורה עקומה כדי להעניק אצטלה פסאודו מדעית לחנטרישים שהוא עושה, הוא שרלטן לא קטן, ולא משנה כמה ''מיסטית'' תורת הקוואנטים נראית על פניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבהחלט ניתן להשתמש בתורת הקוואנטים בצורה ישרה כדי להעניק אצטלה פילוסופית (לא מדעית) לתורות מיסטיות. זה שיש גם מקרים מושחתים זה לא מפליא, אבל לא על פיהם צריךלשפוט את הכלל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |