 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנסה לתאר את הסיפור קצת יותר לפרטים (ובדיוק המירבי): בסיפור זה מדובר בשלושה עיתונאים בכירים (אם לא הבכירים ביותר) במערכת עיתון "במחנה". הראשון, רן ליאור, כתב צבאי, השנייה, ליאת שליזנגר, כתבת פיקוד דרום והשלישי, דן קינן - צלם. (שלושתם משרתים למעלה משנתיים בעיתון, ואף עושים זאת בהצטיינות - לשניים מהם הוצעה משרה במערכת העיתון עם תום השירות ולאחד המשך שירות בתנאי קבע) הכתב הצבאי, נכח בתדרוך של ראש אכ"א, שבו נמסר כי אין לסקר את פינוי בית הקברות. רן ליאור נאשם באי מסירת אינפורצמיה למערכת, ובכך בעצם - לא מילא את תפקידו - והודח. חשוב לציין כי במהלך שגרת עבודתם, הכתבים פוגשים קצינים בכירים, מנהלים שיחות טלפון ומשתתפים בתדריכים רבים, והם אינם נדרשים להעביר תמלול פרטני של כל שיחה או כל פגישה לעורכי העיתון. (אין נוהל עבודה רשמי והרגל זה לא קיים בשגרת העבודה במערכת). זמני מוגבל, על כן אמשיך לכתוב בהמשך. אשמח לקבל תגובות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם מגיבים שתהו לגבי עושנים או פיטורין, או סנקציות שהוטלו על הקצינים המוערבים או העורכים הבכירים המעורבים. להלן שרשרת המזון של הגרומים המעורבים ופרטים נוספים: ראש אכ"א (אגף כוח האדם), האלוף אלעזר שטרן קח"ר (קצין חינוך ראשי), תא"ל אילן הררי עורך עיתון במחנה, רני רביב עורך חדשות במחנה, רכז כתבים כתבים וצלמים. קח"ר אכן קיבל לידיו את העיתון ביום הסגירה (כרגיל מאז כניסתו לתפקיד) ואישר את הגיליון. על קח"ר לא הוטלה אשמה כלל. מעמדם הרשמי של עורכי העיתון (רני רביב ועורך החדשות) לא נפגע. אולם על העיתון עצמו הוטלו סדרה של סנקציות ועוד יוטלו בהמשך. ראש אכ"א דורש מהעיתון לעבור דברור של דובר צה"ל, ובנוסף, את אישורו האישי עם יציאת כל גיליון. דרישה זו מסכנת את מעמדו של העיתון כגוף ביקורתי (ככל יהיה) בתוך צה"ל ותהפוך אותו כנראה לביטאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתון יש מעמד כגוף ביקורתי? אני חושב שהתחושה היחידה שיכול חייל לקבל מלקרוא את "במחנה" זה "איזה עיתון מלוקק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם היכולת התחקירית והביקורתית של ''במחנה'' שקולה בעיני ליכולת של עיתון בית הספר במקרה הטוב (וגם אז רק יסודי), אבל לא מדובר בעיתון מלוקק (להוציא כל מני ידיעות, בעיקר על הצטיידות, שמופיעות כנראה בדיוק כפי שיצאו מהיחצן - דובר צהל). זכורה לי כתבת שער על איזה מג''ד שעסק באקדמיה בחרקים בהצלחה גדולה למדי, חלק ניכר מהראיון הוא הקדיש לנסיון להסביר לכתב שצהל זה באמת גוף חשוב ועבודתו כמג''ד לא פחותה מחוקר חרקים באוניברסיטה. מאוד משעשע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |