|
||||
|
||||
לא מסכים עם עצם ההתמקדות בהוכחות ובדיקה מדעית. אלה יפים להגדיר מה זה לא מדע, אבל לא כל מה שלא מדע הוא רוחניות. יש הרבה תחומי פעילות אנושית שאינן מדע ומאידך אינן רוחניות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, כמובן. הריחוק של הניו-אייג' מהמדע אינו מתבטא רק בהשתחררות מהצורך בהוכחה לוגית אלא גם ההשתחררות מהצורך בהגדרה מדויקת (או לפחות השתחררות מסוימת ממנו). כלומר, ''השתחררות מהצורך בהוכחה ובהגדרה'' אינו מהווה הגדרה לרוחניות. ייתכן שלא ניתן להגדיר רוחניות בצורה מדויקת, אלא ניתן לרכוש הבנה של המושג ע''י השימוש במונח. בכל מקרה, תמיד כשמנסים להתדיין על רוחניות באופן מתודי ונוקשה, יש הרגשה שמשהו מתפספס. ה''אמיתות'' (אני לא רוצה להביע עמדה לגבי אמיתותן) הרוחניות הן לא כאלה שניתן לביטוי מילולי גרידא יכול לתפוס. אתה צריך שיהיה לך בראש את המושגים שאליהם מתייחסים המונחים (אבל מצד שני, זה נכון לגבי כל דבר). |
|
||||
|
||||
ברור שרוחניות, ממש כמו סקס או כסף, זה לא אותו דבר לדסקס ולעשות. יש חוויות אנושיות רבות שהערך שלהן לא מובן מאליו לפני הנסיון. יש תחומי עניין אנושיים רבים שלא נעזרים בהגדרות בכלל, לא כל שכן הוכחות. אני לא אומר שהכל צריך להיות כמו מדע. להפך – אני אומר שרוב הדברים הם כבר לא כמו מדע, ואף פעם לא יהיו. אז מה מבדיל ניו-אייג' מלא-ניו-אייג'? כי אני חושב שרוב האנשים יסכימו על הניו-אייג'יות או הלא-ניו-אייג'יות של רוב הדברים אם תשאל אותם, גם אם הם עשו אותם וגם אם לא. אני חושד לאחרונה שזה בעיקר עניין של סגנון. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאם רוב האנשים יסכימו על הניו-אייג'יות של דברים אז פה נגמר הסיפור. הגדרות הן טובות במקרים של אי-הבנה או אי-הסכמה, אבל אם כולם מסכימים אז מה הבעיה? כן, אין ספק שניו-אייג' זה הרבה עניין של סגנון ושל אופנה. לפעמים בא לך להשתגע מהרדידות שאנשים מרשים לעצמם לחשוב בה כשמדובר ברוחניות ניו-אייג'ית. זה מעצבן גם מפני שאנשים רואים את זה ומשליכים רדידות על כל מה שהוא לא מדעי\לוגי\אקדמי (כמובן, גם אנשים כאלה בהכרח לא יהיו אנשים מעמיקי-חשוב). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |