בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/09/05 13:32
מורה נבוכים 330375
אתה מתעלם מדרך ניהול העניינים של מדינת ישראל -שר הבטחון פואד, ראש הממשלה שרון ומפקדים בשטח שאצלנו קובעים מדיניות.
שיטת החיסולים שבאה לחמם את השטח. אתה ודאי זוכר תקופות קצרות של רגיעה שהופסקו בעזרת חיסול לא מוסבר.
מורה נבוכים 330517
אתה מגיב על תגובה שלי שבה בסך הכל הבאתי לינק לתגובה שלי שבה אמרתי שלא אשיב לאיילים אלמוניים, ולכן איני יודע למה מדבריי אתה מתכוון, וגם קשה לי לנחש.
אשר למשפט האחרון בדבריך (שגם אותו קשה לי לקשר כרגע למשהו מדבריי, ואם תצביע על דברים כאלה שלי, אשתדל להשיב תוך התייחסות), דווקא איני זוכר תקופות קצרות של רגיעה שהופסקו בעזרת חיסול "לא מוסבר" (1), ולעומת זה אני זוכר המון מקרים של "הבלגות" שלנו שהסתיימו בפיגועים גדולים שלהם, במיוחד מקרה הדולפינריום שהיה הפיגוע הגדול הראשון, והוא התרחש אחרי שבוע של הפסקת אש חד צדדית, שבה נקט שרון, ואחר כך המון מקרים שקדמו לבואו של איזה מתווך אמריקאי, שאנו קדמנו את בואו בהבלגה ומיד כשהגיע, קדמו הפלשתינים את פניו בשורת פיגועים.
ועוד, בניגוד לדבריך, אני זוכר את החיסולים הכבדים ביותר : יאסין ורנטיסי, שדווקא הביאו לתקופת השקט הכי ארוכה שזכורה באינתיפאדה הזאת, בניגוד מוחלט לכל נבואות הזעם ואחת התיאוריות הראשיות ("מעגל האלימות") של השמאל.

(1) לדעתי לא היה מעולם חיסול "לא מוסבר". הצבע אפילו על מקרה אחד שבו היעד לא היה שותף לגוף טרור ושתכנן מעשי רצח אצלנו. מבחינתי חיסול יעד כזה, תמיד מוסבר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים