בתשובה לאיציק ש., 17/09/05 8:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני מבין כל כך את שייכות הערתך זו לויכוח, אך יש לי מה לומר בקשר לעניין החדש שהעלית. בתחילת האינתיפאדה שפרצה בתקופת אהוד ברק, רוב הפרשנים העריכו שמדובר במעשי אלימות קצרי זמן שמטרתם להביא לידי איזה שהוא הישג פלשתיני, ושבכל מקרה, גם אם לא יושג הישג משמעותי, יסתיימו תוך ימים, והצדדים יחזרו לשיחות. אני, לעומת זאת, הערכתי שמדובר בתחילתה של תקופה רבת שנים, שבה יעברו הפלשתינים גם לטרור מתאבדים שאותו הכרנו אז מתקופת ראשית ממוש הסכמי אוסלו, ושלא תסתיים לפני שניכנס שוב ונכבוש את הערים הפלשתיניות שפינינו. חשבתי שמדובר במעין אפקט של אבני דומינו נופלות, שהחל בלחיצת היד רבין-ערפאת, שבו הנפילה לא תיעצר עד שתיפול האחרונה באבנים. לו היה קיים מנוע חיפוש תקין באייל הייתי יכול להפנותך לתגובותיי ברוח זאת, שממש עצבנו אז המשתתפים כאן, שלא יכלו לסבול את הערכתי שרק כיבוש מחודש של ערי הגדה יביא להפסק האלימות. אני חושב שהתחזית שלי התממשה במלואה. המעבר מפעולות כנגד הצבא לפעולות בתוך הקו הירוק (פעולות שהיו קיימות, כאמור גם בראשית תהליך אוסלו, עוד לפני שהייתה איזו פגיעה של הצבא בפלשתינים), היו שלב בלתי ניתן לעצירה כמעט בתוך אפקט אבני הדומינו הנופלות שהזכרתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לויכוח הוא ל"פייר פייט". אם אתה מתייחס לכל מה שקרה ככביש ללא צמתים והסתעפויות אז אתה צודק. יש רבים שרואים את כל ההיסטוריה הישראלית ככזאת ולכן גם את כל מה שקרה כבלתי נמנע. דעתי שונה. ההיסטוריה שזורה צמתים וגם אם הדרך שנסענו נראית טבעית, באותם צמתים אפשר היה להחליט אחרת ואז היינו מוצאים את עצמנו בכביש אחר ובמציאות שונה -או במעט או לחלוטין. למה אני מתכוון? אני חושב שהסכם אוסלו ודרך ניהולו עד שנת 2000 ,קבע האם נפנה בצומת לאינטיפדה או לבניה הדרגתית של מציאות אחרת. לדעתי, אפשר היה לא להגיע לאינטיפדה כפי שהיתה, ואפשר היה לנהל אותה בדרך אחרת שלא תוביל להעברת המלחמה לתחומי הקו הירוק ומיסוד והרחבה של דרך ההתאבדויות. קביעת המטרה של צריבת התודעה הפלסטינית, החזרתה ל"ממדיה הטבעיים" והחובה לנצח, הובילה אותם לדרך היחידה שהם ראו שתוכל להעניק להם איזשהו איזון אסטרטגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת סדר הדברים, חילופי הדברים האלה החלו בהתייחסות שלי למשפט שכתבת (שהיה רק ענף צדדי שמדבר על כדאיות, בנושא ה"פייר פייט"): "מישהו אמר, שאם לפלסטינים היה יותר שכל והיו מנהלים את האינטיפדה רק נגד חיילים ומתנחלים -ונמנעים בכל כוח מלפעול בתוך הקו הירוק . . ." על כך עניתי שלו הם באמת עשו כך לא רק שלא היו מצליחים יותר אלא שהיו מפסידים בקרב מיד בתחילתו מהטעמים שציינתי, ואז ענית שהם החלו לפעול כנגד אזרחים רק אחרי כמה חודשים, הערה שלא היה לי ברור עניינה שכן, אם כבר אז היא דווקא מחזקת את הטיעונים שלי: תחילה פעלו כנגד צבא ומתנחלים (שבעיני כמה שהמוסר רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב, גרועים מבחינה זו מצבא וראויים לטבח), וכשראו שאינם מצליחים בדרך זו וסופגים יותר מדי אבדות עברו לפעול כנגד אזרחים. אבל בכל מקרה כפי שטענתי, הם פעלו כנגד אזרחים גם בתחילת אוסלו כשממש לא הייתה להם סיבה וגם קודם לכן ועוד לפני ה"כיבוש". זו דרכם. ובכל מקרה התסריט היה ברור בעיני בצורה מדוייקת עד סופו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |