 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל מעט מאוד ממה שאמרת אכן כתוב במגילה, ואני אנסה להראות זאת ולהפריך לפחות חלק קטן מהעיוות הנוראי שניסית לעשות למגילת אסתר ראשית כל, אחשוורוש לא היה מלך קל דעת שבילה את רוב זמנו במשתאות אחשוורוש היה שליט עולמי ששלט על 127 מדינות בו זמנית והמשתה הגדול שנערך היה אירוע חד פעמי שנועד להבליט את גודלו של אחשוורוש שהרי לקיסר שכזה לא ראוי משתה רגיל אלא המינימום בשבילו זה משתה שאורך חצי שנה אל לך לזלזל באחשוורוש הוא לא היה קל דעת , הוא לא היה מלך מפונק אלא לפי מקורות תלמודיים הוא היה בן של עבד שבעזרת נחישות ואכזריות טיפס לגדולה סירובה של ושתי לא בהכרח נבע מטעמים פמיניסטיים אלא קרוב לוודאי שהיא סירבה כיוון שהיא היתה בתו של מלך בבלי ידוע ששכחתי את שמו והיא , נסיכה אמיתית שנישואיה עם אחשוורוש הביאו אותו למעמדו הרם, תענטז בעירום לפני כל המוזמנים? לא ולא והיא אכן סירבה לפי הכתוב אסתר נלקחה לבית הנשים ולא הלכה מרצונה, וכשהגיע תור אסתר להכנס אל המלך היא לא ביקשה לעצמה שום דבר, שום תכשיט, שום איפור שיבליט את מראה המצודד . למרות כל מאמציה לא להתבלט , בחר המלך בה מכל הנערות שהביאו לפניו. בינתים מרדכי שדאג לה ישב מחוץ לארמון מתוך דאגה לראות מה יעשה לה ולא מתוך מאמצים להתקרב לשלטון בעוד מרדכי יושב לו בחצר המלך , הוא שמע את זממם של בגתן ותרש להתנקש במלך מרדכי לא רצה לבקש כבוד לעצמו, שהרי היה יכול בעצמו ללכת למלך ולהזהיר אותו, אלא בחר שלא להתבלט ושאסתר תזהיר את אחשוורוש, אסתר אמנם הזהירה את אחשוורוש אבל דאגה להזכיר את שמו של מרדכי לפני המלך, מרדכי לא רצה בפרסום אולם אסתר בחרה מרצונה החופשי להזכיר את שמו לפני המלך ועכשיו נעבור להמן, אחשוורוש חבב את המן ודאג לטפח אותו, לא מוזכר במגילה שלאחשוורוש היו צאצאים אז קרוב לוודאי שאחשוורוש ראה בו יורש פוטנציאלי והוא דאג שהמן יהיה מספר 2 בהיררכיה הפרסית המן שיכור מתחושת העוצמה שהוענקה לו, היה רגיל שכל רואהו ישתחווה לו, אולם אדם אחד , שהתגלגל להיות יושב קבע בחצר המלך, לא הסכים לכפוף את קומתו בפני אדם אחר, מרדכי. מרדכי מציג לפנינו דמות של יהודי מסוג אחר, לא יהודי גלותי, כנוע ומתכופף, אלא יהודי שמבין שיש רק מישהו אחד מעליו- הקב"ה והוא לא יתפשר על איזשהו תחליף דוגמת המן שמעמיד את עצמו בדרגת אל שכל הסובבים אותו צריכים להשתחוות לו. ההמן , המום מזה שמישהו העמיד אותו במקומו, רותח מכעס ועלבון. מרדכי שבפשטות הכי גדולה שיכולה להיות אומר חבר'ה אני יהודי ולכן אני לא משתחווה , מצטער מרדכי לא נפנף ביהדותו מול פניו של המן, מרדכי מסביר בפשטות למה הוא לא יכול להשתחוות. בשלב זה המן מאבד את עשתונותיו, מסתבר שמרדכי רואה בו אדם רגיל ולא איזשהו אל, וזה דבר שהמן לא רגיל אליו, ואם יש דת שבעקרון לא רואה עליונות של המן על פני בן תמותה רגיל, הרי יש לחסל את כל בני אותה דת, את כל היהודים. המן פונה לאדם היחיד שמעליו- לאחשוורוש , המן מציע לו כסף בשביל לחסל את כל היהודים. אחשוורוש שרוצה לעודד יוזמה של המן להתחיל לקבל החלטות מדיניות חשובות זאת אם הוא מיועד להיות השליט הבא אז הוא צריך להתחיל לחלק פקודות, גם אם זה במחיר של השמדת עם שלם, הוא ממילא לא היה מת על היהודים, אז הוא מראש ויתר על הכסף שהמן מציע ומעודד אותו להמשיך עם החזון שלו. ה 10 אלפים ככרי כסף אינם עלותו של התקציב המשוער, הם השוחד שהמן מציע לאחשוורוש בתמורה להסכמתו ושאחשורוש מוותר עליו. מרדכי עולה על מדים - שק ואפר ויוצא משער המלך מכיוון שזה החוק. מרדכי לא עובר על שום חוק. הוא גם לא מנסה להשתמש בקשרים שלו בשביל להמשיך לשבת בחצר המלך וכך להפגין את מחאתו. לבסוף כאשר אסתר מבררת את העניין באמצעות שליח ומרדכי מנסה להשתמש בה לביטול הגזירה אסתר נרתעת מבקשתו של מרדכי, ומרדכי ם האמונה העמוקה שלו בקב"ה אומר לה כך: אם את לא תעזרי לנו הקב"ה ישלח כבר מישהו אחר לעזור לנו, אולם השאלה היא מה יהיה עליך, את לא תוכלי להסתתר מגורל עמך מאחורי כיסא המלך ואת ובית אביך תאבדו- בבית אביך יכול מאוד להיות שהוא רומז על עצמו, הוא מרמז לאסתר שגם הוא שותף לפשע שלה של ההתכחשות לעמה בכך שגם הוא מסתיר את זהותה אסתר שקלטה את דברי מרדכי מחליטה לקחת פיקוד ושעכשיו היא מחלקת פה פקודות, היא מדריכה את מרדכי שידאג שכל היהודים בשושן יצומו עליה 3 ימים וזאת מכיוון שהיא הולכת לקחת סיכון עצום ומעדיפה לעשות זאת בדרך מאוד יהודיתשבה היא תבקש עזרה מלמעלה כשאסתר נכנסת למלך בחיל ורעדה, למרבה הפלא המלך לא מופתעלראותה ולא כועס והוא שואל אותה מה בקשתה אסתר שמבינה שכדי שהפעולה תהיה אפקטיבית יש לנצל את גורם ההפתעה ככל האפשר ולהנחית את המכה גם בנוכות המן, על מנת שהיא תשגיח שהמן לא ינסה לתחמן את המלך מאחורי גבה המלך מסכים לרעיון המשתה מן הסתם הוא משועשע לנוכח האסרטיביות של אשתו החדשה ותעוזתה ונותן לה את מבוקשה במשתה עצמו הוא מסכים לחכות עוד יום ולשמוע מה יש לאסתר להגיד למחרת המן שחוזר מהמשתה הראשון בהרגשת עליונות שהנה , הוא הצטרף לצוות המנצח בממלכה ועשיו הם שלישיה. לפתע הוא רואה את מרדכי שהמחאה האילמת שלו מחזירה אותו לאדמה וכמה שהוא היה מבסוט ככה הוא עכשיו כועס בעצת אשתו הוא מחליט לערוך למרדכי משפט ראווה ולתלות אותו על עץ גבוה למען יראו ויראו שעוד לא קם האדם שלא משתחווה להמן ונשאר בחיים. בלילה המן הולך למלך כדי לקבל אישור להמית את מרדכי, ובדיוק אז המלך נזכר במה שמרדכי עשה למענו, איך שהמן נכנס המלך שואל אותו מה לדעתו הגמול למי שהמלך חפץ ביקרו, המן שבטוח שהכוונה אליו מתאר לאחשורוש מפגן ראווה ברחובות העיר. אחשוורוש מקבל את עצתו ואומר להמן , כל מה שתכננת לך תעשה למרדכי,המן המום לגנרי מאיך שהעניינים התחלפו ויחסי הכוחות השתנו לרעתו, מבין שהרעיון עם העץ כבר לא יצא לפועל והוא מבזה את עצמו לפני מרדכי, כדי לא לעבור על דברי המלך איך שהוא חוזר לביתו "אבל וחפוי ראש" לקחו אותו למשתה ובמשתה אסתר מנחיתה את הפצצה והמלך שלנו שהדם עולה לו לראש, וכבר די נמאס לו מהמן ובעצת יועץ חדש- חרבונא תולה את המן על העץ האשמה של האונס לא היתה מוגזמת מאחר שלהמן היו את כל הסיבות לנקום באסתר אחשוורוש נותן רשות ליהודים להרוג להשמיד את כל מי שאיים עליהם כולל טף ונשים ולבזוז אותם, אולם הכתוב מדגיש אחר כך שהיהודים הרגו רק את מבקשי רעתם , לא טף ונשים ובטח שלא לבזוז אותם, היהודים נלחמים רק אבל רק באויביהם הכתוב לא מזכיר שום טף ונשים והכתוב מדגיש שהיהודים לא שלחו ידם בביזה ושמרו על טוהר הנשק בשושן לא הספיק להם היום שקיבלו ולכן הם ביקשו הארכה הכתוב מציין שנהרגו בשושן ביום הראשון חמש מאות איש איש ולא טף ונשים וכך גם ביום השני מיותר לציין שהציווי הראשוני של המן נשאר עומד בעינו והיהודים הקדימו תרופה למכה והרגו את כל המאימים עליהם לסיכום מה שרציתי להגיד ליובל רבינוביץ' הנכבד, פעם הבאה תקרא את מגילת אסתר ואל תמציא סיפורים או בעצם עדיף שפעם הבאה שאתה חושב לכתוב משהו, אולי תשחק סוליטר בשבילך זה עדיף חג עוד יותר שמח |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה שקראנו את אותה מגילה. המגילה שלך היא בעיקר דברי אגדה ופרשנות מאוחרים שהוסיפו 'מקורות תלמודיים' כיד הדמיון הטובה עליהם. אני, לעומת זאת, ניסיתי להיצמד ככל האפשר למקור. מלבד זאת - כשיש פריסל - מי צריך סוליטייר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי קראתם את אותה המגילה, כי הרי יש לנו מגילת אסתר אחת בלבד. שניכם הוספת דברי דמיון אגדה ופרשנות מאוחרים כיד הדימיון. אך של מר אריאל גיספאן נשמע טוב יותר ונצמד יותר אל המקור ואל רוחו, למרות שהוא הובא מן התורה שבע"פ שחלק ניכר ממנה אגדות ובאופן אישי אינני מאמין בה. עליך לזכור מה משמעותו של אותו ה"פור" - רצח כל העם היהודי (אולי חוץ מיהודי אתיופיה), רצח עם שהשואה קטנה עליו. דרך אגב הפור היה בחודש ה12 שהוא חודש אדר או אדר א' בשנה מעוברת, כלומר לפני חודש השנה. (וע"פ תאריך פור זה נחוג חג הפורים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד לראות גירסה חילונית לדיונים והתפלמסות בכתובים.. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |