בתשובה לסמיילי, 13/09/05 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נוטה לחשוב שמעט מאוד כסף הולך לכיסים של ''המוכשרים במעגלים האחרים'', והרבה מאוד כסף הולך אל הכיסים של ''הלא מוכשרים שבמעגל'' (אלא אם אתה מגדיר ''כשרון'' בתור ''הכשרון לעשות כסף'', שזה לא דבר רע לכשעצמו, אבל אז לא כל כך ברור שצדק הוא חלוקה לפי כשרון בלבד). אין לי דרך לבסס את המחשבות הללו, אז אפשר להסכים שלא להסכים. אגב, אם צדק הוא ''חלוקה לפי כשרון'', אז לתת לחלק מהאנשים הלא מוכשרים בניו אורלינס לטבוע זה ''צדק''. אולי כדי לשנות קצת את הגדרת המילה, כי זה מרגיש לי טיפה לא, אה, צודק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת, אה, לא צודק. מאוד לא צודק. מה גם שה"כשרון" של הדוגמנים/ות, שחקנים/יות וחלק גדול מזמר/ות הפופ מתמצה בהופעתם החיצונית. מה אשמים כל שאר השישה מיליארד שנולדו פחות יפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיזהר קצת כאן. מהר מאוד אפשר גם להגיד "מי אלו מדעי הגרעין האלו שיקבלו משכורות מנופחות וקביעות של פרופסורים? ה"כשרון" שלהם מתמצה בזה שהם נולדו חכמים, מה אשמים השישה מיליארד האחרים"? אפילו מראה חיצוני הוא לא גורם שנקבע בצורה מוחלטת עם הלידה. לא כולם מסוגלים להיות יפים גם אם יתאמצו, אבל זה לא אומר שרבים מאלו שהם יפים לא צריכים להתאמץ בשביל זה. מה גם שקשה לומר שה"כשרון" מתמצה ביופי בלבד - לדעתי האישית יש המוני שחקנים/ות וזמר/ות חסרי כל כשרון בולט בתחומם (משחק/שירה) שנחשבים לכאלו שהגיעו לאן שהגיעו בגלל המראה החיצוני - ולא נראים מדהים במיוחד (כמובן שגם לא גרוע) כך שיש איזה גורם נוסף שמעורב כאן. היה דיון מעניין כאן (אני לא זוכר בדיוק איפה) בדיוק בשאלה האם צריך לתגמל על כשרון או על מאמץ. לדעתי תגמול על מאמץ בלבד מוביל לאבסורדים. לכן כדאי אולי לאמץ את הגישה לפיה כן מתגמלים על כשרון (מי זה בעצם הברנש שאחראי על התגמולים?), אבל גם ללא מוכשרים יש זכות לקבל הזדמנות לחיות חיים ברמה בסיסית לפחות (כש"רמה בסיסית" פירושה, בתור התחלה, "לא למות כשיש הוריקן רק כי הממשלה לא טורחת לחלץ אנשים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכשרון של המהנדסים/סות, מדענים/יות וחלק גדול מהמנהלים/ות מתמצה באינטליגנציה שלהם. מה אשמים כל שאר השישה מיליארד שנולדו פחות חכמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תושבי ניו אורלינס בחרו במצבם מרצונם החופשי. אף אחד לא כפה עליהם לגור בניו אורלינס (ואף אחד לא הסתיר מהם את מזג האוויר בניו אורלינס, מצב הסכרים בניו אורלינס או את הקרבה לביצות). אף אחד לא כפה עליהם שלא לקנות רכב פרטי. אף אחד לא כפה עליהם שלא לבנות בתים גבוהים וחזקים יותר. אף אחד לא מנע מהם לצאת מניו אורלינס. אף אחד לא כפה עליהם להשתמש במוצרי בנזין זולים. זה שהם בחרו, מרצונם החופשי. להמשיך ולקחת את הסיכון זו החלטה רציונלית שלהם. בו לא נעמיד פנים, הרעיון שהמדינה צריכה להשקיע כסף, כסף שנלקח מאזרחים שידעו להכין את עצמם מראש, בשמירה על חייהם של אותם תושבים חסרי אחריות הוא רעיון מוזר ולא הוגן. אי הצדק כאן הוא כפול, אתה גם לוקח בכוח כסף ממני (האזרח שידע לא לגור בניו אורלינס) וגם נותן אותו לאותם עצלנים שנהנו כל שנה מהמארדי גרא. אני קיבלתי את ההחלטה שלי, הם קיבלו את ההחלטה שלהם, הם ראו הרבה ציצים, אני ישן במיטה יבשה1. מה יותר צודק מזה? 1 ?! 2 אני לא עומד מאחורי התשובה הזאת. פשוט חייבים להודות שמאחורי המילים היפות של כל אידיאולוגיה קיצונית עומדות בעיות שהיא לא באמת פותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא עומד מאחורי התגובה, לא נראה לי שיש הרבה טעם לענות לה - הדיון סביבה כבר התנהל לא מעט פעמים כאן עם שוקחופשיסטים שאכן עמדו מאחוריה (ואני חושב שאתה מציג את העמדה של השוקחופשיסטים בצורה מעט קיצונית וקריקטורית). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |