בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 12/09/05 23:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם בלי להיות תומך קיצוני של שוק חופשי אני מתקשה למצוא בעיה בכך שאדם עשיר מבזבז את הכסף שאביו הרוויח. דווקא נראה לי טיעון בעד השוק החופשי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים, ומצד שני לא נעים לחשוב על האפשרות שה"בזבוז" הזה יוצר שני מעגלים של בני אדם: אלו ש"מבזבזים" כספים ולמעשה מחליפים כספים אחד עם השני (כי הרי הם הולכים לפאבים אחד של השני, קונים בגדי מעצבים אחד של השני וכו', והפועלים שבתחתית הסולם רואים רק גרושים מזה) ואלו שאין להם כסף ולכן הם לא מבזבזים כלום, לא מרוויחים כמעט כלום וכשבאה קתרינה הם טובעים. שאט הנפש שאני חש למקרא הכתבה (ובפרט למקרא ציטוטים כמו זה שהבאתי) הוא סובייקטיבי לחלוטין, אבל אולי אפשר לזרוק גם אותו למשוואה בנוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך כדי החלפת הכספים האלה, הרבה כסף נופל מהכיסים של הלא מוכשרים שבמעגל , חלק ממנו באמת אל כיסיהם של המוכשרים שבמעגל, וחלק ממנו לכיסים של המוכשרים במעגלים האחרים (נגיד, אותה בת עניים יכולה באמת לההפך לדוגמנית ולהרוויח כסף). נכון שמעוטי הכשרון במעגלים האחרים לא נהנים מהבזבזות. יש בזה משהו צודק (אם אתה מקבל את העיקרון שצדק הוא חלוקה לפי כשרון). אני מרגיש הרבה יותר שאט נפש כשאני נזכר שבת דודה שלו היא חברת כנסת (לא בגלל שהיא בת דודה שלו, אלה בגלל שהיא מי שהיא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בגלל מי שהיא" או בגלל מי שהיא יוצאת עמו? תודה שאם היא היתה חברה של אלימלך היית משנה את דעתך מקצה לקצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מי היא יוצאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר גם מאיפה באיזה מחלקת נוער שיחק כל אחד מהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות את הדעה לגבי הטעם שלה. (אגב, הלהיט החם הוא לא אלימלך, אלא אלמדון. אפילו לשם שלו יש משמעות ערכית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ סמיילי אוהד את האדומים (לפחות בכדורסל הוא היה שותף לחגיגות העליבות שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב שמעט מאוד כסף הולך לכיסים של ''המוכשרים במעגלים האחרים'', והרבה מאוד כסף הולך אל הכיסים של ''הלא מוכשרים שבמעגל'' (אלא אם אתה מגדיר ''כשרון'' בתור ''הכשרון לעשות כסף'', שזה לא דבר רע לכשעצמו, אבל אז לא כל כך ברור שצדק הוא חלוקה לפי כשרון בלבד). אין לי דרך לבסס את המחשבות הללו, אז אפשר להסכים שלא להסכים. אגב, אם צדק הוא ''חלוקה לפי כשרון'', אז לתת לחלק מהאנשים הלא מוכשרים בניו אורלינס לטבוע זה ''צדק''. אולי כדי לשנות קצת את הגדרת המילה, כי זה מרגיש לי טיפה לא, אה, צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת, אה, לא צודק. מאוד לא צודק. מה גם שה"כשרון" של הדוגמנים/ות, שחקנים/יות וחלק גדול מזמר/ות הפופ מתמצה בהופעתם החיצונית. מה אשמים כל שאר השישה מיליארד שנולדו פחות יפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיזהר קצת כאן. מהר מאוד אפשר גם להגיד "מי אלו מדעי הגרעין האלו שיקבלו משכורות מנופחות וקביעות של פרופסורים? ה"כשרון" שלהם מתמצה בזה שהם נולדו חכמים, מה אשמים השישה מיליארד האחרים"? אפילו מראה חיצוני הוא לא גורם שנקבע בצורה מוחלטת עם הלידה. לא כולם מסוגלים להיות יפים גם אם יתאמצו, אבל זה לא אומר שרבים מאלו שהם יפים לא צריכים להתאמץ בשביל זה. מה גם שקשה לומר שה"כשרון" מתמצה ביופי בלבד - לדעתי האישית יש המוני שחקנים/ות וזמר/ות חסרי כל כשרון בולט בתחומם (משחק/שירה) שנחשבים לכאלו שהגיעו לאן שהגיעו בגלל המראה החיצוני - ולא נראים מדהים במיוחד (כמובן שגם לא גרוע) כך שיש איזה גורם נוסף שמעורב כאן. היה דיון מעניין כאן (אני לא זוכר בדיוק איפה) בדיוק בשאלה האם צריך לתגמל על כשרון או על מאמץ. לדעתי תגמול על מאמץ בלבד מוביל לאבסורדים. לכן כדאי אולי לאמץ את הגישה לפיה כן מתגמלים על כשרון (מי זה בעצם הברנש שאחראי על התגמולים?), אבל גם ללא מוכשרים יש זכות לקבל הזדמנות לחיות חיים ברמה בסיסית לפחות (כש"רמה בסיסית" פירושה, בתור התחלה, "לא למות כשיש הוריקן רק כי הממשלה לא טורחת לחלץ אנשים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכשרון של המהנדסים/סות, מדענים/יות וחלק גדול מהמנהלים/ות מתמצה באינטליגנציה שלהם. מה אשמים כל שאר השישה מיליארד שנולדו פחות חכמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תושבי ניו אורלינס בחרו במצבם מרצונם החופשי. אף אחד לא כפה עליהם לגור בניו אורלינס (ואף אחד לא הסתיר מהם את מזג האוויר בניו אורלינס, מצב הסכרים בניו אורלינס או את הקרבה לביצות). אף אחד לא כפה עליהם שלא לקנות רכב פרטי. אף אחד לא כפה עליהם שלא לבנות בתים גבוהים וחזקים יותר. אף אחד לא מנע מהם לצאת מניו אורלינס. אף אחד לא כפה עליהם להשתמש במוצרי בנזין זולים. זה שהם בחרו, מרצונם החופשי. להמשיך ולקחת את הסיכון זו החלטה רציונלית שלהם. בו לא נעמיד פנים, הרעיון שהמדינה צריכה להשקיע כסף, כסף שנלקח מאזרחים שידעו להכין את עצמם מראש, בשמירה על חייהם של אותם תושבים חסרי אחריות הוא רעיון מוזר ולא הוגן. אי הצדק כאן הוא כפול, אתה גם לוקח בכוח כסף ממני (האזרח שידע לא לגור בניו אורלינס) וגם נותן אותו לאותם עצלנים שנהנו כל שנה מהמארדי גרא. אני קיבלתי את ההחלטה שלי, הם קיבלו את ההחלטה שלהם, הם ראו הרבה ציצים, אני ישן במיטה יבשה1. מה יותר צודק מזה? 1 ?! 2 אני לא עומד מאחורי התשובה הזאת. פשוט חייבים להודות שמאחורי המילים היפות של כל אידיאולוגיה קיצונית עומדות בעיות שהיא לא באמת פותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא עומד מאחורי התגובה, לא נראה לי שיש הרבה טעם לענות לה - הדיון סביבה כבר התנהל לא מעט פעמים כאן עם שוקחופשיסטים שאכן עמדו מאחוריה (ואני חושב שאתה מציג את העמדה של השוקחופשיסטים בצורה מעט קיצונית וקריקטורית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאפשר לפתח קצת יותר את הנושא (דורון שדמי ואלון עמית: חכו חכו..) אחת מתופעות הלוואי של כלכלת שוק היא השטחה מסוימת של ערכים. לא רק בתי ספר וארגונים וולונטריים נוטים להתנהל כמו עסקים ומכפיפים עצמם לעקרונות של הפקולטות למנהל עסקים, אלא כל שאר ענייני בני האדם הופכים מכוונים ל"שורה התחתונה במאזן". כסף. גם בעבר היו אנשים עשירים ומי שיאמר שלא הסתכלו עליהם בקנאה משקר, אולם אין ספק שלא ניתן להשוות את המצב להיום. יותר ויותר ערכו של אדם והצלחתו בחיים נמדדים כולם לפי מספר אחד. לא משנה איך, למה, בזכות מי ועל חשבון מי, מה שבאמת חשוב זו השורה התחתונה. אפשר להסביר את זה ע"י כך שאנשים הם שטחיים ומאז ומתמיד הם העריצו הצלחה - כל השאר זו צביעות. אני לא חושב כך, ונראה לי שיש לראיית העולם של כלכלת השוק יד בדבר. אם מספרים לנו שהצלחה כלכלית היא בעצם מדד לכישרון, העזה, ליכולתו של אדם לספק את צרכיהם של אחרים ולתרומתו לקהילה, יש הגיון במסקנה המתבקשת - בעלי הממון מפגינים איכויות אישיות נדירות. אפשר לראות את זה באופן המגוחך ביותר בראיונות הדביקים של מנכ"לים למוספי הכלכלה בהם הם מוצגים בקונטקסט של המלך-הפילוסוף, ובאופן דומה וצורם פחות זה נוכח בכל מקום כמעט בחיי היום-יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה מספרים לנו שהצלחה כלכלית היא מדד לכשרון, העזה, ליכולתו של אדם לספק את צרכיהם של אחרים ולתרומתו לקהילה? אני שומע בתקשורת הרבה (בצורה חיובית) על אנשים לא עשירים במיוחד שמתנדבים במקום זה או אחר, תורמים לקהילה ואומרים שהם מלאי סיפוק, ואלו הסיפורים הדומיננטיים שאני שומע בתקשורת, אז כנראה שזה לא באמצעי התקשורת שאני מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד אדם עשיר שמבזבז את הכסף שאביו הרוויח: "יום לפני. אף אחד לא חלם ולא היה לו מושג שבכלל הקפאת הליכים זה אופציה. להיפך, כולנו ידענו שהבנקים היו מבסוטים שהזרמנו כסף. בעשר בלילה הבנקים אמרו לנו ללכת להקפאת הליכים. מאותו רגע זה כבר לא היה בידיים שלנו. היינו בשוק פשוט. לא האמנתי. בבוקר הייתי בטוחה שנקום וזה לא יהיה נכון. הייתי בטוחה שהם יגידו לנו שזה טעות" תמי מוזס בורוביץ' על נפילת קלאבמארקט http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |