בתשובה להאייל האלמוני, 10/09/05 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאוחר יותר 1. 1 בהסתברות 1 2. 2 זו הפעם האחרונה שאני משתמש בבדיחה הזו 1. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השארתני פעורת פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? ובהזדמנות חגיגית זו: למה שלא תבחרי כינוי1? הרבה יותר נוח לשוחח עם מישהו כשיש תחושת המשכיות. 1 למשל: פעורת הפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי נדהמתי. קרי, התנגשתי חזיתית בגבולות הבנתי. דהיינו, נאלצתי להכיר בקוצר בינתי. בקיצור, מה רצית לומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשת לדעת מה מענין (אותי או בכלל) בהסתברות. השבתי שאסביר מאוחר יותר מה מענין אותי בהסתברות 1, כיון שהרגשתי שאיני יכול להבטיח כי בכל תרחיש עתידי אפשרי אענה לך. מאחר וזו בדיחה שחוקה הבטחתי לא לשוב ולהשתמש בה וגם כאן רק בהסתברות 1. כיון שכך נמצאתי מוכיח כי מאורעות בהסתברות 0 אכן יכולים לקרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנעת בהסתברות 1 שטרם ענית ישירות על שאלתי. ויש הסתברות שואפת לאפס שאני מייצגת את האדם הסכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מנסה לרמוז לי שעליי לסכור את פי? לא מנומס. אני מבטיח לענות מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא מנומס"? והא זה מנומס בעיניך להשתמש נגדי בפליטות המקלדת שלי?נו, באמת...:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעורת הפה (והטלפיים :-), תגובה 330383. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא איכפת לי לקחת את התגובה שמסרת לי בנדיבותך, רק אל תבקש שאקח את זו שקדמה לה. יש גבול למה שאני יכולה לעכל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שקדמה לה זו זו עם העצים? ואיך בכלל יכול להיות גבול אם המושג עצמו מלא סתירות? :-) ברצינות, מה שכתבתי זה מספיק "מענין בהסתברות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי, איזה מין מונאדי אתה שאתה שואל שאלה כזאת? הסתירות עצמן מציבות גבול תודעתי ברור... ולשאלתך הרצינית - בהסתברות 1 (בהפחתת גבול הסדרה 1, 1/2, 1/4...) עניתי לך.:) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |