בתשובה להתייר, 10/09/05 12:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזה נימוק מוזר. מתי כבר אנשים נתקלים בחצאי שורות? למה זה טוב? (אולי להציץ בעיתון של השכן, כשהוא מקופל). אגב, מי שקורא, מעבר לאנגלית, שפה שלישית (הנכתבת באותיות לטיניות) חווה קושי כפול: גם התעכבות על הצורה הוויזואלית של האותיות וגם עוד שבריר שנייה להבנת התוכן. ודבר שלישי: כשאני קוראת עברית העין חולפת לא על פני מילים אלא על פני שורות או קטעים שלמים. כמובן שאני לא "סופגת" את כל התוכן לפרטיו, אבל קולטת משהו ממה שנכתב בפסקה. אני מכירה עוד אדם-שניים שקוראים כך, מטבעם וללא תכנון או למידה מוקדמת, באופן שמאפשר קריאה מהירה מאוד (יותר מזו שלי). להרגשתי, העולם (האורייני) נחלק לאנשים שקוראים מילה-מילה ולאנשים שמרפרפים על פסקאות ועמודים שלמים. החיסרון בזה הוא כמובן שטחיות מסוימת בהבנת הנקרא, ולפעמים דילוג על מילה קריטית ("לא"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני הטיעון הוא שניתן לקרוא אותיות לטיניות אפילו אם הם חצויות, כלומר ניתן לקרוא אותן ביתר קלות וביתר בהירות בפחות מאמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שבמסלול מקביל אלייך נוסעת משאית, אבל את לא יכולה לראות מה כתוב עליה כי יש מכונית נוספת ביניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום לקרוא כתובות על משאיות? תתרכז בנהיגה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר? אתה השתגעת? לתת לאשה לנהוג?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עד שיורידו לי את הגבס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקרה בפעם הקודמת שנתת לה לנהוג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקרה בפעם הקודמת שהתחצפתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהסברתי את עצמי כהלכה, אבל בקריאה שניה, נראה שלא. היות וניתן לקרוא *אפילו* אותיות חצויות באותיות לטיניות לעומת אותיות עבריות, אזי ניתן לומר כי שהן לא חצויות, כמו שהן בדרך כלל, הן נקראות יותר ברור ובפחות מאמץ. מספיק מבט חטוף יותר בכדי להצליח לקרוא את האות כהלכה. דרך אגב, אם מתייחסים להצעה לליטון שהופיע בדיון זה, של אותיות לטיניות בצירוף מגוון צ'ופצ'יקים מכיוון שונים וכובעים למינהם, אזי ליתר פשטות בקריאה של אותיות לטיניות מעט מאבדת מחוזקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ''כשהן לא חצויות''. עניין המבט החטוף קשור לדעתי לשפה שאדם מכיר מילדות, ולא לאופי הסימנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. וכשאת מכניסה בדיון כזה את תיקון השגיאה שלי למרכאות, זה נראה כמו עילגות, ולא כמו פליטת מקלדת תמימה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Very true. (Sorry, I don't have Hebrew on this machine.) Look, therefore, at:
http://www.clamr.net awr- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב השוני באותיות העבריות מופיע למעלה ובאמצע, כי, כמו ששמן מעיד עליהן, מרובעות בעיקרן. זה לא מעיד כלום על אופן הקריאה שלהן כשהן שלמות. בנוסף, לחלוטין לא ברור לי למה מישהו טרח לבדוק את מידת היעילות של אותיות לטיניות כשהן חצויות. באמת אין לאקדמאים דוברי אנגלית מה לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שבגרמנית מלים כמו "לא" מופיעות בסוף המשפט. האם נראה לך שזה היה מקל עלייך לשים לב אליהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא" בא בגרמנית מייד אחרי הפועל, או אחרי המושא הישיר אם הוא קצרצר (pronoun). הפועל (הראשי) בא במקום השני במשפט, כמו באנגלית (כמעט). ה"לא" יוצא בסוף המשפט רק במשפטים קצרים במיוחד: אני לא אוהב אותו, אתה לא בא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאפשר ודאי להבין, אין לי מושג בשפה הזאת. אבל אולי טעיתי רק במלה ולא במשמעות: כלומר, מה שנאמר לי הוא שבדרך כלל אין לדעת אם משפט הוא חיובי או שלילי עד לסיומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם שלילה, כאמור, לא במיוחד, אבל יש חלקים קריטיים אחרים במשפט - החלקים המעניינים של הפועל בסוגי משפטים מסויימים - שבאופן בוטה לסוף המשפט, בגרמנית, גם כשהסוף מי ישורנו, נדחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. היותר לי לשאול אם זו לך, הגרמנית, משחר נעוריך, שפת אם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך זו! האם מאסטר YODA, ממלחמות הכוכבים, המדבר כך, גרמני הוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
If Yoda in force so strong is, why words, in right order, cannot put he?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפת סבתא, אבל דלגה לחלוטין על האב. יגעתי עליה בבגרותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Whenever the literary German dives into a sentence, that is the last you are going to see of him till he emerges on the other side of his Atlantic with his verb in his mouth." (האם צריך לציין את המקור?)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארק טווין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. גם הצעתו לגירמון1 השפה האנגלית זכורה לטוב. _____________ 1- מה שמותר לירדן מותר גם לשוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלימדתי הולנדית למתחילים לישראלים (היה צריך להתפרנס), הייתי ממשילה את המשפטים האלה לסנדוויץ'- משני הצדדים פרוסות לחם (המשפט הפשוט), וביניהם אפשר לזרוק כל מה שבא ליד: תיאורי מקום וזמן, תואר הפועל, מושא וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית קיים ביטוי sandwich talker שמתייחס לאנשים החוזרים על אותה מילה בתחילת המשפט וסופו. בארץ זה בד"כ מאפיין זקנים חטטניים או סתפ נרגנות- "הרסת את המחשב,הרסת!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימי זה אפיין את הרס''רים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב לחזור על המילה האחרונה או הדברים האחרונים שכתבתי לפני משפט הסגר שהתבדר, כדי שיהיה ברור למה ההמשך מתייחס. ברור לי שאימצתי ולא המצאתי את המנהג הזה, אבל אני לא מצליח להזכר ממי. איזה פלח אוכלוסיה מזכיר לכם המנהג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסחאים. אני זוכר במעורפל מערכון כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הURL של האתר אתה למד שלא מדובר במסחאים אמיתיים. מסחאי אמיתי לא היה כותב http://www.netserver.co.il/atarim/tavor.htm אלא http://www.netserver.co.il/atarim/tabor.htm __ ותודה מיוחדת לזיגי תבּוֹרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מסחאים חיים יש, שעדיין מדברים בניב גלילי? מה גם שכמדומני תעתיק מדוייק יותר היה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתי מראה לך על איזה מסחה אני מדבר, אבל גיגול מהיר הראה לי שמאלנים קיצוניים השתלטו על הכפר והם מנסים להקים שם מאחז אוהלים בלתי חוקי (הם ביקשו כסף לגנרטור רחמנא ליצלן, הם עוד לא למדו מהערבים/מתנחלים איך להתחבר לחשמל חינם ?), מצד שני הם שלטו ביד רמה במקום (ואף שינו את שמו) גם לפני כן, כאשר הם עשו "שוק אותנטי" מהכפר (הכל תוצרת סין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קהלת מוכן לתמוך בהוכחות את ההאשמה שהמתנחלים מתחברים לחשמל חינם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם עובדים בחברת החשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי וייל ב"שער האחורי" ציטט פעם אני לא זוכר את מי: "הגרמנים שמים חלק אחד של הפועל בתחילת המשפט כמו פרוסה אחת של סנדביץ', את החלק השני בסופו כמו הפרוסה השניה, ובאמצע הם דוחפים כמה גרמנית שהם יכולים." (וגם: "אני מלמד את הכלב שלי גרמנית. הוא זקוק למשמעת.") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם שוכחים את חסרונו האדיר של כתב לטינות בעידן המקלדת! בעברית אין אותיות גדולות. איזו הקלה, איזו רווחה לעבור מכתיב אנגלי לעברי. וההקלה אינה רק פיזית. ל-Capital Letters חוקיות פשוטה אמנם, אולם היא יכולה להפוך מסובכת די מהר, כאשר הכותב עושה שימוש במילה או בצירוף פעם כמילה רגילה ופעם כמונח. כאשר כותבים מחקר על המונח עצמו העניין מסתבך עוד יותר. כתבתי פעם עבודה על מהי Comparative Literature. לעתים היה עליי לכתוב באותיות גדולות כי כיוונתי אל תחום המחקר הממוסד ולעתים היה עליי לכתוב בקטנות כי כיוונתי רק אל סוג כזה של מחקר באופן כללי. שגיאה בסיווג הזה עלולה ליצור שגיאות לוגיות של הנחת המבוקש, או הוכחה במקום שבו עוסקים במסקנה. לא פעם בלבלתי וכבר לא ידעתי איך לפתור את הסוגיה או מה ההבדל שאני עצמי מבקש ליצור.טעויות מקריות מסבכות את העניין עוד יותר, וקורא עלול להסיק מסקנות לא נכונות משגיאה או אפילו מן הצורה הנכונה. למשל בכותרת כל האותיות שבראש המילה הן גדולות, וזה מטשטש את ההבדל בין מונח לסתם מילה בכותרת. בקיצור, ברדק שלם. בעברית הבעיה לא קיימת כי מראש דואגים להבדיל כשיש להבדיל, ועושים זאת במשפט ולא באות. יותר עבודה אולי, אבל יש פחות בלבול. תחי האות העברית! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמני המחסור באותיות גדולות הוא אחד החסרים הגדולים של השפה העברית. קח דוגמא פשוטה כמו חיפוש ויזואלי של שם בטקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדואל, ממה שראיתי, איש לא מקפיד כבר על אותיות גדולות גם באנגלית. אפילו לא ב-I. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד תלוי מי השולח ומה המסמך. מסמכים רשמיים רחבי תפוצה תמיד זוכים להקפדה, כמו כן היתי רוצה לראות מישהו ששולח קורות חיים בלי לטרוח לכתוב I. ישראלים אמנם לא מקפידים על פורמליות, אבל לכל דבר יש גבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא לא דיברתי על ישראלים. מצד שני, לא דיברתי על מסמכים רשמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלימדו אותי לכתןב קורות חיים המליצו לצמצם עד למינימום את השמוש ב I. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי צריך חיפוש ויזואלי? הקש ctrl F. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשה זו תאפשר לו לחפש - בדף האינטרנט כמו גם במסמך הוורד ובקובץ האקרובט מילות מפתח העולות בראשו. במקום לסרוק סריקה ויזואלית אחר אותיות גדולות, שמציינות שם, ניתן פשוט לחפש את המילה המבוקשת. זה מאוד שימושי באי-בוקס בני עשרות ומאות עמודים. כמו גם בדיוני אייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל חשבתי שכל העניין הוא לחפש שם ששכח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עולם גדול, רחב ואמיץ מחוץ לאינטרנט. אני חוזה עולם עתידי בו נייר ישמש כבסיס עליו יכתבו הגיגים שונים. אני צופה שיקראו לזה ''מגילה'' או אולי ''ספר.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מגילה מתחיל הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בהתחלה חשבנו שהמחשב האישי הוא מחשבון. אז גילינו איך להפוך מספרים לאותיות בעזרת ASCII וחשבנו שהוא מכונת-כתיבה. אז גילינו את הגרפיקה, וחשבנו שמדובר בטלוויזיה. עם בוא האינטרנט, גילינו שמדובר בחוברת" (דגלאס אדאמס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה שאתה חוזה הדרדרות טכנולוגית שתוביל להיעלמות המחשבים ואולי אפילו הדפוס, וחזרה לכתיבה על פפירוסים כדרך אבותינו? כי אני צופה שברגע שיהיה מכשיר דק, בגודל סטנדרטי של ספר, שיציג אותיות בצורה יותר קריאה ממסך מחשב ויהיה אפשרי להכנס איתו למיטה ולהטעין אותו בדומה ללפ-טופ - ידפיסו פחות ספרים, ועולם הספרות יעבור מהפיכה דומה לעולם המוזיקה בעקבות המצאת ה-MP3. וזה יהיה בקרוב מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על התרומה של המצאה כזאת לאיכות הסביבה. אגב, איזו מהפכה עבר בדיוק עולם המוזיקה? האם מוזיקאים מצאו מקורות רווח חדשים, או שהם פשוט התרגלו להרוויח פחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. במהפכה העוברת על עולם המוזיקה עסקינן, לא ברווחת המוזיקאים. המהפכה התעשייתית היא עדיין מהפכה, גם אם נגר שבונה רהיט, נהנה מיצירת מוצר מוגמר ומיוקרה כאומן וכבעל סדנא מתדרדר לדרגת פועל בסרט נע שמרוויח גרושים. 2. אני לא משוכנעת עד כמה המוזיקאים מרוויחים מלכתחילה, עם חברות התקליטים העושקות אותם. 3. אני משערת שבסופו של דבר מוזיקאים יתחילו להרוויח יותר ממופעים / יעקפו את חברות התקליטים, יקליטו בעצמם ויאפשרו הורדה תמורת תשלום (תהליך שכבר קורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם הסופרים לא ירוויחו ממקורות אחרים (ממה הם ירוויחו, מהרצאות וערבי קריאה?). המשמעות של זה היא שלא ישתלם להיות סופר, ולכן יצאו הרבה פחות ספרים. האם זה העתיד שצפוי לספרות? יש לך רעיון איך או למה יתקיימו אותם תרחישים שאת מתארת בסעיף מס' 3? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הפתעה בשבילך, לא משתלם להיות סופר. לרוב רובם של הסופרים משרה נוספת בה הם עוסקים לפרנסתם. תשאל את עמוס עוז כמה הוא מרוויח מספר לעומת כמה הוא מרוויח מהרצאות / ערבי קריאה. וזה עוד עמוס עוז. רוב הסופרים לא מוכרים כמוהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשאל אותו בפעם הבאה שאני אתקל בו במעלית. אגב, אם יעבור גם זמר בסביבה, אני אוכל לשאול אותו כמה הוא באמת מרוויח. זה תמיד נשמע לי מוזר שבדיונים מתייחסים אל חברות התקליטים בתור שיא הקפיטליזם המרושע, בעוד שהן כמעט אף פעם לא פוגעות במתדיינים עצמם. יתרה מזאת, תמיד מציינים שהן *גוזלות* כסף מהזמרים, שעה שהזמרים בחרו לקבל מהם שירות, שאלמלא הוא לא היו מרוויחים כסף כלל. בעיה שלישית שיש לי עם האשמת חברות התקליטים היא שאני אף פעם לא שמעתי אותה ממוזיקאי, אז אין לי שום דרך לדעת אם היא מוצדקת מבחינה עובדתית, וכמה היא נוראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמרוד לב. בהרצאה בפקולטה למשפטים, אונ' חיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא בטוחה לגבי עמוס עוז. אני יודעת שצרויה שלו הצליחה לשלם חלק גדול מהדירה שהם קנו משכר הסופרים שלה, וזאת אחרי ''קצת'' הרבה פחות ספרים ו''קצת'' הרבה פחות פרסום מעוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צרויה שלו הוציאה את הספר שלה בהוצאה הפרטית של רם אורן, שמתגאה בתמלוגים המכובדים שהוא משלם, להבדיל משאר ההוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל עמוס עוז בכל זאת הוציא הרבה יותר ספרים ויצאו לו מוניטין גדולים יותר וספריו הם רבי מכר כבר שנים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן, צרויה שלו היא לא דוגמה מייצגת. השוואה נדל''נית-פיננסית של עוז מול, נאמר, גרוסמן, יהודית קציר ואתגר קרת, היתה הרבה יותר מאלפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, אותם אינני מכירה ברמה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להתערב בהרגלי המיטה שלך. עד שעולם הספרות יעבור מהפכה כזו, יש עוד דרך ארוכה. בנתיים צריכת הנייר העולמית הולכת וגוברת ולו משום העובדה שאת כל המאמרים הארוכים שקיימים במאגרים מקוונים אנשים מעדיפים להדפיס כי, (1) יותר נוח לקרא, מכל אספקט שתבחרי, (2) אם רוצים לסמן ולהוסיף הערות. דבר נוסף, אם את לא יודעת את השם אותו את מחפשת, איך תדעי מה לחפש? נניח שאת רוצה לראות מי מוזכר בטקסט של מאמר מדעי? עוד נקודה היא האבחנה בין שמות של אירגונים, מקומות, מושגים וכיוב'. לדוגמה The Republicans are democrats או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנעת עד כמה הצריכה באמת גוברת: 1. כמות הנייר להדפסה שאנשים קונים עדיין קטנה לאין ערוך מכמות הנייר של אלפי ועשרות אלפי העותקים שמודפסים מכל ספר. 2. כשמדובר בקבצים גדולים באמת - אנשים מעדיפים לקנות את הספר (עזוב את עלות הנייר - מחסניות הדיו עולות חצי ממחיר המדפסת. אלא אם זו מדפסת לייזר. או שהם יכולים להדפיס בעבודה). 3. אני אישית קוראת מאמרים בעלי גודל בינוני על המסך. (אבל אני לא צריכה לסמן הערות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נער הייתי וילד נשארתי אבל אני זוכר את היום בו הוכרז - מעתה עוברים ל Paperless Office, כן כך חצי עברית חצי אנגלית, כדוגמא למגבלותיה של השפעה העברית. רמת השכנוע שלך מענינת אבל אני מסתמך על דברים שקראתי בקשר לתיצרוכת הנייר העולמית. צריכת נייר עיתון נמצא בירידה, אבל ספרים צורכים נייר, ומשרדים וטפסים בשלושה העתקים. אני לא יודע מה תרומת הצרכנות הביתית לצריכה הכללית. נכון, ישנם כמה פרוייקטים גדולים שמעלים מאות אלפי ספרים למאגרים ממוחשבים. את חושבת שזה במטרה לחסוך נייר או להקל על חיפוש ונגישות. השאלה היותר חשובה לעניננו היא כמובן אם את חושבת שמעלים ספרים למאגרים מקוונים כדי לבטל את האות הגדולה? השאלה הזו חורגת מתחום כמות הנייר הנצרכת וראי את הדוגמא שהבאתי ממממקודם - This Democract is no democrat. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מעלים ספרים למאגרים מקוונים *כדי* לבטל את האות הגדולה? כמובן שלא! אני לא סבורה שביטול האות הגדולה הוא יעד כלשהוא אצל מישהו. פרט, אולי, מחברי "האגודה לביטול האות הגדולה בשפות לטיניות". אם זה יקרה אי פעם, ואני בספק, זה יהיה תוצר לואי, שיקח עוד שנים הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיטלקית (שפה לטינית מובהקת) השימוש באותיות גדולות צנוע ביותר.למשל שמות של מקומות וכו' לא חייבים לקבל אות גדולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התנצלות! האמור לעיל היה צריך להיות "שפות הנכתבות באותיות לטיניות". אנגלית, למשל, היא לא שפה לטינית אלא גרמאנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי מסמכים אנגליים בני מאתיים שנה, שבהם כל שם עצם התחיל באות גדולה, כמו בגרמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו הצטרפות מקרים. חיוניות האותיות הגדולות ותרומתן להעשרת יכולת הביטוי הודגמה בפרק של שבת בסימפסונס , אמו האבודה של הומר שולחת לו מסרים עי האותיות התחיליות של המשפטים ב- upper case כמובן. נדמה לי שקוראים לזה אקרוסטיכון או משהו דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אקרוסטיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמנית *כל* שם עצם מתחיל באות גדולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בכתיב תקני כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כמו בלבול מוח קיצוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שבעיני הגרמנים ניקוד או אותיות סופיות נראה מטופש לא פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ניקוד זה יהיה צודק, כמובן. לגבי אותיות סופיות - יש הבדל מבחינת קלות ההקלדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה נזכרתי בבני הטיפש עשרה ששולחים מסרים לערוץ 24 (רצים על המסך) עם בקשה לראות "קליף של הראל מויאל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בכך? הם כנראה רוצים לראות את מויאל מחקה את ריצ'רד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנים ספורות איזה אידיוט ניסה להוציא פטנט על האלגוריתם המופלא הזה לבחירת אות תחילית/סופית בסמסים. האם אני מדמיין? ואם לא - מה עלה בגורלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטלפונים של סמסונג (אאל''ט) כאשר מקלידים את אחת האותיות כמנפצ, באופן אוטומטי היא מוצגת כאות סופית. אם מתקבלת אחריה אות נוספת (ללא רווח) היא הופכת לאות אמצעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זהו האלגוריתם המופלא. אבל האם זכרוני העמום מטעני בדבר ניסיון של סמסונג להוציא על זה פטנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להוציא פטנט על אלגוריתם טרוויאלי? יש מומחה לפטנטים בקהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אף אחד לא עשה זאת קודם בטלפון או במחשב הרי שזה ודאי חדש. זה גם לא נשמע לי טריוויאלי. הרי *כולם* עשו אחרת עד עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להבהיר: הפטנט איננו על האלגוריתם אלא על הצגת אותיות סופיות בטלפון כברירת מחדל בלחיצה על אות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי משונה. פטנט הוא על ה"איך", לא על ה"מה". לפעמים הויכוח הוא על האם מדובר ב"מה" או ב"איך" (dBase מול פוקס, נשמע לך מוכר?) אבל במקרה הזה ברור לגמרי שהצגת אותיות סופיות כאשר לא באה אחריהן אות נוספת, הוא בחזקת ה"מה" ולא ה"איך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מה" של היום הוא ה"איך" של אתמול. במקרה הזה, "איך כותבים בצורה נוחה עם אותיות סופיות?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לכתוב "סמסים" ולא להשתמש במילה העברית (ועוד בדיון לשוני שכזה!) מיסרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמס תמיד שעשע אותי. ואת מסרון לא הכרתי את הרגע... תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''סמס'' הרבה יותר נחמד. בפרט כשזוכרים שזהו כינוי חיבה לסמסון הגיבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, לטעמי. מילים עבריות נשמעות כמעט תמיד טוב יותר, וחוץ מזה, המילה עכשיו במאבק על מקום בשפה שלנו (שמעתי אותה בפרסומות ובחדשות קול ישראל, ואתה יכול לחפש אותה בגוגל), וכדאי לעזור לה. חבל להשתמש במילה הלועזית סמס (או SMS) במקומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפועל אינני משתמשת באף אחת מהן. גם לא במושא הוראתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו. שהמילה העברית תמיד מגיעה אחרי שמקבילתה הלועזית כבר השתרשה. הסמס כבר קיבלה שורש ונכנסה לפועל ("תסמס לי") ועכשיו באים אלינו עם "מסרון"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |