בתשובה ליובל פילמוס, 10/09/05 18:46
דבר חדש על ז'בוטינסקי 328913
שוקי שמאל • בתשובה ליובל פילמוס שבת, 10/9/2005, 20:57
לאחר הודאה חוזרת שאני לא ממש מומחה בנושא, הייתי רוצה בכל זאת לחלוק עליך בשתי נקודות.
הנקודה הראשונה היא המשפט ''ההתפתחות הוא מצורות הכתב בלבנון לצורות הכתב באיזורנו''. נדמה לי שהויקיפדיה מציינת את השפות השמיות-צפוניות (פיניקית, כנענית, עברית וארמית) כשפות אחיות ולא כעץ משפחה. הכתב פשוט דומה מדי ומרמז על מקור קדום משותף ולא על התפתחות זו מזו.
הנקודה השנייה היא שהכתב המרובע כלל לא היה הכתב של הפיניקים והעברים הקדמונים. כפי שכבר ציינתי הכתב הקדום העברי-פיניקי היה קרוב מאוד לאלפבית היווני המודרני, וקרוב יותר ללטינית מאשר לכתב העברי הבבלי המודרני יותר.
אני מנחש שהכתב העברי המרובע הוא התפתחות כלשהי של כתב היתדות האכדי. האכדית (האכדים היו שמיים שקדמו לאשורים ולבבלים) שימשה שפה בינלאומית במזרח הקדום ואני מנחש שהכתב שלה השפיע מאוד על מחליפתה הארמית.
מעניין לציין שהצורה של כתב היתדות והכתב הבבלי-ארמי-יהודי המרובע הם עניין של טכנולוגיה וגאוגרפיה. המצרים כתבו בדיו על נייר פפירוס (המיוצר מקני הסוף של הנילוס) ולכן הכתב שלהם התפתח בכיוון הגרפי והציורי. במסופוטומיה ובמזרח הקרוב הכתב נחרט ע''י חרטי אבן ומתכת על לוחות חימר ולכן התפתח בכיוון של כתב קווי וזויתי. באופן מופלא דוקא הכתב הזה ''מתאים'' יותר לעידן הדיגיטלי של ימינו.
דבר חדש על ז'בוטינסקי 328931
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל שבת, 10/9/2005, 22:29
ההסברים שאני מכיר לשוני שבין כתב החרטומים והיתדות לבין הכתב הפניקי ונגזרותיו (נדמה לי שקרוי כתב פונטי), נובעים מסוגי המשטר השונים שבתרבויות של עמקי הנהרות לעומת המקומות שתלויים בגשם. בעמקי הנהרות היו עריצויות ביורוקרטיות והמוני אכרים כמעט עבדים. כדי לנהל את מה שקרוי תרבויות הידראוליות, היה צורך באדמיניסטרציה מאד יעילה והכוח של האדמיניסטרציה היה ידיעת קרוא וכתוב וניהול חשבונות. ללא יכולת הניהול הזאת, היתה התרבות מתמוטטת. לכן הכתב היה מאד מסובך ולא שווה לכל נפש. כך היה גם בסין ששם היתה תרבות דומה וכתב בעל יותר מ20.000 סימנים.
במקומות שתלויים בגשם- בידיעת קרוא וכתוב לא היה כל כך הרבה עוצמה שלטונית.
דבר חדש על ז'בוטינסקי 328970
איפסילון • בתשובה לשוקי שמאל יום א', 11/9/2005, 1:28
בנקודה הראשונה אתה צודק (למקור הקדום המשותף קוראים "כתב פרוטו-כנעני").
בנקודה השניה אתה צודק במשפט הראשון.

"הכתב הקדום העברי-פיניקי היה קרוב מאוד לאלפבית היווני המודרני" - זה נכון, טכנית, אבל רק משום שהכתב היווני הוא צאצא מאוחר של הכתב הפניקי. היוונים פשוט לקחו את הכתב הפניקי/כנעני (כולל, אגב, שמות האותיות, שהם בעלי משמעות בשפות כנעניות, אבל חסרי כל משמעות ביוונית) - והתאימו אותו לצרכיהם (ובאיזשהו שלב גם הפכו את כיוון הכתיבה).

הכתב העברי המרובע (הידוע לעיתים גם בכינוייו "הכתב היהודי", "הכתב האשורי", ו"הכתב הארמי") איננו קשור לכתב היתדות בשום דרך. הוא אכן התפתח מהכתב הארמי - אבל גם כתב זה, כמו הכתב היווני, הוא צאצא ישיר של הכתב הכנעני. אמנם השינוי בצורות היה מהיר יותר (וניכר יותר) בין הכתב הכנעני לארמי - אך עדיין היה זה שינוי הדרגתי שאפשר לעקוב אחריו שלב אחרי שלב. נדמה לי שמהירות השינוי נבעה דווקא מהעובדה שארמית נכתבה בד"כ בדיו (בניגוד לכתובות הכנעניות/עבריות, שרובן חרותות באבן). אבל לגבי החלק הזה אינני בטוח כרגע.
כתב היתדות, ככל שידוע לי, לא נחרט באבן או בחימר, אלא הוטבע בחימר רך.

המצרים השתמשו בהירוגליפים כי זה מה שהיה להם - הא"ב עדיין לא הומצא אז! הרעיון של שימוש בא"ב (כלומר בסט מצומצם של סימנים המייצגים הגאים) נראה לנו טבעי כל-כך שאנחנו נוטים לשכוח שלא תמיד הוא היה קיים. הכנענים (כנראה) הם אלה שההמצאה החשובה הזאת נזקפת לזכותם, זמן רב אחרי המצאת הכתב הפיקטוגרפי המצרי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות