בתשובה להקריבו המקוטב, 20/08/01 9:34
הבהרות על ''פטישזם של הסחורה'' 32801
קריבו,

קראתי כעת את הבהרותיך בתגובתך לאמיר על הלאומיות היהודית. אשמח גם להבהרות והרחבות בנושא ''הפטישיזם של הסחורה'' בכלל, ואיך מתוך ההסתכלות המרקסיסטית אפשר להתייחס למיזמו של פרייר בפרט.

בברכה,
ג.שמעון
הבהרות על ''פטישזם של הסחורה'' 32835
אני מרקסיסט קטן מאוד ,וגם את תלמודי כבר מזמן שכחתי (בכל זאת אני עוסק ביצוג של ביטים לפרנסתי) אבל,
משנכנסתי לאתר של גון פריר נשארתי די אדיש משהו בקסם או בדבק שהיה באותם חפצים למשתתפים לא פעל עלי.
ההסבר הראשון שעלה בדעתי הוא השוני התרבותי שביני ובין גולשי/משתתפי האתר.הערך המוסף שהוקנה לאותם חפצים נבע לא ערכם החומרי כספי אלא מאיזשהו מקום אחר.השערתי היתה שהחפצים ההללו נושאים איזשהו ערך נוסטלגי שאליו מתחברים הקונים.
השאלה השניה ששאלתי את עצמי היתה מדוע ערך מוסף זה (אפשר לקרוא לו הערך הנוסטלגי) לא היה לו מספיק עוצמה ליצור מעצמו איזשהו דבק חברתי. פריר הזדקק בסופו של דבר להמיר בחזרה
את הערך הנוסטלגי של חפציו לערכים קפיטליסטים (אומנם ערכים סמליים) של שוק על מנת ליצור את תשתית התקשורת של קהילתו.חברי קהילתו הזדקקו (כך נדמה לי)לאקט זה של קניה ומכירה על מנת להקשר לחפציו ולהגדיר אותם מחדש בשביל עצמם.
מרקס עוד במניפסט (ואני מצטט בפראפרזה גרועה מהזכרון) דבר על המיסתורין והקסם שאבדו עם כינון היחסים החברתיים על בסיסה של כלכלת השוק.
בדברו על "פטישיזים של הסחורה" הוא רומז אולי לאישהו ערך אונטולוגי או ממשי שהקפיטליזים כתרבות חובקת כול מקנה לעולם הסובב לעומת המיסתורין הדת הכבוד של המערכות הטרום קפיטליסטיות.
נדמה לי שפריר וחברי קהילתו לכודים (בתת מודע אולי) בתוך חוקי המשחק הקפיטליסטים שאותם הם מנסים לפרק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים