 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אין כל ביסוס הסטורי לסיפור המתואר במגילת אסתר, שהוא מאוחר מאד וכנראה נכתב לאחר שחדלה הממלכה להתקיים. אין שום רישום פרסי או יווני, המזכיר מאורעות כגון אלו המופיעים בו. אין שום זכר למלך בשם אחשוורוש או למלכה בשם אסתר. התנהגות המלך היא בלתי רציונלית אפילו בקנה המידה הפרסי. הפרסים היו ידועים באהבת המשתאות שלהם (ולכן נראה לי שהסופר השתמש כאן בסטריאוטיפ), אבל שום מלך פרסי לא היה עורך משתה במשך ששה חודשים, ומלך פרסי שהיה נוהג בחוסר כבוד באשתו כמו שנהג אחשוורוש בוושתי היה נרצח על ידי אציליו. במקורות ההסטוריים אין כל זכר להמן האגגי. בקיצור, גורנישט. הזיית נקמה יהודית ותו לא. ב. ניתוח מוצלח מאד של הדמויות הפיקטיביות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שהמגילה היא ,הזיית נקמה יהודית" ואין לה בסיס היסטורי, מקובלת על פרשנים רבים. הנסיון למצוא התאמה בין חיי אחשורוש המתוארים במגילה לבין ההיסטוריה של המלך הפרסי קסרקסס נועדה לכשלון משום שיש סתירות בין המסמכים. לכן הניחו שהמגילה אינה אלא אגדה. עם זאת, ש.ל.גורדון בפירושו לתנ"ך, מעלה טענה לפיה אחשורוש הוא המלך ארתחשסתא השני. קיימות מספר נקודות השקה בין הביוגרפיה שלו כפי שהיא מתוארת למשל ע"י הרודוטוס, לבין המגילה: 1.ארתחשסתא השני (להלן: ארת') נאלץ להליחם באחיו הסורר במשך שנתיים וחצי, ורק "בשנת שלוש למלכו" התפנה למלוך ויכול היה לחגוג את נצחונו 2.המלכה סתטירה, היתה אהובה מאוד על העם, אך שנואה על אם המלך, שבקשה להמיתה, ואכן, לאחר שסר חינה בעיני המלך (בעקבות אירוע שאינ מפורט) יזמה אם המלך את רציחתה, ונענשה בגלות לשנה אחת בלבד, כך שלמעשה, כוונה לרצון המלך. תיאור זה מתאים לאשר ארע לושתי 3. בימי ארת' הונהג בידי הוזיר הגדול (=המן?) פולחן אלילי של האלה אנהיטה, זאת למורת רוחם של היהודים, אשר נרדפו ע"י השלטון על סירובם זה 4.סגנו הקרוב של המלך, ששמו אינו זכור לי כרגע (משהו כמו "טריפנס") אשר סיע לו במלחמה עם אחיו - נהרג במפתיע במצוות המלך, ושוב ביוזמת אמו החביבה. ארוע זה מקביל למפלת המן. 5.ארת' היה ידוע בכך שהוא couldn't hold his liquer או במים אחרות, לא ידע לשתות כראוי למלך פרסי אמיתי, וזכה לקיתונות של לעג על כך,שוב בדומה למלכנו מהמגילה 6.בתאריך הסמוך לי"ד באדר, אם לא ביום זה עצמו, חל אחד מימי החג של הפולחן האלילי הנ"ל, ותוארו מהומות והתנגשויות בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית 7.בסופו של דבר ביטל ארת' את גזרת הפולחן האלילי, "וליהודים היתה אורה ושמחה". לסיכום, קימים מספר תימוכין היסטור למסופר במגילה, ועם זאת ייתכן ואף סביר שחלק מהמתואר בה, הן תוספות בדויות, מה שאינו מקטין מההנאה שבקריאת התככים הפוליטיים המפורטים בה, ומניתוחם המשעשע שפורסם כאן ע"י יובל רבינוביץ' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על ארתחשסתא השני, אבל אני סקפטי מאד באשר להיותה של המגילה מקור הסטורי. מקור הסטורי שלא מסוגל לתת את שם המלך שבו הוא דן, הוא מקור מפוקפק ביותר. הדחות, הוצאות להורג וחיסולים של וזירים היו דבר נפוץ ומקובל בממלכה הפרסית. לא היה בכך שום דבר יוצא דופן. מהמגילה אין כל סיבה להניח שאחשוורוש לא ידע לשתות. הוא אולי מראה חיבה יתירה לשתיה, אבל שום פרסי (בניגוד ליהודי, למשל) לא היה רואה בכך פסול. מצטער, זו עדיין פנטזיית נקמה ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקב קוצר היריעה לא הרחבתי מספר נקודות -כנראה שיש צורך בפירוט הבא: 1. לפי הפרשנים התומכים בגרסה זו (ביניה כאמור גורדון), "אחשורוש"הינו שמו הפרטי ואילו ארתחשסתא הינו כינוי (שפירושו אם איני טועה "כובש דגול") 2. אחיו המורד של ארתחשסתא, כורש השני, ניסה לכרות ברית עם היוונים על מנת שיעזרו לו במלחמתו עם אחיו. במסמך זה , ה"איגרת אל הליקדימונים", הוא לועג לאחיו על כך, שבכל פעם הוא שותה הוא משתכר בקלות. התנהגות זו אינה ראויה לדעתו למלך פרסי שעליו לדעת לשתות בלי להשתכר. הפרשנים נאחזים גם בתאור זה, ההולם להפליא את מלכנו מהמגילה, כדי לטעון שאחשורוש הוא ארתחשסתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את מלחמת כורש השני באחיו. לא זכור לי שהוא כתב מכתב כלשהו אל הלקדיימונים, ולמעשה, אני בספק רציני מאד אם הוא בכלל ידע יוונית. לשחק עם שמות אפשר תמיד. השאלה היא למה אנחנו צריכים להניח שמשחק כזה בכלל בוצע. אף אחת מהדמויות החשובות האחרות במגילה - אסתר, ושתי, המן, מרדכי - לא נזכרת בשום מקור הסטורי. הטיעונים שאתה מביא נשמעים מאולצים, טיעונים שהיה נדחה לגבי כל מקור אחר, אלא שכאן מדובר במקור שהוא חלק מ"ספר הספרים", ויש לו מעין קדושה. בקיצור, נראה לי שמדובר כאן באפולוגטיקה שלא מוכנה להודות שמדובר כאן בהזיה גרידא. כי אם זה נכון לגבי ספר אסתר, מה זה אומר על ספר בראשית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין מה הבעיה עם השמות. הם תמיד שונו מטעמים של שפה ושל אידאולוגיה. צריך להיות בקי בשפות העולם כדי לדעת שישוע, ג'יזס, חזוס וישו הם כולם אותו שם. לפני מספר עשרות שנים תורגם 'אותלו' לעברית תחת שם מופרך שאינו זכור לי כרגע (משהו כמו 'תם הכושי'). אני מניח שיש עוד דוגמאות רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותה נשימה לא אתאפק ואזכיר את אותה טרגדיה מופתית "רם ויעל". תרגום של מחזה פרי עטו של ההוא, נו, שכתב את איתיאל הכושי. אגב, אם בולעים את השמות המכאיבים המעלים תמונות של אהבת רועה צאן לכנענית גאה, התרגום מופתי! היו זמנים במערב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום ב"הארץ", תרבות וספרות: השוואת תרגומים לסצינה מתוך המחזה, החל מאותו "רם ויעל". וכבר אמר מישהו: מסכנים האנגלים, להם רק שייקספיר אחד, ואילו אנו, בכל דור מקבלים שייקספיר חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר אמר מישהו אחר, שהגיע הזמן לתרגם את שייקספיר לאנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה באמת ניסו לתרגם את ג'יימס ג'ויס לאנגלית. ליתר דיוק - את "יוליסס". בעלי זכויות-היוצרים לא אהבו את זה: [נכון, זה אמור להיות מודבק במקום הרלוונטי ב"בכמה שפות את שולט...", אבל כבר הייתי פה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שחום אבל לא הייתי אומר כושי... (במלרע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזייה יהודית כי אם טקסט אנטישמי/שמיפובי שאומץ בחום על ידי הקאנון היהודי, כמו עוד מספר טקסטים כאלה (למשל כל סיפור עשרת המכות. בשניהם מככב, דרך אגב, המספר 01 אך אינני יודע מה זה מסמל). תארו לכם בימינו את ישראל מאשרת, מתוך "שוויץ" את הפרוטוקולים של זקני ציון שמייחסים לנו כוח ש'היינו רוצים' (הרבה מאיתנו לפחות) שיהיה לנו, או את הסיפורים הפלשתינים שסוהא ערפאת סיפרה לגב' קלינטון על המים שאנחנו זהמים לפלשתינים, או אפילו את סיפורי הגרעין של היהודי מרדכי ואנונו. מלבד "שוויץ" הסיבה לפרסום סיפורים כאלה הוא מחשבה שהם מרתיעים, ומובן שיש בהם משום חימום הלב היהודי בימים שהוא מרגיש לא כל כך חזק... אבל בעצם מה הטקסט הזה אומר על 'היהודים' בפעם הראשונה שאלה שהיו בני ישראל/ בני אברהם יצחק ויעקב (כולל ליאור גולגר בתוכם) מוזכרים בשם זה? שהם תכמנים, שהנשים שלהן זונות, שהם נקמנים, שלא אכפת להם מאף אחד ואוי למי שמאיזה סיבה, לא מוצא חן בעיניהם. כל אחד מכיר טוב לא יהודי אחד ולא שניים, שזה מאד עושה להם טוב לצייר את עצמם כרעים כאלה, הם אפילו גאים בכך וזו הסיבה האמיתית שביבי זה טוב ליהודים. אנחנו אספסוף גאה, ומי שיש לו בעיות עם זה שיזכור את עמודי התלייה בשושן, את עשרת המכות, ויחשוב פעמיים אם כדאי לו בכלל לחשוב על להתעסק איתנו. לא כולנו אוהבים את עצמינו ככה, אבל זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת המלך חזקיהו והנביא ישעיהו בן אמוץ,שלח מלך אשור את שר צבאו רבשקה לירושלים. רבשקה דיבר עם נציגי המלך *יהודית*. "ויעמוד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית.וידבר ויאמר:שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור.(מלכים ב' יח,כח). הוא עשה זאת בכוונה אגב,שכן נציגי המלך הפצירו בו שידבר ארמית שהם מבינים,אך הוא ביקש לנהל מלחמה פסיכולוגית,ודיבר כך שגם העם הפשוט שעל החומות יבין אותו ויתמלא מורך לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 104249 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד ראיה לאמיתות התורה בסוף מגילת אסתר כתוב כך אסתר ט,יט על כן היהודים הפרזים, היושבים בערי הפרזות--עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, שמחה ומשתה ויום טוב; ומשלוח מנות, איש לריעהו. ויכתוב מורדכי, את הדברים האלה; וישלח ספרים אל כל היהודים, אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש--הקרובים, והרחוקים. לקיים, עליהם--להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, ואת יום חמישה עשר בו: בכל שנה, ושנה. הימים, אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב; לעשות אותם, ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לריעהו, ומתנות לאביונים. וקיבל, היהודים, את אשר החלו, לעשות; ואת אשר כתב מורדכי, אליהם. כי המן בן המדתא האגגי, צורר כל היהודים--חשב על היהודים, לאבדם; והפיל פור הוא הגורל, להומם ולאבדם. ובבואה, לפני המלך--אמר עם הספר, ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו; ותלו אתו ואת בניו, על העץ. על כן קראו לימים האלה פורים, על שם הפור--על כן, על כל דברי האיגרת הזאת; ומה ראו על ככה, ומה הגיע אליהם. וכך כתוב במגילת אסתר ט,כז קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם, ולא יעבור--להיות עושים את שני הימים האלה, ככתבם וכזמנם: בכל שנה, ושנה. והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, ועיר ועיר; וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא יסוף מזרעם ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל, ומורדכיי היהודי--את כל תוקף: לקיים, את איגרת הפורים הזאת--השנית. וישלח ספרים אל כל היהודים, אל שבע ועשרים ומאה מדינה--מלכות, אחשוורוש: דברי שלום, ואמת. לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, כאשר קיים עליהם מורדכי היהודי ואסתר המלכה, וכאשר קיימו על נפשם, ועל זרעם: דברי הצומות, וזעקתם. ומאמר אסתר קיים, דברי הפורים האלה; ונכתב, בספר. עד כאן המגילה. מאחר וכתוב במגילה נוסח כזה, כלומר כתוב : "וישלח ספרים אל כל היהודים, אל שבע ועשרים ומאה... "אני טוען שבן שמקבל מאביו את סיפור המגילה בפעם הראשונה שהופצה, יבדוק אם יש את סיפור המגילה ליתר היהודים והוא יברר אם היה נס פורים , ואם הוא לא יראה שאחרים יודעים על כך הוא לא יקבל מאביו את הסיפור כסיפור אמיתי. ומאחר ואנו קבלנו מאבותינו את המגילה, אנחנו חייבים להבין ולקבל שהיא אמיתית וכל מה שקרה במגילה אמת. במגילה כתוב שהייתה גזרה להשמיד את היהודים. גזרה זו התבטלה בדרך נס לאחר שהיהודים זעקו תפלה לקדוש ברוך. ראיה שיש השגחה פרטית ושבורא העולם עוזר למי שמתפלל. "החפירות שנעשו בשושן לפני דור אחד אשרו וקיימו את הפרטים המקומיים שבמגילה. וכן הידיעות שיש לנו אצל הסופרים היוונים על החיים ומנהגים בחצר המלכות בפרס בימיהם מתאימות אף הן לציור הכללי שאנו מוצאים במגילה ("מבוא המקרא" - קרית ספר עמוד 722) בקשר לאחשורוש(CHASHVROTH), היוונים כינו אותו XERXES מכיון שהם לא היו מסוגלים להביע את השם אחרת. באתר מנוף ניתן להשיג ספר על הגילויים הארכיאולוגים המאשרים את סיפור המגילה. בכבוד רב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מגילת אסתר זה לא התנך. ב. גם אם סיפור מגילת אסתר קרה במציאות אין בכך להוכיח את קיום האלוהים (שאינו מוזכר במגילה) או של כל תופעה על טבעית אחרת. ג. גם אם כל היהודים קיבלו את הסיפור מאותו מקור, זה לא אומר שהסיפור התרחש באמת בדיוק כפי שהוא מתואר במגילה. לאף אחד מלבד מספר נוגעים בדבר אין את האמצעים לבדוק את העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן סיפור המגילה התרחש במציאות ויש בכך להוכיח את האמת על כך,כששמעתי מעולי פרס בזמן האחרון שעלו לארצינו שסיפרו שאכן חרוט וכתוב כל סיפור המגילה בפרסית על כתובים במגילות ועל מתכות כמו ברונזה במוזאון הארמון שבשושן העיר הקדמונית שהיא שושן הבירה ,וכל המבקרים שם בזה המוזאון ראו את הכתובים בפרסית ע"י המדריך שהסביר למבקרים את פרוש הכתובים בפרסית עתיקה שהוא אכן סיפור אסתר המלכה בדיוק כמו שאנו מכירים ממגילת- אסתר אכן כן אמת ויציב ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה גם השואה לא התרחשה והכל הזיה של אנשים רעבים ללחם.... אה סליחה יש יום שואה כל שנה להזכיר את מה שהיה(או שהמציאו סתם יום זיכרון ובנו סביבו סיפור) בדיוק כמו שיש לנו את תענית אסתר ואת פורים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הופעה מלהיבה של חרדי אוטואנטישמי ומכחיש שואה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. הוא פשוט שכח את האייקון לסרקזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, באתי מהעתיד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום. למה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |