בתשובה לXslf, 29/08/05 1:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היא מתבססת על סטטיסטיקה מאד מיוחדת: מרחב המדגם הוא האנשים שביקרו את הומיאופט ומצבם הוטב. לפי השיטה הזאת הומיאופטיה באמת עובדת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש המון אנשים שביקרו אצל הומיאפט ומצבם הוטב. רק ציניקנים מרושעים במיוחד ישאלו מה קרה ברווח בין הביקור להטבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דילמה: יחד עם אוסף תרופות השתרבבה תרופה הומיאופטית למה שרכשתי אתמול בבית מרקחת עפ"י מרשם שניפקה לי רופאת השיניים לאחר פרוצדורה כירורגית (לפציינט שלום, תודה על ההתעניינות). גיליתי את העובדה הזאת רק אחרי שנטלתי את המנה הראשונה, כך שאי אפשר להחזיר את המציאה לבית המרקחת ולקבל בחזרה את 63 השקלים שנשדדו ממני. הדילול הוא ברמה 6C, כלומר, אם הבנתי נכון, 12-^10 ובתרגום לשפת אדם רק אחת מטריליון מולקולות של המיצוי זכתה להגיע לגלולה, כלומר ללא מיצוי המנה היתה עולה לי 63 טריליון שקל, שהוא קצת יותר ממה שיש לי כרגע בחשבון הבנק. הדילמה הקטנה אם להמשיך למצוץ את הגלולות האלה או לעשות את הדבר הנכון הטרידה אותי במשך 5 שניות תמימות, לאחריהן החלטתי לזרוק את הזבל לפח. החלטה לא רציונלית כי כרגע מחיר התרופה עבורי הוא אפס, אבל גם להרגשה שלי שאני לא נמושה יש איזשהו ערך עבורי, וההרגשה הזאת תתחזק בדיוק בשעור הדילול, כלומר הוספתי לה טריליונית שלמה (במלים אחרות: הכפלתי אותה פי שניים) ואני מרגיש סיפוק מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת התלבטת? ומה לא רציונלי בלזרוק את התרופה לפח? משהו בסגנון של "זה בטח לא יזיק, וכבר שילמתי, אז אולי אולי איכשהו התרופה כן תעזור"? ואם מותר לשאול עוד - אתה מתכוון להמשיך ללכת לאותה רופאת שיניים? כפי שבוודאי זכור לך, אני פעם שמתי איקס על רופאה שהמליצה על טיפול הומאופתי לאחד הילדים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מאחר והמחיר הוא אפס והתועלת גדולה שווה לאפס1 צריך להצדיק את ההחלטה. הרופאה הזאת אינה הרופאה הרגילה שלי אלא מומחית אליה הופניתי לצורך ביצוע פרוצדורה לא פשוטה, ממילא אפרד ממנה לאחר סיום הטיפול. ________________ 1- טוב, נכון, אולי לא. היה יכול להיות מגניב לו נחנקתי כשמצצתי את הגלולות האלה, ומאמר ההספד עלי ב"אייל" - ואל תגידו שעוד לא התלחלתם לעבוד עליו - היה נושא את הכותרת "מי אומר שהומאופטיה אינה אפקטיבית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"אולי לא" הזה הוא חשוב. הרבה פעמים שומעים מאנשים שפנו למרפאים ידעונים למיניהם משפט בסגנון "נכון, זה לא רציונלי על בסיס המדע הנוכחי, אבל אולי בעתיד המדע יגלה עקרונות חדשים ומופלאים שבאמצעותם הטיפול הזה כן עובד". אוקיי, זה עקרונית אפשרי, אבל באותה מידה אפשרי שהמדע יגלה עקרונות חדשים ומופלאים שבאמצעותם הטיפול הזה מזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, אלא שדילול פי טריליון יעשה את שלו גם על הרעל הכי פוטנטי בעולם. מה שנשאר אלה סכנות של זיהום או חנק וכפי שכתבתי ההתלבטות לקחה לי 5 שניות. אי לכך אין בינינו חילוקי דעות של ממש בנושא, ואפיול הייתי מנסח את דבריך בצורה יותר חריפה: לא "באותה מידה" אלא *סביר יותר* שאפקט עליו אנחנו לא יודעים כלום יתברר כמזיק ולא כמועיל (כפי שכולנו יודעים הרבה יותר קל להזיק מאשר להועיל, כפי ששלושים ומשהו שרי הממשלה מדגימים לנו כל יום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואכן אנחנו בדרך לדמוקרטיה הומאופטית - אחרי שהם ידללו אותה, תצטרך פלסבו כדי להרגיש אותה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם ה"סביר יותר", ואפילו שקלתי לכתוב את זה בתגובה הקודמת שלי. אבל לכתוב "דילול פי טריליון יעשה את שלו גם על הרעל הכי פוטנטי בעולם" זה כל כך המדע הנוכחי. אני התכוונתי למדע חדש ומופלא, למשל water memory [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו דווקא כן חלוקים. אני בטוח שאם למים יש זכרון, הם זוכרים רק דברים מועילים אחרת הסרחון היה מגיע עד השמים. (וכן, אני כמובן מכיר את הרעיון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לדייק את זה קצת - ברפואה חשוב האם הטיפול עובד וגם, אם כי פחות, מהם העקרונות שבאמצעותם הטיפול עובד. מאדוארד ג'נר שפיתח את החיסון לאבעבועות - ועד היום - יש עדיין תרופות שאין לנו ממש מושג מהם העקרונות שבגללן הן עובדות, אבל אנחנו יודעים שהן אכן עובדות: אנשים מחלימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אבל לפעמים יש ויכוח האם תרופה עובדת או לא: מטפל שמנפנף בנתונים אנקדוטליים, או אפילו מחקר מסודר שנפל באחד הכשלים הידועים (אפקט המגרה, מדגם מוטה, וכו'; לך אני בטוח לא צריך להזכיר את Why Most Published Research Findings Are False של איונידיס). בחלק מהמקרים האלה אחד הטיעונים של תומכי התרופה יכול להיות "אולי בעתיד המדע יגלה עקרונות חדשים ומופלאים וגו"'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איונידיס? אתה מסתמך על מכחיש הקורונה המפורסם ? ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני חושב על זה, אם יש תחום מדעי שיכול לגלות עקרונות חדשים ומופלאים שבאמת ישפיעו על הויכוח האם תרופה עובדת, זה ביוסטטיסטיקה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בחלק מהתרופות שמוגדרות "הומיאופטיות" יש רכיבים נטורופתיים, אם זה עוזר לך. ב. כבר התלוננתי כאן שאם כבר משווקים תרופה כזו, למה לספר לי שהיא הומאופטית ולחסל את 30% הפלסבו המועילים שיכול הייתי להנות מהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אז זהו, שהיא לא סיפרה לי ואני לא בדקתי לפני שקניתי (למען האמת: לפני שמצצתי את המנה הראשונה). אם אתה שואל לגבי המוכר, מסתבר ש"הומאופטיה" אמנם מרתיעה אנשים כמוך וכמוני, אבל לגבי שאר 98% האנשים היא דווקא מקדמת מכירות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |