|
||||
|
||||
"מזכרוני לפני המילה הערלה היתה בית-גידול נהדר לחיידקים. ויעידו על כך תחושות הצריבה המלבבות וצבעם של החומרים שהצטברו מתחת לה. אחרי המילה התחושות לא שבו ולא היתה שום הצטברות של לכלוך (לא היה לו היכן להצטבר). כך שמנסיוני זה בהחלט נקי יותר" מעניין- לא לימדו אותך כילד להפשיל את העורלה במקלחת ולנקות שם? כריתה היא דרך מוזרה מאוד לשמור על נקיון. "חדש! אין צורך לנקות יותר מתחת לצפורניים! עקירת צפורניים בזול!" |
|
||||
|
||||
"לא לימדו אותך כילד להפשיל את העורלה במקלחת ולנקות שם?" מה שמזכיר לי סצנה מ"בית קרנובסקי", בה האם(?) הגיורת(?) נאלצת ללמד בכפייה את הגיבור החלוש והמתוסבך להתנקות "שם". התיאור של זינגר(?) נשמע טראומתי ואכזרי כמעט כמו ברית מילה. (?) זיכרון, זיכרון, אייכה? |
|
||||
|
||||
מתוך מגזין האינטרנט "יופי: פגישה אינטימית נשים רבות מתלבטות כיצד לשמור על ההגיינה האינטימית שלהן .כיצד ניתן להגן על האיזור האינטימי ? מהם השינויים להם חשוף האיזור מדי יום ולמה הגיניקולוגים אוהבים להמליץ כל כך על השטיפות. לכתבה המלאה: |
|
||||
|
||||
"מה קורה באופן טבעי ויומיומי? הפרשה ואגינלית היא הדרך הטבעית של הגוף לנקות את הנרתיק, להגן עליו מפני זיהום ולסכך אותו (לובריקציה). הנרתיק אינו סטרילי ומכיל חיידקים 'טובים' שתפקידם לסייע לתפקוד האיזור ולהגנה עליו מפני חיידקים 'רעים': תאי האפיתל עשירים בגליקוגן; לקטובצילוס הם חיידקים המצויים באופן נורמלי בואגינה, ויכולים לפרק גליקוגן לחומצה לקטית. החומצה הלקטית שומרת שהנוזל בנרתיק יהיה מעט חומצי, pH=4.5, דבר המגן מפני זיהומים.למעלה מ 25% מהנשים סובלות מגירויים והפרשות מרובות בנרתיק. הסיבה השכיחה ביותר לביקורי נשים אצל גינקולוג היא הפרשות נרתיקיות מרובות. הסיבה העיקרית להתפתחות גירויים, הפרשות ודלקות הינה הפרת האיזון הבקטריאלי הטבעי ושינוי ברמת החומציות." מצדיק כריתה, לא? |
|
||||
|
||||
אני בסך-הכל תיארתי את המצב לפני ואחרי, בתור אחד שעבר את זה. ולא, לא לימדו אותי להפשיל ולנקות. לא ידעתי ש*אפשר* בכלל להפשיל. אבי נימול ומן הסתם לא ידע מה עושים "עם זה" ואמי לא ממש התקלחה איתנו. תנאי ההיגיינה באופן כללי לא היו מן המדהימים - למשל, לא היתה מקלחת ברוב הבתים ואנשים הלכו לבית-מרחץ ציבורי שכונתי פעם בכמה ימים (ובחורף פעם בהרבה יותר ימים). אגב, עכשיו לא כואב לי. אני חושב שאין לי גם טראומה. באותה המידה היה יכול לא לכאוב לי גם אם *לא* הייתי עושה את זה. כנראה שגם אז לא היתה טראומה. כאב כמעט ואין אם יש הרדמה, ושבסופו של דבר לדעתי לא נעשה נזק. איני שולל את הסיכונים באופרציה (בעיקר של עיוות צורני עקב משיכת העור ובעיות קרישה וזיהום) ואת השינוי הנראה והמורגש בגוף, אך לדידי אין פגיעה באף תפקוד חיוני. (אני אפילו נהנה ממין, למורת רוחו של הרמב"ם.) מה אני רוצה לומר בזה? מי שרוצה, שיעשה, ומי שלא רוצה שלא יעשה. כמובן שיש להיות מודע לסיכונים, אבל חושבני שגם אין להגזים בהם. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שלמיטב הבנתי, תינוקות לא זוכים לאותה הרדמה כמו זו שלה אתה זכית, ושלמרות שנימולים נהנים ממין השמועות הזדוניות גורסות שהם נהנים ממנו הרבה פחות מערלים (שבתורם, נהנים ממנו הרבה פחות מאשר נשים). |
|
||||
|
||||
אם נשים נהנות יותר מגברים (איך אפשר למדוד את זה), למה אנחנו צריכים לרדוף אחריהן ולא הן אחרינו? |
|
||||
|
||||
אתה ממש לא מכיר נשים שרודפות אחרי גברים? |
|
||||
|
||||
אכן ממש אינני מכיר. מה שלא מפתיע, כיוון שאני עסוק בלכתוב תגובות באייל במקום לחפש אותן בחוצות העיר. |
|
||||
|
||||
חכה, חכה, הן ירדפו אחריך גם כאן... |
|
||||
|
||||
סטטיסטית, נשים רודפות אחרי מין פחות מגברים. האישה היחידה שהכרתי שרדפה אחרי, הפסיקה לרדוף אחרי בערך עשר דקות אחרי שחתמתי על הכתובה... |
|
||||
|
||||
אה... קודם דיברת על נשים שרודפות אחרי גברים... אני לא אמרתי כלום על מין. |
|
||||
|
||||
"תינוקות לא זוכים לאותה הרדמה כמו זו שלה אתה זכית" למה ומדוע? כשאבי בני הנבזי התעקש שצריך למול את בננו הקט, המוהל נתן לנו שם של חומר אילחוש מקומי משובח* והוראות שימוש. * איך אני יודעת שמשובח? כי גם קצות האצבעות שלי איבדו תחושה. אבל אולי זה היה מהפאניקה. |
|
||||
|
||||
המסקנה של "מי שרוצה, שיעשה, ומי שלא רוצה שלא יעשה" היא שאסור למול תינוקות ויש להשאיר את ההחלטה לבגיר בן 18 ומעלה |
|
||||
|
||||
מסקנה (אחת לפחות) עבור הקהל כאן: אם מישהו מחליט לא למול את בנו, מומלץ שילמד איך מטפלים בעורלה ובאיבר המין הערל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |