|
||||
|
||||
חזרתי מהמילואים והשלמתי הרבה שעות וימי עבודה. כעת התפנתי לקרוא את תשובתך. אשמח אם תתן לי עוד פרטים על העניין, בתנאי שחלפו 7 שנים מהמקרה שלך. לפי חוק ההתישנות, שבע השנים האלה ימנעו ממך להפליל את עצמך. אם אותה יועצת עדיין עובדת כך, הגיע הזמן שהיא תעבור ממשרד החינוך לשירות בתי הסוהר. |
|
||||
|
||||
הכי מדויק להגיד שלא נעשה לי אבחון כלל. חשוב להזכיר שלא ביקשתי את ההכרה. לא עברו שבע שנים, אבל באמת שאין לי בעיה למסור עוד פרטים, אני דווקא מוצא את הסיפור, חוץ מ(אולי) חשוב, גם מאוד משעשע, או לפחות מגוחך, ובכל מקרה שופך אור על חלקים מדיון זה. אין לי עוד הרבה מה להוסיף, אבל שאל את אשר אתה רוצה לדעת. |
|
||||
|
||||
טוב, בעצם השורה העליונה היא ''סייג''. אבל הרעיון הוא אותו רעיון - אף אחד לא בדק אם אכן יש לי ליקוי למידה - קיבלתי את ההקלות (אם לסגת מהצהרות דרמטיות ולעבור למישור טכני), שהן זכויות שכתוב במבחני בגרות ומגן שונים (ואולי גם במבחנים רגילים, את זה אני לא זוכר) מבלי שאני לוקה בדיסלקציה או דיסגרפיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |