|
||||
|
||||
הנקודה במשפט היא לא ה"תהליכים הגופניים", אלא ה"להשפיע". תהליכים מוחיים שונים יכולים להשפיע על תהליכים גופניים, ואמונה שקיבלת חומר מועיל היא תהליך מוחי. כך, ייתכן (נניח) שאתה תיתן למישהו כוס מים ותאמר לו שיש בה איבופרופן, וכאב הראש שלו יתמתן קצת; האם היית אומר, במצב זה, של*מים* היתה השפעה על הרצפטורים במוח הגורמים לתחושת כאב הראש? יותר סביר לומר שלאמונה שקיבל תרופה היתה השפעה כזו. המים לא עשו (כמובן) כלום. |
|
||||
|
||||
מקובל, אבל בפלצבו אני לא מתכוון רק לחומר עצמו, אלא גם לצורה שבה הוגש (תן למישהו לשתות מים - הוא שותה מים. תן למישהו לשתות מים שהומסה בהם אבקה לחיי נצח - הוא שותה פלצבו) ובכך הוא בהחלט משפיע (אולי - אם מקבלים את זה שיש אפקט פלצבו). למה זה חשוב ולא סתם התחכמות לינגוויסטית? כי אם יש צורה שבה הומיאופתיה מרפאת מחלת, זו בדיוק הצורה הזו, והשאלה היא עד כמה יש לזלזל בה. עד כמה "אפקט הפלצבו" שלה יעיל בהשוואה לאפקטי פלצבו אחרים שאפשר להפיק (למשל, מהרפואה המודרנית). זה מתקשר גם לדברים של יואב בן דב קודם - הוא לא טוען שעם אסטרולוגיה אפשר לחזות משהו, אבל שהיא יוצרת מעין "אפקט פלצבו מוכלל". כלומר, השאלה עד כמה זה טוב שמרמים אותנו, והאם זה חיובי ללכת שולל, היא לא טריוויאלית (מה שכן, לדעתי התשובה לה היא חרא-שוורים). |
|
||||
|
||||
''גללי שוורים'', במטותא ממך. וכמו שאמרת בעצמך, אם מצליחים לרמות אותנו - אז לא באמת מרמים אותנו. ועל כגון דא אומרים, אשרי המאמין. |
|
||||
|
||||
''אם יש צורה שבה הומיאופתיה מרפאת מחלת, זו בדיוק הצורה הזו'' - על זה בדיוק הויכוח. תומכיה ההומיאופתיה ימחו בתוקף על הטענה שטיפוליהם שקולים לפלצבו. |
|
||||
|
||||
תומכי ההומיאופתיה יגידו (יגידו? אומרים!) שהומיאופתיה לא מרפאת מחלות, אלא אנשים. |
|
||||
|
||||
רופאים קונבנציונלים נהגו בעבר לעשות שימוש באפקט הפלצבו, אולם היום יש ''חוק זכויות החולה'' שמחייב אותם לתת את כל המידע... ופלצבו לא עובד בלי הונאה. |
|
||||
|
||||
בהתאם ל''חוק זכויות החולה'' שמחייב אותם לתת את כל המידע, הרופאים אומרים לפציינטים שהם משתתפים בנסוי. מכיוון שהנסוי נערך בשיטת העוורון הכפול, הרי שהרופא אינו יודע מי מהמטופלים מקבל פלאצבו ומי תרופה אמיתית, כך שהוא אינו מסתיר מידע זה מהמטופל. |
|
||||
|
||||
לא רק "אומרים לפציינטים שהם משתתפים בנסוי" אלא מסבירים להם את כל תנאי הניסוי (מה שאתה הסברת ועוד יותר, וביתר פירוט), מבקשים את רשותם לשתף אותם בניסוי ומחתימים אותם על טופס הסכמה. אבל נראה לי שההורה העצלן מתכוון למשהו אחר: ישנן מעין פעולות פלאסבו שאינן בדיוק ניסויים אלא פעולות שנועדו לשם הרגשתו הטובה של החולה וכן גם לשם... הממ... לשם קיצור תולדות הזמן שמבלה הנ"ל במרפאה, בחברת הרופא העסוק והעייף. למשל, הרופאים (ואני) יודעים כבר מזה שנים רבות דבר שפורסם לאחרונה, סו"ס, כעובדה רשמית ובדוקה: שהסירופים נגד שיעול אינם עוזרים. ישנן מחלות ויראליות רבות שלמעשה אין מה לעשות נגדן והן חולפות ללא טיפול, אבל כשעומדים מול הרופא אמא מאוד חרדה או קשיש בודד ודאגן הנוטה לשוחח ממושכות - הרופא לא יכול לשלח אותם לביתם פטורים בלא כלום. אז הוא רושם להם סירופ נגד שיעול, כדי שתהיה להם הרגשה שהם "עושים משהו" כנגד מחלתם. גם זה פלאסבו, למרות שלא מדובר בניסוי ו(אי-)התוצאה במקרה זה ידועה מראש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |