בתשובה להאייל האלמוני, 26/08/05 14:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמריקאים למיטב ראייתי הם תמיד מאוד פוליטקלי-קורקט, אבל אין יותר מדי סיכוי שהם יכניסו את השונה הביתה או יתנו לו עבודה. (אמריקאי זה לא ניו-יורקי, אני מדבר על האזרח הממוצע). הערבים הם מאוד הומו-פוביים בנוסף לאי-אילו ניואנסים גזעניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי כבר שאמריקאי זה לא ניו יורקי, אבל עדיין הוא יכול להיות קליפורני. והמדינות הסקנדינביות, למשל, סובלניות בהרבה מאיתנו. וכך גם חלק מהמזרח הרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא הבנתי שהסקנדינבים שהם די אנטיפטים כלפי כולם (כולל עצמם, חוץ מהאורגיות בקיץ), אם כי אני לא דובר מנסיון, אלא מהכרות אם אחת (שזו טענתה). לגבי המזרח, אתה בטח חושב על הודו, יפן לדוגמה מאוד מנומסת כלפי זרים ומאוד ''ליברלית'', אבל גם מאוד גזענית בתחומים רבים (כלפי זרים, בני תערובת וקוראנים). ממי שלא מתאים לתבנית המאוד מסודרת שלהם (כגון הומלסים, יש שם מעט מאוד כאלו) הם פשוט מתעלמים. אני ממליץ בחום על ''אחי היאקוזה'' של פרופסור יעקוב רז בתחום (זה בנושא אחר, אבל הדים של מה שאני כותב ניכרים שם). סין גם כן נחשבת לגזענית למדי, אם כי אני חושב שאנו לא ממש מבינים את המנטליות שלהם ולכן קשה לי להגיד איך הם מתיחסים למיעוטים פנימיים (חוץ מלדרוס אותם עם טנקים ולרדוף אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי להבין - הדים של כתיבתך ניכרים ב"אחי היאקוזה" של פרופ' יעקב רז? (ובלי קשר - אורגיות זה לא רק בקיץ. בשביל מה הם המציאו סאונות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הדים של הרעיון שהבאתי נמצאים גם בספרו (לא ממני כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבולת שלי בסאונה פינית (יבשה) טובה היא לא יותר מרבע שעה וגם זה בלי לזוז. כמה זמן בדיוק נמשכות האורגיות האלו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך ליברלי ביפן? למשפחתי המצומצמת היה ועדיין ישנו הכבוד לטעום גזענות (או יותר נכון 'שנאת הזר') בשני המקומות אליהם אתה מתייחס. בעוד ה'גזענות' הישראלית מתמקדת בדת ולא בגזע, הרי שה'גזענות' היפנית נמצאת ברובד החיצוני של המראה הפיזי וברובד היותר משמעותי של המטען התרבותי. הפחד/שנאה מהזר קיים בכולנו, אני מקווה שתסכים איתי. עם זאת צריך לזכור שיש הבדל בין סתם גסות רוח לאומית כמו בישראל או צרפת למשל לגזענות אמיתית. אם תשווה את הטיעונים ל'גזענות' היהודית לטיעונים אשר משמיעים קבוצות לאומניות ביפן אולי תתפלא עד כמה הם זהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה מתבטאת הגזענות היפנית כלפי משפחתך? (ודווקא קובלת ציין בהחלט שהיפנים גזענים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מסכים עם קהלת, גם עם האמירה שהיפנים גזענים. אני טוען שני דברים עיקריים 1. בעצם מי לא גזען? 2. גזענות היא תופעה שבאה לביטוי בצורות שונות, חלקן מסוכנות וחלקן בכלל לא ויש חזיבות להבחין בגזענות הנובעת משנאה וכזו הנובעת מפחד שהם שני דברים דומים אך לאו דווקא זהים. ה'גזענות' כאן נובעת בעיקר מפחד אותו מטפח השלטון כבר יותר מחמש מאות שנים. אין כאן גברים עטופים סדינים צהובים אשר תולים 'לא יפנים' על עצים או מציתים מבנים של קהילות מיעוטים. הפחד מתבטא בחיי היום יום כאשר אתה נתקל (לא לעיתים קרובות) במוכר בחנות אשר מתחיל לרעוד ולמלמל 'שמע ישראל' בגרסה המלוכסנת רק בגלל שהחלטת לקנות אצלו ולא אצל שכנו בר המזל. ברבים מהמקרים, עם הזמן, הפחד נעלם ככל שהחיכוך גובר עד שאין שום הבדל בינך לבין יפני אסלי. אבל אז אתה מגיע למחיצה הנסתרת והמשמעותית יותר אשר לא רבים מצליחים לחצות אותה, המחסום התרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת - במה אתה, או ילדיך, הרגשתם את הגזענות הזאת? (אינני חולקת עליך - פשוט מעניין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים עדיין אין. כמו שהסברתי, לא נתקלתי כאן בגזענות של שנאה כפי שמוכרת לנו מגלוחי ראש גרמנים, פוליטיקאים אוסטרים וגם קבוצות יהודיות מסויימות. כן נתקלתי בזקנות שעדיין מפזמות לנכדים את שיר הערש שהולך בתרגום חופשי בערך כך 'אל תנעלי את הנעליים האדומות ילדה שלי פן הברברי הלבן עגול העיניים יחטוף אותך' כן קראתי את הנאום של מושל טוקיו, אחד הפוליטיקאים החזקים והפופולריים ביותר ביפן, שאמר שבזמן אסון טבע, על המשטרה למקד את מאמציה במניעת ביזה על ידי המוני זרים חסרי תרבות. כן ישנה התמרמרות בקהילת הברברים על חוקים חדשים אינפנטילים במסגרת המלחמה בטרור המחייבים למשל כל זר להציג דרכון בזמן הצ'ק אין במלון. איך פקיד הקבלה יבחין בין יפני לקוריאני ומה יעשה אדם בעל חזות ברברית תושב יפן? ולמה הם לא מודים שהתקפות הטרור ביפן בוצעו עד כה רק על ידי יפנים? ההבלטה בתקשורת של עבירות פליליות המבוצעות על ידי זרים על אף שמספרן היחסי נמוך מיחס מספר הזרים החיים ביפן. השלטים המופיעים על בתי עסק מעטים, במיוחד בצפון יפן האוסרים על כניסת זרים (כאן למרבה החלחלה אני עוד מגלה הבנה מסויימת). חידוש המכירה של הספר 'סמבו הכושי הקטן' לקול מחאת הקהילה השחורה אשר בתגובה החלה להוציא לאור ספר מקביל בשם little yellow jap. בקיצור, לא משהו מסוכן אבל בהחלט מעורר דאגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת נשמע די בעייתי. את עניין בתי העסק לא הבנתי - מה מפריעים להם זרים דווקא שם? ויש שם קהילה גדולה של שחורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג לגבי גודל הקהילה. הבעיה על פי הבנתי קיימת בעיקר במספר אונסנים הנמצאים לאורך קווי התעבורה הימית הצפונית. מלחים רוסיים נכנסים לקודש הקודשים של ההגיינה היפנית עם בקבוק וודקה, מפליצים ועושים פיפי בבריכה. הקליינטורה המקומית עוזבת ולבעלים נותר להחליט אם הוא הולך על פשיטת רגל או הנהגת מדיניות עסקית שלא מבוססת על פי סי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |