|
מר טכנופת היקר,
התגובות שלך באופן כללי הצליחו בעיקר להרגיז מתדיינים אחרים. אם יש בהן איזשהו ערך מעבר לזה, אני נאלץ להודות שאני מתקשה למצוא אותו.
כמובן שאם היה איזשהו רקע אידאולוגי או פוליטי ל"דיון" כאן, אז מידה מסויימת של כעס הייתה צפויה. אבל בדיון כ"כ תמים על "האם אתה מצלם ?" וכל עניין האמהות... ובכן, קשה לקורא הממוצע להחליט מה בעצם מציק לך. אמהות, תינוקות, קופים, לווינים ואנשים עשירים, וגם כאלו שלא. מן בליל לא ברור של טענות כעוסות שכל אחת מהן בנפרד מצליחה להרגיז כמה אנשים, וכולן ביחד לא בדיוק מסתכמות לאיזושהי "משנה סדורה". לפחות לא בלי עוד הרבה הסברים מצידך.
למה שלא תנסה לעשות איזושהי הערכות מחדש ? למשל להתנצל בפני אלו שהעלבת (אפילו אם לא התכוונת ולא אמרת), לחזור בך מההצהרות הבומבסטיות שהפרחת ולפרסם תגובה שבה תצהיר במרוכז את טענותיך בצורה ברורה, פשוטה, מנומקת, וללא עלבונות אישיים. יכול להיות מעניין.
אני מבטיח שאם תעשה כן אני אצטרף לדיון על ה-GPS. מצד שני אני לא בטוח שדיון איתי זה פרס, אבל צריך להתחיל מאיפשהו.
מה אתה אומר ?
__________ - מומלץ להמנע מאנלוגיות לקופים. הדודות הסקסיות נוטות להתרגז מזה. נשים - לך תבין. - באנשים עשירים אפשר ואפילו מומלץ לסנוט. באנשים לא עשירים - לא. - כשאתה מותח ביקורת נסה לנמק את עצמך. סיכום כל ההרהורים, התובנות והכעסים שלך על נושא מסויים עד היום במשפט סתום אחד הוא מתכון ישן וודאי לאי-הבנות. - אם אתה מרגיש דחף בלתי נשלט לנתח את הבעיות הפסיכולוגיות של מתדיין ספציפי, אז אני מציע את עצמי בתור "דוגמן הבית לבעיות פסיכולוגיות". מובטחות שעות רבות של נבירה וחיטוט בשלל של חוויות מעצבות גרוטסקיות, מטופשות, משעממות ומרגיזות לכל המשפחה.
|
|