|
||||
|
||||
קודם כל, תודה על הפירוט. אבל יש לזכור שהתיאור שנתן יזהר איננו, יש להניח, תיאור של פריצות מינית ''לשיטתו''. משום כך אין בו כלום מן הגזענות. שנית, הסיפור לגבי טייוואן הוא מעניין. בחור לטווי אמר לי פעם שהוא חושש להזמין לקפה או לבילוי כלשהו את הבחורה שהתאהב בה, שמא היא תראה בכך התחייבות לנישואין - והוא לא היה בטוח שביכולתו לתיתה. כעת אני תוהה אם מנהג כזה כפי שהזכרת קיים גם בלטוויה... |
|
||||
|
||||
תודה על הדוגמא הלטווית. לשיטתו של יזהר, אני מאמינה, לא מדובר גם בחוסר יכולת לשעתק את ערכי התרבות האירופאית או להקים מעמד גבוה ומנהיגות אמיתיים. בדבריו, עם זאת, משתקפים להבנתי דימויים אלו, שהם בעלי מסורת ביחס לשחורים בארצות הברית. |
|
||||
|
||||
שאלה היא אם אותם ''דימויים בעלי מסורת'' משקפים דעות קדומות חסרות תוכן, או שבלי השיפוט הערכי הם עומדים, למעשה, כאבחנות סוציולוגיות שרירות. לא תמיד קל להבחין בין השניים. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, יש כאן בעייתיות. נו, ומה לעשות שהמטבח היהודי האירופאי היה עתיר שום. אז יהודים מסריחים מסיבות סוציולוגיות שרירות. |
|
||||
|
||||
בקשר לסיפור הלטווי: פעם עובר אורח שאל מישהו ברחוב "מה השעה" -"לא רוצה לענות לך" ענה הנשאל. "אבל למה?" "אם אגיד לך, תודה לי, ונתחיל בשיחה. לאחר השיחה תרצה לבוא אלי הביתה. שם תראה את בתי ותרצה להתחתן איתה, ואני לא רוצה שבתי תתחתן עם בחור שאין לו שעון." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |