|
||||
|
||||
"ממתי מכסה קבועה של חומר קריאה רציני היא עניין של חובה? ובכל מקרה, מי מחליט מה ראוי ומה לא? לו היתה ויקטוריה בקהאם בולעת דרך קבע "ספרות בנות" מתקתקה - האם זה היה הופך את הרגלי הקריאה שלה (עיתוני אופנה) לקבילים יותר? " "הסיבות שבגללן כדאי לקרוא, לדעתי, הן כדי ללמוד משהו חדש, או לצורך הנאה צרופה. מי שאינו משיג את המטרות הללו באמצעות ג'יין אוסטן או איריס מרדוק, או קרול שילדס, או הלן פילדינג - מדוע יאלץ את עצמו?" "אני מוכנה להאמין, שיש אנשים שאינם "קולטים" ספרים, בדיוק כשם שאני אינני "קולטת" מתמטיקה, או תשבצים, או סודוקו (שנראה לי כמו שילוב דוחה של שניים מהדברים הכי פחות אהובים עלי, דומה יותר לעינוי מאשר להנאה). אני ערה לכך, שמדובר בדרך לבילוי הזמן ולהפעלת המוח. אבל אותי זה מותיר אדישה או תמהה במקרה הטוב, ומשועממת עד דמעות במקרה הרע. מדוע שאחרים לא יחושו כך ביחס לרומן ספרותי?" "כל אחד רשאי להודות שהוא שונא מסעות קניות, אבל אסור להודות שאינכם נלהבים לקרוא ספרים. קריאה היא הבילוי היחיד שהכל רואים בו מידה טובה. מי שמודה שאינו אוהב ספרים מוציא את עצמו אל מחוץ לגדר, מסווג את עצמו כמטומטם, מטרה מוצדקת לעלבונות ולעג. סיווג כזה, על סמך תכונה אחת ויחידה, הוא גם גורף וגם סנובי." |
|
||||
|
||||
מענין שהשקפה זו מקובלת עליך בעוד העדפת גירסאות מוסרטות של ספרים מסוימים על פני הספרים עצמם לא. |
|
||||
|
||||
מעניין שאתה חושב שההשקפה הזו מקובלת עלי. מה שכן, אני מודה שהקשר בין ההשקפה הזו לבין ההמלצה לאנשים באופן כללי לא לקרוא את ספרים מסויימים אלא להסתפק בראיית העיבודים שלהם לקולנוע די חומק ממני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לקרוא על ספרים שפוליטיקאים ואנשי ציבור טוענים שהם קוראים תמיד מזכיר לי את פרשת "מלחמות היהודים" של משה קצב (תגובה 202550). |
|
||||
|
||||
טוב, גם כאן מדובר על ''רשימת ספר במשקל כבד''... |
|
||||
|
||||
קניות זו פעילות כל כך מוגבלת. להגיד ''אני לא יכול להנות מקריאת ספרים'' זה כמו להגיד ''אני לא יכול להנות מסרט'' או ''אני לא יכול להנות ממוזיקה'' - מדובר בו על חוויה כל כך מגוונת, שלא סביר שאין שום דבר בכל העולם הספרותי, הקולנועי או המוזיקלי שאינו מעניין אותך בכלל. בקיצור, אין אנשים שלא נהנים מספרים, יש רק אנשים שלא טרחו למצוא את הספר הנכון. |
|
||||
|
||||
ידידה שעברה מבחני התאמה פסיכו-מטרו/טכניים לא מזמן, סיפרה לי על מבחן בו צריך למצוא "טעויות" ברצפים של אותיות ומבחן זהה עם רצפי מספרים, התוצאה שלה היתה נמוכה בהרבה כשהסמלים היו מספרים, אני מניח שמלבד היכולת למצוא את הפגמים ברצף, המבחן מתוכןן לבדוק רתיעה פסיכולוגית ממספרים/אותיות. מה הקשר? יש אנשים עם רתיעה פסיכולוגית חזקה מנירות עם שורות של אותיות. ב'פסיכולוגית' אני מתכוון: נובעת מתפיסה עצמית וגורמת להמצאת הסברים שרק מסתירים את הסיבה (מהמסביר). ברור שספר הוא לא שורה של אותיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |