בתשובה לדובי קננגיסר, 19/03/00 8:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה, דובי. מצאתי את המאמר וקראתי אותו בעניין רב, ולהלן דעתי: 1. המאמר מעיד על עצמו כבר בשורה הראשונה כמאמר מגמתי ומתלהם. אם הינך קובע מראש כי ציבור התלמידים הדתיים (אגב, מעניינת ההבחנה שעושה מר כספי בין המתנחלים לדתיים, למרות שתוכנית הלימודים של שניהם זהה לחלוטין!) בורך ב"בורות, גזענות ואטימות מוסרית", הרי שסביר להניח שלא תתן לעובדות להפריע לך. 2. והעובדות: ראשית צריך לומר שאיני מכיר את תוכנית הלימודים בספרות בבתי ספר חילוניים, כך שאיני יכול להשות ספרים מסויימים. משום כך אעיד על עצמי. אני נבחנתי בבחינת הבגרות על שתי יחידות בספרות. שתי היחידות כללו יוצרים מתחומים שונים: דתיים, יווניים, חדשים, חילונים, משוררים, משוררות ועוד. לצערי לא אוכל לתת רשימה מפורטת, פשוט משום שגם אז לא עמדה הבחינה בספרות בראש מעייני, קל וחומר היום, חמש שנים מאוחר יותר. סביר להניח שהדגש על יוצרים דתיים היה חזק יותר בתיכון בו למדתי מאשר בתיכונים חילוניים, וממילא זה בא על חשבון יוצרים אחרים. אולם, מכיוון שלא תשכנע אותי שיצירה מסויימת נחותה רק בגלל שיוצרה הוא דתי, איני רואה בכך הבדל גדול. 3. מישהו באמת חושב ש"בורות, גזענות ואטימות מוסרית" הם תוצאות ישירות של חומר הבחינה באחד מהמקצועות השוליים ביותר בבגרות (לצערי)? 4. אה, עוד נקודה. מר כספי מציין במאמרו כי "תעודת הבגרות תוצרת הממלכתי-דתי היא קלה יותר להשגה". ראשית, האם העובדה שחומר הלימודים שונה מעיד על כך שהוא גם קל יותר? שנית: האם מר כספי נבחן אי פעם בחייו בעל פה על ארבעים דפי גמרא, כולל רש"י, תוספות, פרשנים ראשונים ואחרונים ומדרשים כמו שנבחן כמעט כל תלמיד בישיבה תיכונית? 5. בנוגע לשאלונים הנפרדים לבנים ולבנות: שוב לא מניח מר כספי לעובדות לקלקל את החגיגה. השקר לא מוחלט, אבל חלקי. נכון שלבנות יש מבחן דינים שונה מאשר לבנים, וזאת בעיקר משום שלבנות יש מערכת הלכתית נפרדת לחלוטין מבחינות רבות. האם נראה לך רלוונטי לשאול בן בבחינת הבגרות על זמן המחזור שלו? היום זה כבר ייחשב כהטרדה מינית! השאלון לבנים, לעומת זאת, לא כולל (לפחות כך היה בזמני) אפילו שאלה אחת על דיני צבא ומלחמה. וכשחושבים על זה, אולי דווקא חבל. בסופו של דבר, כמעט כל הבנים הדתיים מגיעים לצבא, ושם בהחלט מתעוררות בעיות הלכתיות (ולא, אלו לא בעיות בסגנון של "מאיזה צד עדיף להרוג ערבי"), בעוד שמעטות הבנות הדתיות שהולכות לצבא. רובן בשירות לאומי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פרסום המאמר של אריה כספי במוסף הארץ (לפני שבועיים) הדאיג אותי. אם ''הארץ'' מחשיב עצמו כעיתונות מקצוענית, אסור היה לעורך להתיר פרסום מאמר המבוסס על סטיגמות שליליות כהנחות יסוד. ואם כבר פירסם, שיצרף קריקטורה של מתנחל. אם נחפש בארכיון נמצא שמאמר זה פורסם לראשונה בגרמניה של שנות השלושים... אבל בסוף האהבה תנצח. השלום ינצח. אריה כספי וממי לביא ירקדו במופע של גבריאל חסון עם אביב גפן על גבעה בין תל אביב ל''יקיר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר צוברי הנכבד, שימושך בסופרלטיב 'גרמניה' הינה הוכחה נוספת לאי יכולת ההנתקות מהמגדיר השלילי המלווה את ההוויה הציונית עד עצם היום הזה, אשר במסגרתה מיוצרים בין היתר פניני לשון כ'גבולות אאושוויץ', 'היטלר בביירות' וכ'. כולי תקווה שתמצא מחדש את הכוח להתעשת מעל דפי אתר זה, וזאת על מנת 'להסביר' את התבטאויותך על ''המאמר שפורסם בגרמניה בשנות השלושים''. במידה והמדובר בהומור המאפיין את כתיבתך - ראה נא הערתי זו כבטלה ומבוטלת. בידידות א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מאן ידידי. אריה כספי מוציא דיבה רעה על המתנחלים כמו שצוטט לעיל. לא רק שהדברים שהוא כותב אינם נכונים, הם משניאים (וזו מילה עדינה) ציבור שלם. מאמר זה נכלל בין מאמרים שנכתבים על קבוצת אוכלוסיה או עם במטרה להוקיע ולהרחיק אותם מ"הטובים". בגרמניה של שנות השלושים, כמו לאורך ההסטוריה כולה, נכתבו מאמרים אנטישמיים שדרכם לא הייתה שונה מדרך כתיבתו של אריה כספי, אלא שבאותם שנים למדנו שיש תוצאות מזעזעות לכתבי שיטנה. דרכינו תהיה נבדלת מדרכם. אנו ניזהר בלשוננו גם בלהט הויכוח החברתי או הפוליטי ולא "נסמן" קבוצות אוכלוסיה (מתנחלים, חרדים, ערבים, ערי פיתוח, רמת השרון) כנחותות מוסרית- דבר הנותן לגיטימציה לפורגן רגשות שינאה- קרי: אלימות. לא רציתי לנקוט בלשון שאינה נקיה כלפי אריה כספי ולכן רמזתי להשוואת דרך כתיבתו לגרמניה של שנות השלושים. אני מקווה שכעת הסברתי את עצמי. דרך אגב, לפעמים זה מתסכל לטרוח ולהסביר את עצמי ולחשוב שאולי עדיין לא הובנתי. יש לזה פיתרון? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |