 |
|
 |
||
|
||||
 |
החברה הישראלית מתבגרת. זה סיכום שלי למאמר של דובי. לא תמיד זה משתקף מבחינה פוליטית, בטח שלא בכנסת, לא תמיד זה מתבטא בתקשורת, אבל כל רוח המאמר, מעיד על בגרות של החברה. אני באופן אישי לא מודאג גם מהסכסוך היהודי ערבי בכלל, והסכסוך עם הפלסתינאים בפרט. כשאני מנתח את המצב מבחינה הסטורית, ושואל את עצמי איך הגענו למצב שבו אנחנו נמצאים היום, לדעתי, למרות הכאב שבמצב הנוכחי, הוא קושי הכרחי, בדרך לפתרון הוגן של הסכסוך בין העמים.עד לפה הבעד. אז מה הבעיה? הבעיה שבמקביל לתהליכים שמניתי עד כה, קורים תהליכים רעים מאוד, שבסופו של דבר עלולים להכריע בשאלה, האם אני יכול לחיות במדינה הזאת: 1. עליית הקפיטליזם, ושלטון בעלי ההון. חוק בזק לדוגמה, שעבר לאחרונה כמעט ללא התנגדות, הוא מבחינתי ציון דרך לקראת עתיד, שבו בעלי הון חזקים במשק, מתערבים בפעילות המחוקק ברגל גסה, ומעבירים חוקים שפוגעים בציבור. 2. האלימות בחברה הישראלית. נושא שעולה לכותרות כל הזמן, אך משום מה, אף אחד לא טורח לעשות איזה סיכום כללי של הנושא, אלא עדיין מתייחסים לאירועים כחסרי קשר. ז"א אין קשר בין מקרי אונס, לקללות בכנסת. אבל יש קשר. בחברה הישראלית יש היום סוג של קבלה והסכמה שאלימות היא חלק מהחיים. מספיק לראות את התנהגותו של הנהג הישראלי, והתנהגותו של התייר הישראלי כדי להבין זאת. אפילו הסטודנטים, כשרצו להשיג הישגים הפעילו אלימות בהפגנותיהם. 3. הערעור הבלתי פוסק על שלטון החוק בארץ. אין לי הרבה מה להוסיף כאן הכל כבר דובר ונאמר, אך ללא שלטון חוק חזק, אין טעם בעיני, לקיום המדינה. 4. סקטוריזציה הולכת וגוברת בשלטון, בשיטת חטוף ככל יכולתך. ואני לא אדבר על החרדים, הם לא אלופי הסחיטה. תבדקו כמה מקבל מתנחל מהמדינה וכמה מקבל חרדי, ותבינו. בסופו של דבר, הדברים האלה יקבעו אם אוכל לחיות כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אשר לשלטון בעלי ההון, כפי שאמרתי בזמן אחר, לי נראה שכבר ממזמן שולטים בעלי ההון. זה לא דבר חדש. כמובן, שיש למצוא דרכים להלחם בכך, אבל עם התירוץ המדיני-ביטחוני, לך תמצא מי. 3. הבעיה עם שלטון החוק בישראל, היא שהוא מזמין ערעור. השוטרים סטואים, ולא מעוניינים בבעיות האזרח, אלא מתעסקים בזוטות, כגון תפיסת נהגים שממהרים בעשר קמ"ש, במקום, למשל, לעצור על המקום אדם שחותך בלי לאותת, כך גם השופטים, אשר משחררים לרחוב אנסים ורוצחים מסיבות טכניות או לא רלוונטיות. אין אכיפה אמיתית של החוקים, השיפוט לקוי - את המערכת הזו לקחת ברצינות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי יש איזה שהו יתרון בשליטה חלקית של בעלי ההון? הם להבדיל מפוליטיקאים יודעים איך ליצור מצב של יותר הכנסות מהוצאות. הייתי בכיף לוקח את אחד מהם והופך אותו למנכ"ל משרד בבאחד ממשרדי הממשלה, היינו מגלים לפתע כי יעול זה דבר אפרי, וכי הוצאת כסף על שטויות היא דבר לא הכרחי. אגב היום יצא לי לקרוא בגלובס מאמר על שני מנהלי מקרקאי ישראל שעזבו את תפקידם. מאמר מעניין ביותר המראה איך גם כאשר אנשים כשרוניים מובאים לתפקידים כאילו על מנת לעשות סדר בבלגן, זורקים אותם במהירות מכל המדרגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, רועי, אבל עושה רושם שאתה שבוי בתפיסות מאוד מיושנות וחד צדדיות. יש הבדלים מהותיים בין ניהול מערכות ציבוריות גדולות ובין לדעת לעשות כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנחנו רואים באמת איך כל המנהלים היום של המדינה עושים זאת היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש יותר מקרי אונס בחברה הישראלית כיום מאשר בעבר? האם הנהג הישראלי מתנהג גרוע יותר מבעבר? האם התייר הישראלי הוא ונדליסט יותר מאשר בעבר? אינני יודע על מה אתה מבסס את טענותיך. אני מאמין שזוהי תחושתך ותו לא. גם אם אתה צודק בנושא התייר והנהג, לדוגמא, יכול מאן דהו לבוא ולטעון שבעבר היו רק עשירים בעלי מכוניות ואפשרויות נסיעה לחו"ל, והם מתנהגים יפה יותר מאשר דלת העם. אישית, לא הייתי מסכים עם אמירה זו, כפי שאינני מסכים עם התחושה שהחברה הישראלית נעשית יותר אלימה. לדעתי, נעשים אמצעי התקשורת בוטים יותר. הם מנסים להביא לקורא סיפורי אלימות שהוצנעו בעבר, ולא אתפלא אם יתברר שהם מייצרים סיפורים כאלה, או - לפחות - צובעים סיפורים בדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, הנה מחשבה מעניינת - למעשה, מעשי האלימות בחברה רק מתמעטים בזמן האחרון (ואני מתכוון לחודש-חודשיים האחרונים), והתקשורת מדגישה את הסיפורים הלא-רלוונטיים כדי למלא את החלל שנוצר. רציתי להתייחס לרעיון הזה בעקבות מקרה שקרה לי ביום שישי האחרון: נסעתי יחד עם מספר פעילי בית"ר לירושלים על מנת לעודד את חיילי מג"ב השומרים על האוריינט האוס לאחר תפיסתו. קנינו ממתקים, עוגיות ושאר תופינים לכבוד החיילים (אני בעצמי קניתי 5 ק"ג רוגלעך) וניגשנו אל החיילים. כשהגענו אליהם, הם שמחו מאוד לקבלנו אך ביקשו שאת הממתקים נניח בצד, על מנת שהתקשורת לא תעשה מהאירוע כולו מטעמים. עשינו כרצונם, שרנו כמה שירי מולדת יפים, את התקווה והתחלנו לחזור לכיוון האוטובוס, שחנה כ-30 מטרים משם. לפתע, ניגש אלינו שוטר מבוגר, ודרש שנפקיד בידיו את דגלי בית"ר, עד שנעלה אל האוטובוסים. לנוכח האבסורד שבדרישה, התנגדו הפעילים והשוטר החל למשוך דגל בכוח מידיו של צעיר בן 16. במאבק, פגע מקל המטאטא בראשו של השוטר - זה הספיק לו על מנת לכבול את הצעיר באזיקים ולשטח אותו לרצפה תוך בעיטות חוזרות ונשנות בראשו (מאוחר יותר הודה בפני אחד השוטרים כי השוטר הנ"ל הינו "חמום מוח" ורק ביחידה לחקירות שוטרים יכולים לטפל בעניין). בכל אופן, ממורמר אך טוב לב חזרתי הביתה, וביושבי בערב לצפות בחדשות, הופתעתי לשמוע את הכותרת הבאה: "פעילי ימין קיצוני התפרעו הבוקר באיזור האוריינט האוס והתעמתו עם פלשתינאים ושוטרי מג"ב". לא סוכריות ולא נעליים - התפרעות. נו, שלא יתפלאו כשאומר שהתקשורת עויינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלמדת את הלקח, ומעתה כשתקרא/תשמע בתקשורת כי "פלסטינאים התפרעו", תבין במה מדובר בסה"כ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה אמרת, אם כי ברוב הפעמים מציגים הפלשתינאים ביצועים שאינם משתמעים לשתי פנים: רצח הוא רצח, אחרי הכל. התפרעויות של פלשתינאים מדאיגות אותי לעתים רחוקות. ובנוסף - אני לא חושב שהפלשתינאים מחלקים סוכריות לחיילים, בכל מקרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |