בתשובה לחזי, 16/08/01 8:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאחרונה יצא לי להתווכח עם מישהו שטען בלהט שאם דברים מסוימים במדינה לא נראים לי ,אז או שאני אעשה משהו או שאשתוק לנצח, מכיוון שגם בזמנים רגילים קשה לשתוק נתתי לאיש בראש על המשפט האומלל ההוא. וכל זה למה? יש לי כאזרח מקום אחד להשפיע וזה בקלפי בלבד. לכן אני מצפה מהעיתונות והחדשות להעלות את הדברים החשובים לי כאזרח הדואג לאיכות חייו במדינה. כיום המצב המדיני הוא נתון כמעט קבוע וזו השעה ללחוץ על הנושאים הפנימיים כגון אבטלה. כפי שאתה יודע צריך כסף כדי לממן מלחמות, מיסים . הדבר היחידי שאיני מסכים עם דובי הוא שהטלויזיה הציבורית יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. כפי שידוע מהמנכ"ל עפורש מדובר במינוי פוליטי שנועד לשמש במה לדעתה של המפלגה השולטת |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המנדט של רשות השידור הוא חופשי, תיאורטית, מהשפעות פוליטיות. מובן שהשפעות כאלו קיימות, מעשית, אבל לדעתי הבעיה היא הרבה יותר עמוקה. מעיתונאים בסדר הגודל שיש בערוץ הראשון, הייתי מצפה להלחם כנגד מי שמנסים לצנזר אותם. החשש שלי הוא שאין שום צינזור, כי אין מה לצנזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה, אביב לביא מביא היום במוסף הארץ דוגמא טובה למאבק של כתבים ועורכים כנגד כפייה פוליטית: קבוצה של עובדים בכירים בקול ישראל כתבו את המכתב הבא לחברי מליאת רשות השידור: "בחודש אוגוסט הקרוב עומדת להסתיים תקופת כהונתו הרביעית!!! של אמנון נדב כמנהל קול ישראל. אנו פונים אליכם כדי שזו תהא תקופת כהונתו האחרונה בתפקיד. לא יעלה על הדעת כי מי שהפך את החמקמקות לאומנות, או ההתרפסות בפני פוליטיקאים לשגרה, את ההישרדות בתפקיד למטרה ואת עוצמת תפקידו למכשיר לצורך הישרדות, יוסיף ויעשה זאת פעם נוספת בתקופת כהונתכם." שיהיה להם בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו ,אז מה יהיה בסוף? שיהיה לנו בהצלחה. אגב משפטך בדבר אור לגויים ,שוב מזכיר לי את עניין מהי הדרך של המדינה שבתוכה יותר ממיליון אזרחים "זרים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט בנוגע לאור לגויים נאמר בחצי בדיחות הדעת - שהרי אני עצמי רואה בעצמי גוי. הכוונה הייתה לא משמעותו המילולית של הביטוי, אלא פשוט שישראל, כמדינה, תזרח כמקום הומני, כדמוקרטיה אמיתית, וכמדינה מוסרית. אוטופיה, כמובן, אבל מותר לחלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה לא יהודי? ת'שמע אני לא יודע עם אני יכול לדבר איתך :) לא התייחסתי למשפט עצמו אלא לאסוסיאטציה. משהו כמו פכיכולוגיה בגרוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ישראלי, ואני מתכחש ליהדות שמדביקים לי גורמים מסויימים. יהדות, מבחינתי, היא דת, ואני אינני אדם דתי. לכל היותר ניתן לטעון שאני יהודי במוצאי. אני מוותר על הכבוד. כמובן שבכך אינני שולל את היהדות, או את קיומם של יהודים חילוניים. עניין של הגדרה עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם מתוך עניין אישי . במה אתה או יותר נכון איך אתה מאמין ובמה? דרך חיים או אלהים היינו אך. אתה יכול להשתמש בכתובת שלי למתן תשובה פרטית אם בה לך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא "מאמין" בשום דבר. אני *מקבל* את התאוריות המדעיות הנוכחיות, עד שיוכחו כשגויות. כמובן שיש לי ערכים, אך אני משתדל בדרך-כלל לבסס אותם על סיבות תועלתניות (לא נהנתניות, תועלתניות. הבדל חשוב). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |