|
||||
|
||||
על פי איש ימין מובהק- מיכאל שרון- http://www.faz.co.il/story_595 היו ב-1917 700.000 ערבים בא"י בשתי גדות הירדן(הערכות בריטיות).על פי מה שהוא כותב, אם נקח בחשבון שהגידול הטבעי היה 3% לשנה, הרי בשנת 47 היו אמורים להיות כאן 1.700.000 ערבים. שרון מעריך שההגירה הביאה 300.000 ערבים כלומר גם אם נוריד 450.000 שהיו בעבר הירדן בשנת 1947 -הרי נראה שבלי ההגירה -רק בריבוי טבעי-היו אמורים להיות כאן כמעט מליון ערבים. |
|
||||
|
||||
אז מה אתה טוען? גידול של 3% לשנה בקרב הערבים של שנות ה 20 וה 30 זה חלום באספמיה. ספק אם היה להם ריבוי טבעי של 1%. רק רפואה מודרנית יכולה לאפשר לאוכלוסיה ריבוי טבעי כה גבוה. איני מבין על מה אנו מתוכחים בכלל. ברור שגרו פה ערבים שאבותיהם היו פה מאות שנים. גם ברור שאחוזים נכבדים מהערבים שהיו פה ב 48 הגרו לפה הם או אבותיהם בשנות ה 20 והשלושים. מה המטרה של הויכוח איני מבין. בהנתן שגרים היום בארץ קרוב ל 10 מליון אנשים היותם פה של פחות מחצי מליון ערבים היא חסרת משמעות ומציינת ארץ ריקה. הדרישה החצופה שאנו לא נכבוש וניישב את ארצינו בגלל חצי מליון ערבים אשר מכל המזרח התיכון זקוקים נואשות למדינה עצמאית דווקא כאן, אינה מתקבלת על הדעת. |
|
||||
|
||||
"בהנתן שגרים היום בארץ קרוב ל 10 מליון אנשים היותם פה של פחות מחצי מליון ערבים היא חסרת משמעות ומציינת ארץ ריקה." אתה ממש חושב שהמשפט הזה הגיוני? מה הקשר בין תחילתו לסופו? ומה פירוש הטענה "דרישה חצופה"? אולי כדאי שתוודא במילון מה זה "חצופה". אייני יכול להעלות על הדתע שום מובן של המלה שיכול להשתלב כאן. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא שמת לב לקונטקסט. יעקב כתב ''אינה מתקבלת על הדעת'' רוצה לומר ''אינה מתקבלת על דעת תורה'' ואני לא צוחק ולא מלגלג. רק רעד עובר בגווי. |
|
||||
|
||||
נעתקו מלים מפי. |
|
||||
|
||||
החוצפה היא לגלגל נתונים באופן אבסוקדי. מי שכתב את הנתונים היה איש ימין מובהק שרצה להוכיח את התזה שלך. חצי מיליון איש בארץ ישראל בתנאים של המאה ה-19 אינה ארץ ריקה. ההתרשמויות של הנוסעים השונים היו בעיקר מהעליבות של הארץ לעומת המקום ממנו באו הנוסעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |